תכנון ובניית בית בשיטת בנייה מודרנית

ביצוע: חברת "אוסטק שמיר"

הרבה "קליקים" של מבט ראשון מקופלים בסיפורו של הבית השוכן על נחלה באחד מישובי המועצה האזורית מנשה. הראשון שבהם מתייחס לבחירתם של בני הזוג בבנייה קלה "הגענו לכך באקראי, וכשעמדנו על עקרונות שיטת הבנייה המודרנית בפלדה, התואמים במידה רבה את תפיסתנו האקולוגית, הלכנו" על זה" מספרת בעלת הבית על מפגשה עם חברת "אוסטק שמיר" שבנתה את ביתם. הקליק השני שמור למתכננים, האדריכלים שרון ועומרי דודש בעלי "STUDIO ARCASA" במושב קדרון, ששיחת הטלפון הראשונה עמם, אשר נועדה, למעשה, רק לקביעת פגישה, נמשכה שעה וחצי.

 החזית הקדמית שפונה לכיוון דרום: מחופה טיח אקרילי, נקייה ואטומה כמעט לחלוטין, למעט פתח אופקי בחלקה התחתון שנועד לפיזור בלתי ישיר של האור

הכימיה שנוצרה במהלכה הולידה את הבית, אשר תכנונו נדרש להתחשב בפרוגראמה לא שגרתית - לספק מענה פונקציונאלי ואסתטי לצרכים ולהעדפות הטעם של משפחה עם שלושה ילדים, חובבת חיות מושבעת, אשר מטפחת בין כותלי ביתה לא פחות מ-9 כלבים ו-30 חתולים (שלא לדבר על הסוסות באורווה...). "בנוסף לאהבת החיות, בני הזוג הם אנשים פתוחים מאד, בעלי אוריינטציה ירוקה חזקה, אספנים של פריטי אמנות וריהוט עתיק מחד, ובעלי זיקה למינימליזם יפני מאידך, כך שעל בסיס "תמהיל הניגודים" המיוחד הזה גיבשנו קונספט תכנוני שיאפשר להם לחיות את אהבותיהם בשגרת יומם" אומרים האדריכלים.בתוך כך השתלב התכנון הארכיטקטוני עם שיטת הבנייה, המבוססת על שלד של פרופילי פלדה ש"אוחז" קירות נושאים המעוגנים ליסודות בטון יצוק, ואשר בין יתרונותיה נמנות איכויות בידוד תרמי משופרות המעניקות נוחות אקלימית שהתאימה לגישה הירוקה של הדיירים. במסגרת זו שולבו בבית גם שתי מערכות סולריות לחיסכון באנרגיה, תשתית הכנה למחזור מים אפורים, ומי המזגנים נאספים ומשמשים להשקיית גינת התבלינים שמטפחת בעלת הבית. בנוסף, ומטבע הדברים כשמדובר בבית תוסס ופתוח שחיות אהובות הינן חלק בלתי נפרד משגרת חייו, נתן התכנון את הדעת לפונקציונאליות ולקלות אחזקה שוטפת שמשתלבת כראוי עם הקו העיצובי-מינימליסטי שטווה, דוגמת אופן חיבור הקירות והריצוף, שנעשה באמצעות פנלים סמויים- פרט שפותח ייעודית בשיתוף עם חברת "אוסטק שמיר".

על רקע הסביבה הכפרית בה הוא ממוקם, חזותו המודרנית-מינימליסטית של הבית היא בבחינת הפתעה - מחופה טיח אקרילי אפור ומאופיין בקווי מתאר גיאומטריים נקיים, ואפילו כמעט סגפניים, כשמרבית החזית הקדמית הינה מסה אטומה ורק פתח אופקי משולב בחלקה התחתון. המשכה של המסה האטומה הופך למבואה חיצונית מקורה בקורות פלדה המייצרת תהליך כניסה מוגדר, ומפגישה את הבאים עם קיר מרשים המשלב אלומיניום אפור וזכוכית שקופה ומייצג, למעשה, את המוטיב המוביל של התכנון - יחסי גומלין בין שקוף לאטום, בין פתוח לסגור. על מנת לאפשר את שילוב הזכוכית בכיוון החשוף לעומס חום מרבי (דרום מערב), תוכננה המבואה כמרחב המשמר מידת עומק ראויה למניעתו, כאשר בריכת מים, קורות הקירוי שהותקנו בגובה המקנה קנה מידה אנושי ועץ פיטנה המדיף ניחוח נעים, משלימים את חזותה עם תחושת ציפייה לבאות.

יחידת ההורים שבקומה העליונה: חלל אחיד ורחב ידיים, שמשלב בשטחו את פונקציות השינה והרחצה ללא כל מחיצות הפרדה.

אזור המשפחה/טלוויזיה שקושר בין חלל הסלון וחלל המטבח-פינת אוכל. קיר הבטון עליו מותקן מסך הפלסמה תוחם את חלל המדרגות המצוי מאחוריו

קיר הזכוכית והאלומיניום מכיל בתוכו את דלת הכניסה הגבוהה שאופן תכנונה על ציר עליון ותחתון מאפשר את פתיחתה המלאה, והזיגוג השקוף משני צדדיה מעניק הצצה ראשונה לתוך הבית פנימה.חלל הפנים נחלק בהתאם לפרוגרמה לשני מפלסים- מפלס עליון הכולל יחידת הורים ושלושה חדרי שינה הממוקמים בהיקפו של חלל משותף, ומפלס כניסה המרכז בשטחו את הפונקציות המשותפות (סלון,חלל משפחה, מטבח + פינת אוכל) וכן חדר עבודה/סטודיו של בעלת הבית העוסקת באמנות, שירותי אורחים וגישה ישירה לחלל חניה מקורה.

