תכנון מחודש לדירת גג בתל אביב

מצבה העגום של הדירה הותיקה אמנם היה רחוק מלהיות אטרקטיבי, אך קשה היה להתעלם מהיתרונות של מיקומה, המזכה בפרטיות ושלווה של קומה גבוהה ברחוב שקט בצפון תל אביב מחד, ובקרבת נגיעה ל"מרכז העניינים" מאידך, וההחלטה על רכישתה נפלה. את תהליך שיקומה, בבחינת מטמורפוזה של ממש, ביצע האדריכל אורי עמיצור, שעל מנת לשוות לה חיים חדשים ולענות על צורכי הדיירים נדרש לתכנן שיפוץ מקיף, ובכלל זה לנקוט מהלכים קונסטרוקטיביים מסיביים למדי. התכנון המקורי כלל שלושה חדרים, אשר במסגרת הגלגולים שעברה הדירה חולקו בחלוקות משנה כאלה ואחרות לצורכי השכרה, וגרם מדרגות לולייני, צר ותלול, הוביל אל הגג בו אולתר מעין חדר נוסף. (ראה תוכנית לפני ואחרי). התכנון החדש נועד לענות על הפרוגרמה שהגדירו הדיירים - שלושה חדרי ילדים, יחידת הורים וחלל ציבורי הכולל את הפונקציות המשותפות, ובשלב הראשון של השיפוץ הוסרו כל קירות הפנים ושטחי המרפסות סופחו לחלל על מנת להגדילו.

אחת מנקודות הזכות של הדירה היא הגג ממנו ניתן להשקיף אל העיר וליהנות מנוף ושקט בטבורו של כרך סואן, ובתכנית החדשה החליט עמיצור לנצלו כראוי, הן למיקום יחידת ההורים, והן ליצירת פינת ישיבה נעימה. מהלך זה חייב עריכת חישובים קונסטרוקטיביים מורכבים, ובתוך כך גם את העתקת מיקומו של גרם המדרגות מעומק החלל אל מיקום חדש שנקבע בסמוך לכניסה. התקרה במיקומו המקורי נאטמה, ובמקומה נפרץ פתח חלופי באזור שיועד לגרם החדש, אשר תוכנן עם מדרגות "רגילות" ונוחות, ומאחז יד מברזל כסוג של הומאז' לתל אביב של פעם. חדרי הילדים מוקמו בקומה הראשונה - חדר לבן הבכור, שכולל חדר רחצה צמוד (גם אם קטנטן) וממוקם בסמוך לכניסה כך שהוא נהנה מסוג של פרטיות, ושני חדרים נוספים.בחלל של אחרי השיפוץ, בולט בנוכחותו קיר מעוגל, המסמן, למעשה, את ציר הזרימה בו ואת חלוקתו לאזורים, ובו בזמן מהווה אלמנט דומיננטי המשווה עניין צורני.

אזורי המטבח ופינת האוכל שבחלל הציבורי. ריצוף: "אלוני" מטבח: "הביטאט"

ניצול מיטבי של הגג, אחת מנקודת הזכות של הדירה על מנת לשמר מקסימום מבט פתוח אל הנוף האורבני.

הקיר המחופה בטיח פיגמנטי מצניע מאחוריו שירותי אורחים ושניים מחדרי ילדים, ובסופו, כמו מעט מאחוריו, מצוי המטבח הפתוח שחובר לפינת האוכל ולחלל הסלון. לצד היותו אלמנט מפריד, ייעד עמיצור לקיר המכונה על ידו "קיר האודיו וידאו" תפקיד נוסף, וצדו הפונה לחלל הציבורי משמש להכלת מערך הבידור: הוא תוכנן עם מדף תחתון  לצורך אכלוס כל האביזרים הנדרשים, וסופו נקטם לכדי יצירת מישור ישר השובר את ההתעגלות, ועליו הותקן מסך הפלסמה. מסגרת החלל נקייה ואוורירית: קירות שנצבעו בלבן פנינה, ריצוף שנעשה באריחי אבן, מסגרות פרופיל אלומיניום בלגי שהותקנו בפתחים, ומיעוט יחסי של פריטי ריהוט, כך שתחושת המרחב נשמרת.

התאורה מורכבת מגופים שקועים וסמויים שנועדו ליצור הילות ומשחקי אור להשגת אווירה נעימה, ולצדם גופים דקורטיביים כחלק בלתי נפרד משפת העיצוב, דוגמת גוף תאורה שנתלה מעל פינת האוכל, או גוף בסגנון בד מתיחה שנקבע על תקרת פינת הישיבה בסלון. המטבח המסוגנן בשחור מבריק הוא אזור נוח לעבודה ובעל נוכחות מרשימה במרחב: פתוח אליו ובו בזמן מוגדר באורח ברור, כאשר יחידת ארונות גבוהה יוצרת תחימה כלשהי בינו לבין פינת האוכל הממוקמת בהמשך.

החלל הציבורי בקומה הראשונה: קיר מעוגל מחופה טיח פיגמנטי מהווה אלמנט צורני דומיננטי וסמן של ציר ההתנהלות בחלל. חיפוי טיח: "נירלט"

עם מיקום יחידת ההורים בקומת הגג, נוצרה, למעשה, הפרדה בין אזורי הילדים וההורים, ועל מנת ליצור תחושת רצף בין שתי הקומות תוכנן קיר מעוגל גם בסוויטת ההורים הנוחה, שכוללת אזור ארונות, חדר רחצה ומעין מרפסת פרטית. מרפסת זו התקבלה כתוצאה מתכנון מוקפד של הגג ככלל, שנועד להפיק ממנו את המיטב, ולהעצים את יתרונות הנוף והשקט של מיקום הדירה. במסגרת זו תוכנן שטחו כשני מפלסים שחופו בדק עץ ונתחמו במעקה זכוכית עבה ללא פרופילים וללא מאחז יד, כך שדבר לא יחסום את המראה הפנורמי שנשקף ממנו. הנאה מהמראה ניתן לשאוב משתי פינות ישיבה נעימות, האחת גדולה ו"כללית", שנועדה לאירוח ו/או הסבה משותפת של כל המשפחה, והשנייה קטנה ואינטימית, ביציאה מחדר שינה, כשהן מצדיקות כל יום ויום מחדש את השיקולים שהכריעו לטובת רכישת הדירה הישנה.

מתוך מגזין 98: "מדירה עם גג לדירת גג"