סטודיו / בית של רוברטו ולודויקה פלומבה

אחת המחשבות שלעולם מעוררת סקרנות, היא איך נראית הטריטוריה הפרטית של אדריכלים ומעצבים מובילים - האם מדובר במרחב נוטף עיצוב חדשני בו כל כוס, כורסה או שולחן הם בבחינת המילה האחרונה בשדה האסתטיקה, או שמא דווקא גרסת הסנדלר המהלך יחף חלה עליו.

הזדמנות "מציצנית" כזו נקרתה על דרכי במילאנו, בעת ביקור בביתם של זוג האדריכלים והמעצבים רוברטו ולודויקה פלומבה, הפעילים כבר שנים בזירת העיצוב הבינלאומי עם חיבה מיוחדת לעיצוב מוצרים לחדרי רחצה עבור חברות מובילות בתחום זה, דוגמת KOS, או LAUFEN,המיובאות לארץ ומשווקות בחזי בנק.

הבית, השוכן באזור Navigli, סמוך למדי לנהר העובר בעיר, הוא האחורי מבין שני בתים הממוקמים בתוך חצר פנימית עליה סוגרות דלתות גדולות ממדים, כשהיא מוצנעת לחלוטין מעין העוברים ושבים ברחוב - מבנה "מילאנזי" אופייני. מתארו דמוי האות ר' חובק גינה קטנה עם משטח דק המשמש כפינת ישיבה חיצונית, והחזיתות השקופות של קומת הקרקע מחדירות אותה לחלל הפנים. הכניסה לבית היא, למעשה, כניסה לחלל עבודה, וככלל, אם אפשר לדבר על זהות בין בית לבין בעליו, הרי שהבית של בני הזוג פלומבה הוא הדוגמה לכך, הן בעיצובו הנינוח והלא פורמאלי, והן בעובדה שהוא מכיל בתוכו את הסטודיו שלהם Palomba Serafini Associati, ובתוך כך מוהל אותם זה לתוך זה ומגלם עד כמה העיסוק בעיצוב ובאסתטיקה מהווה חלק בלתי נפרד מעולמם ומחייהם האישיים.

החלל, המשתרע על שטח של 240 מ"ר, נחלק לשתי קומות המקושרות באמצעות גרם מדרגות עשוי מתכת, כשהקומה התחתונה היא קומת הסטודיו, והעליונה קומת מגורים. המפגש בין שתי צלעות ה-ר' המרכיבות את מתאר החלל, הוא חלל גבוה מקורה גג משופע שקוף המקרה את מרבית שטחה של הקומה העליונה, שחללה הציבורי הוא גלריה המשקיפה מטה. כך, עם האור החודר מבעד לתקרה ופתיחות החלל הגבוה שמאפשר לקיים קשר עין ישיר בין שתי הקומות, המראה המתקבל הוא מרשים מאד - מרחב רחב ידיים, בהיר, מואר ומאוורר. קומת הקרקע הינה חלל פתוח, מרוצף בבטון ונטול כל מחיצות חלוקה.

בחלקו האחד ממוקם שולחן עבודה ארוך מאד, שמשני צדדיו, כמו היו מסבים לסעודה, ישובים אנשי הסטודיו- אדריכלים ומעצבים, ולמרות שכל אחד מרוכז במחשבו האישי, האווירה היא אווירה טובה של עבודת צוות פורייה. במקביל לשולחן, לאורך כל הקיר ובצמוד אליו, נמשכת ספריית מדפים לבנה המכילה כמות עצומה להתקנא של חוברות וספרי עיצוב, ובסופו, באזור החלל הגבוה, ישנו שולחן רבוע המיועד לישיבות ודיונים. אל השולחן "רוכן" גוף תאורה גדול, Tarassaco, בעיצובו של קסטליוני, ולצדו ניצבים עציצים גדולים שהאור החודר מבעד לתקרה השקופה ממעל מיטיב עמם, כשהוא גורם לעליהם לצמוח לממדים מרשימים, כמעט ללטף את הקומה השנייה. בחלקו השני של החלל, על הצלע השנייה של מתאר ה-ר', ממוקמים שולחנות העבודה של לודוויקה ורוברטו, ולא פחות חשוב- הספה הכתומה של כלבי הבית האהובים, הרובצים עליה בתחושת בעלות מופגנת.

על מושגים כדיסטאנס אין מה לדבר כאן בחלל הידידותי והזורם הזה, אשר פתיחותם וחמימותם של בני הזוג פלומבה ניכרת בו היטב, ולמרות שעת הערב הוא עדיין "מאויש" במעצבים הצעירים, הרכונים על מחשביהם, מנסים, מן הסתם, לסיים "עוד משהו".