זרימת מתארו של מפלס זה מזכירה את תצורת האות Z, אך עם צלע אמצעית ישרה: אזור סלון-אירוח גבה תקרה ממוקם בחלקו הקדמי, כמו על הצלע העליונה, המטבח ופינת האוכל בעומקו, "על" הצלע התחתונה, ושני האזורים מקושרים באמצעות חלל ביניים המהווה פינת טלוויזיה/משפחה. לצד קשר עין ישיר המתקיים בין אזורי החלל, דיאלוג השקוף-אטום מתגלה כאן במלוא עוצמתו, כאשר כסוג של תשובה למסה הבנויה של קיר המעטפת הקדמית, הקיר הפונה לחזית האחורית (כיוון צפון) ולמשטח דק שתוכנן בה, הוא שקוף "הקיר האטום פונה לכיוון דרום, ולפיכך שולב פתח אופקי בחלקו התחתון, כפתרון לפיזורו הבלתי ישיר של האור הרב המגיע מכיוון זה, ובמקביל מונע חדירת חום רב בקיץ כשהשמש גבוהה ומבטיח את חדירתו בזמנים של שמש חורפית נמוכה. 

בנוסף, במיקומו יוצא הדופן הוא מייצר עניין שונה ומפתיע, ומותיר מעליו קיר שלם לתלייה עתידית של עבודות אמנות. הקיר השקוף לעומת זאת, מאפשר לחוות את החוץ מתוך חלל הפנים, ומחזק את הקשר בין שני המרחבים" מסבירים שרון ועומרי. ביטוי נוסף של רעיון זה מתקבל מהפתחים הגדולים שתוכננו ביציאה מהמטבח לרחבת ישיבה חיצונית, כשהם מייצרים חזית שקופה גם בעומק החלל ומאפשרים ליהנות ממלוא קסמו של המרחב הפסטורלי הנשקף בעדה.

גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה ממוקם משמאל לקיר הכניסה, מוצנע ונוכח כאחד, תחום בקירות בטון, משלב מדרכי עץ ומקורה ב"רצועת" סקיילייט אורכית, המהווה מעין חזרה צורנית על מבנה הפתח שבחזית ומאירה אותו באור רך. חלוקת שטחה של הקומה, הנהנית מתצפית ישירה לנוף, מתרגמת את התפיסה המשפחתית החמה של הדיירים, שתחושת ה"ביחד" חשובה להם מאד: החדרים נועדו לשינה בלבד, וכל מערכות הבידור והמחשב מוקמו בחלל המשותף כדי לאפשר שהיה בצוותא.

המטבח המרווח ממוקם בעומק החלל וצופה אל המרחב הפתוח דרך פתחים גדולים ושקופים.

חלל הסלון- קיר שקוף הפונה לכיוון צפון ומאפשר לחוות את החוץ מתוך חלל הפנים תוך חיזוק הקשר בין שני המרחבים

המבניות הנקייה מגובה בשפת חומר-צבע מינימליסטית ומצומצמת המשלימה מסגרת חלל נוחה להכלת עולמות התוכן של בעלי הבית: בטון המשמש לריצוף מפלס הכניסה ובקיר המלווה את גרם המדרגות; עץ אורן גס המשמש לריצוף המפלס העליון; פאלטה של גווני אפור ולבן בקירות, בעבודות הנגרות השונות, במטבח ובחדרי הרחצה; ותאורה מינימליסטית המורכבת מספוטים ומפסי צבירה שקועים. ואמנם, מסגרת זו מוכיחה את עצמה היטב כבמה נכונה לפריטי הריהוט העתיקים, לשטיחים ולעבודות האמנות שליקטו בעלי הבית במהלך השנים- פריטים "מכאן ומשם" שנאספו ברוב טעם וקפידה ע"י מי שחיה ונושמת אמנות, ואשר בחלל המודרני בו הם ממוקמים מייצרים ניגוד מלא עניין וחן.

המטבח המרווח שבעומק החלל הוא עוד עדות לדו קיום בין חדש וישן: במרכזו ניצבת יחידת אי מרשימה במידותיה המשלבת מעטפת קוריאן לבנה וחזיתות בגימור שלייף לק לבן, בגומחות שבקיר ניצבים פריטי אספנות מלבבים, ובראש שולחן האוכל הגדול ניצב בגאון "כיסא שירותים" מהמאה ה- 16. פינת הטלוויזיה, המקשרת בין חללי המטבח והסלון, מתנאה בקיר בטון גבוה שעליו מותקן מסך פלסמה, ועברו השני תוחם את חלל המדרגות. קיר זה ממשיך ו"מטפס" מעלה לתוך יחידת השינה של ההורים- חלל רחב ידיים, מואר ומאוורר, המכיל בשטחו את פונקציות הרחצה והשירותים ללא כל מחיצות הפרדה. כמו במפלס הכניסה, כך גם בחלל זה משתלבות שתי השפות/שתי האהבות המנוגדות, וכך, למשל, נוכחותם המשמעותית והמודרנית בעליל של אביזרים סניטאריים מסוגננים מבהיקה בלובנה על רקע ריצוף העץ החמים, ובצמוד לקיר הבטון ניצבת שידה עתיקה כשמעליה תלוי ציור רומנטי מהמאה ה-16.

ככלל, נראה שסיפור תכנונו ועיצובו של הבית הוא במידה רבה סיפור של "אחדות ניגודים" מושכלת ומרשימה, ולא ניתן להשלימו בלי להתייחס להולכים על ארבע המהווים חלק בלתי נפרד ממרקמו הייחודי, ומעשירים אותו בערך נוסף, משעשע ושובה לב (ולפחות את לבם של חובבי חיות... ).

מתוך מגזין 104: "אחדות ניגודים"