האם בקיץ הזה הבית ילבש לבן?

חג השבועות מזוהה אולי יותר מכל עם הצבע הלבן. לעומתו, נדמה שעולם העיצוב מתחבט בסוגיה ואחרי עשור שבו הוא שלט בכל תערוכת עיצוב, נראה שמגיע השינוי. לא בגלל שהוא לא עובד, אלא בגלל שהוא עובד טוב מדי

מערכת בית ונוי

8 דקות קריאה

לקראת חג השבועות, המסורת הכי לבנה שיש, כדאי לחשוב שנייה על הצבע הזה. לא על הלבן הדתי או הסמלי, אלא על הלבן העיצובי, זה שהפך בעשור האחרון לבחירה האוטומטית של כמעט כל מעצב ואדריכל בישראל ובעולם. משהו קורה ללבן בשנים האחרונות. הוא עדיין שם, עדיין נוכח בכל פרויקט, אבל המעמד שלו השתנה. הוא כבר לא מובן מאליו.

צילום: אלעד גונן , עיצוב: דנית רוטמן, מטבחי סמל

למה בחרנו בלבן מלכתחילה?

מחקרים בתחום עיצוב הפנים מראים שלצבע הלבן יש השפעה ברורה על תחושת המרחב והרווחה הנפשית. הוא מקושר לשלום, שלווה וטהרה. בגלל זה מתקני ספא, ארכיטקטורה יפנית ותרבויות סקנדינביות משתמשות בו בשפע. הוא מייצג ניקיון, מקל לזהות לכלוך ומשדר סדר. ברמה הפרקטית, הלבן גורם לחדר להיראות גדול יותר, מאוורר יותר, פחות מכביד. זה בדיוק מה שהפך אותו לאהוב כל כך על מעצבים במשך שנים.

צילום: shutterstock

הוא משקף אור יותר מכל צבע אחר, מה שהופך אותו לבחירה מושלמת לפתיחת מרחבים קטנים. הוא עובד כקנבס, רקע שמאפשר לאלמנטים אחרים להתבלט. במשך עשורים הלבן שלט ללא עוררין והפך לסמל של ניקיון, מינימליזם ואחידות עיצובית. הוא היה הבחירה המובטחת, הפתרון הבטוח.

צילום: ערן תורגמן, עיצוב: רונית שיסמן, מטבחי סמל

הצד השני של הלבן

אבל יש גם צד אחר. למשל, מחקר מלפני כמה שנים הראה שסביבה הצבוע בלבן, כלומר סביבה בהירה מאוד, יכולה לגרום לאי נוחות ועייפות עיניים אם אין טקסטורה, ניגודיות צבע או תאורה רכה. הלבן הבוהק, בלי שכבות, יכול להרגיש סטרילי, קר, מנותק. יש מרחק בין הניקיון החזותי שהוא מעניק לבין התחושה הרגשית שאנשים מחפשים בבית.

הבעיה מתחילה כשהלבן הופך מכלי לסגנון, כשכל הבית הופך ללבן לא בגלל שזה משרת את התכנון אלא בגלל שזה הטרנד. הלבן לבדו, בלי עומק, יכול להרגיש ריק. מעצבים מתחילים להבין שהלבן עובד הכי טוב כשהוא לא לבד.

יח"צ. גיא נתן, משנה למנכ"ל מטבחי סמל

חזרה לטבע

כיום מתרחש שינוי עמוק בעולם העיצוב, מעבר לגוונים חמים, טבעיים ומורכבים יותר. גיא נתן, משנה למנכ"ל מטבחי סמל, מסביר שלא מדובר רק בטרנד אלא בשינוי תפיסתי רחב יותר. "אנחנו רואים מעבר ברור מהלבן לעיצוב שמבקש לייצר חיבור רגשי. אנשים רוצים בית שמרגיש חם, עוטף ואותנטי יותר".

המעבר הזה מתחבר למגמה רחבה יותר, חזרה לטבע. אחרי שנים של שליטה בגוונים קרים וסטריליים, עולה ביקוש לחומרים טבעיים, לטקסטורות ולפלטות צבעים שמבוססות על אדמה, חול ועץ. גווני הסהרה, הנעים בין בז'ים רכים לחומים חמים וטרקוטה עדינה, מביאים איתם תחושת רוגע, איזון ויציבות, בדיוק הערכים שאנשים מחפשים היום בביתם.

בניגוד ללבן הבוהק, שיכול לעיתים להרגיש חד ומנותק, גווני הסהרה יוצרים המשכיות טבעית עם שאר חללי הבית. הם משתלבים בקלות עם עץ, אבן ומתכות, ומאפשרים לייצר שפה אחידה בין חדרים שונים, מגמה שהולכת ומתחזקת עם התכנון של חללים פתוחים.

צילום: אלעד גונן, אדריכלות ועיצוב פנים: רון שפיגל, מטבחי סמל

מינימליזם רך

התפיסה המינימליסטית של הלבן, זו שהפכה לסטנדרט בעשור האחרון, מתחילה להתפצל. במקום מינימליזם קר ונקי, מופיעה מגמה חדשה שנקראת Soft Minimalism, מינימליזם רך. הרעיון הוא פשוט: להשאיר את העקרונות של מינימליזם, הבהירות והאוורור, אבל להוסיף שכבות של חמימות. לבנים עדינים במקום לבן בוהק, טקסטורות טבעיות, חומרים חיים. התוצאה היא מרחב שעדיין מרגיש נקי אבל לא סטרילי, מסודר אבל לא נוקשה.

צילום: איל תגר, עיצוב: FT סטודיו, מטבח סמל

השינוי מתבטא גם בחומרים ובגימורים. לצד הגוונים החדשים, ניכרת חזרה לשימוש בעץ טבעי, פורנירים איכותיים, משטחי אבן וגימורים מט. "אנחנו רואים פחות רצון במושלם ויותר רצון באופי", אומר נתן. "שילובים של חומרים, עומק בגימורים, תחושה פחות מעובדת, יותר אותנטית".

צילום: shutterstock

הלבן לא נעלם

עם זאת, לדבריו, לא מדובר בהיעלמות מוחלטת של הלבן. "הלבן לא נעלם, הוא פשוט השתנה. הוא הפך לשבור יותר, שמנתי, חלק מפלטה רחבה יותר. אם בעבר הוא היה הבחירה האוטומטית, היום הוא כבר לא מובן מאליו".

הלבן הופך לבסיס, לא למטרה. הוא הרקע שעליו מתפרשים חומרים אחרים, לא החומר היחיד. שילובים של לבן עם עץ טבעי, עם אבן, עם מתכות חמות, יוצרים עומק ומעניינות שהלבן לבדו לא יכול לספק. הלבן השבור, הלבן השמנתי, הלבן עם גוון חם, כל אלה מרגישים יותר חיים מהלבן הסטרילי שהיה בכל מקום לפני כמה שנים.

צילום: unsplash

לקראת שבועות, חג שמזוהה עם פשטות ולבן, נדמה שעולם העיצוב מציע פרשנות חדשה, כזו שלא מוותרת על הבהירות והניקיון, אך מוסיפה להם עומק, חמימות וחיבור לטבע. "בסופו של דבר", מסכם נתן, "הבית של היום צריך להרגיש אותנטי, חמים, נעים. הלבן לא נעלם, הוא פשוט לומד לחלוק את הבמה".