סצנה אופיינית של אווירה א-פורמאלית השוררת בחלל הסטודיו- מתייעצים, מעלעלים בספרות מקצועית, ורוקמים עיצובים חדשים.

על פתחה של קומת המגורים שבקומה העליונה לא סוגרת שום דלת, ודי בכך להבהיר את מידת החיבור של דייריה עם הסטודיו, הן פיזית והן רעיונית. קומה זו, המרוצפת עץ אלון בגון לבן ומקורה בתקרה שקופה, כוללת את חדרי השינה של לודויקה ורוברטו ושל בתם, מטבח בעיצוב מינימליסטי-ענייני, וחלל ציבורי: סלון ופינת משפחה מרווחת +פינת אוכל הממוקמים משני צדדיו של החלל הגבוה,  ובתוך כך פתוחים אליו ומשקיפים ישירות מטה, כאשר רק מעקה אוורירי תוחם אותם. אמירה אישית היא המוטו המוביל את עיצובם המזמין, וכל ניסיון לחפש כאן "טרנדיות" לשמה הוא ניסיון שווא.

במקומה אפשר למצוא כאן ניחוח תרבותי חזק, וסגנון אקלקטי שבא מאהבה- כנה ומגובש. כך, למשל, פריטי אמנות ונוי ייחודים שנאספו במהלך השנים ממחוזות שונים בעולם ומלמדים על הכרה בערכה של עבודת יד, ספריה בתוך גומחה גדולה, ספות בהירות ונוחות, שטיחים צבעוניים המתקבלים נפלא על רצפת העץ הלבנה, ופריטי ריהוט שעיצבו לודויקה ורוברטו, כמו כורסת העור Lama ל"Zanotta" או שולחן הזכוכית T-table, ל-"Schiffini" כל אלה חוברים להרמוניה ביתית חמימה, שאנינותה המסוגננת טמונה דווקא בפשטותה הטובה.  "פשטות טובה" ככלל, היא ללא ספק גם המאפיין הבולט בעיצובים של בני הזוג פלומבה, אשר כבר לפני שנים "נשאבו" לתחום חדרי הרחצה, המהווה חלק נכבד מעבודת העיצוב שלהם, אם כי לא היחיד כמובן, ובתערוכת הרהיטים האחרונה במילאנו  אפשר היה "לפגוש" גם מטבח ופריטי ריהוט שעיצבו.

עיצובים של בני הזוג פלומבה לחברת KOS, בה הם משמשים כמעצבי הבית.

אך רוברטו ולודוויקה, כיום מעצבי הבית של חברת KOS, נחשבים, למעשה, לחלוצי הגישה על פיה חדר הרחצה אינו "רק אינסטלציה" כפי שמכנה זאת רוברטו, שאף משווה את האמבט עצמו לסיפור סינדרלה- אובייקט מובן מאליו שזכה לתהילה חדשה. גישתם העיצובית תופסת את האמבט מההיבט הקונספטואלי- מנטאלי, ועיקרה ניסיון לשנות את החוקים, ולצקת תוכן אחר/חדש למרחב כולו- טכני, ארכיטקטוני או פואטי. בתוך כך, למשל, הם מתרכזים רבות גם במים עצמם, כסוג של תמצות תכנוני שמטרתו להפוך אותם לאלמנט דומיננטי ולהדגיש את ממד הטוהר המאפיין אותם.

אמבט, אומר רוברטו, "הוא מוצר, אובייקט, שיכול להיות מפנק יותר, מרווח יותר, או מעוצב יותר, אך הפונקציה לה נועד היא לעולם אותה פונקציה- רחצת הגוף. המים, מאידך, נושאים עמם ערך של אלמנט מהטבע, שניתן להדגישו בדרכים שונות ובכך להעשיר את החלל כולו ואת חוויית הפרט המשתמש בו". אגב, האג'נדה העיצובית של בני הזוג פלומבה בנושא חדרי רחצה, ויבול העיצובים המרשים שהניב ניסיונם בתחום, אף קובצו לספר "Bathrooms. From inspiration to lifestyle", שראה אור לפני שנה וזכה בפרס יוקרתי על עיצובו הגראפי.

כשיורד הערב, נוכח הכלבים המשתעשעים בחוץ, והתאורה הרכה שעוטפת את הבית וחושפת את חלל הסטודיו בפני המסבים ברחבת הדק, התשובה לתהייה המציצנית של "איך נראה ביתם של מעצבים מובילים" במקרה זה, לפחות, ברורה בעליל - הבית של רוברטו ולודויקה פלומבה הוא לא "טריטוריית טרנדים", וגם לא בבחינת "סנדלר המהלך יחף": פשוט בית שנרקם מאהבה ומאחד חיים ותוכן יצירתי לישות אחת.

מתוך מגזין 101: "בית סטודיו בית"