עיצוב של הומור ונוסטלגיה

הרבה מאד דירות ראו פזית ואיתי במהלך מסע חיפושים שערכו במטרה למצוא אחת שתענה על מכלול דרישותיהם - דירה לא משופצת אותה יוכלו לשפץ לפי טעמם, ששוכנת בקומה לא גבוהה בבניין ראוי ומתוחזק בצפון הישן של תל אביב, בקרבה לפרק או לשטח ירוק. עם הרשימה המכובדת הזאת הם כיתתו את רגליהם לא מעט, אבל כיתות הרגליים עשה לבסוף את שלו והדירה המתאימה נמצאה. "היא הייתה מושכרת זמן רב והדבר ניכר במצבה הלא אטרקטיבי, אבל זיהינו את הפוטנציאל הגלום בה". בעת שנרכשה נחלקו שמונים וששה המטרים של שטחה לשני חדרי שינה, חדר שירותים ואמבט, מטבח קטן+ מזווה קטנטן, סלון עם מרפסת חזיתית, ואת תקרת המעבר שהוליך מהסלון לחדרים ליווה "בוידעם" שהנמיך אותו ויצר תחושת צפיפות דחוסה. 

התכנון המחודש, אותו ביצע המעצב עידו לאור, חילק את שטחה של הדירה לשני אגפים: אגף ציבורי הכולל סלון ומטבח המתפקד גם כפינת אוכל, ואגף חדרים הכולל את חדרו של הבן, חדר שינה וחדר רחצה. אגף החדרים נותר נאמן לחלוקה המקורית שהייתה בדירה, למעט איחוד שטחם של השירותים והאמבט לכדי חלל רחצה מרווח בו ניצב אמבט עגול גדול "חלמנו על אמבט כזה שאפשר להתרווח בתוכו ביחד, והעדפנו לממש את החלום אפילו במחיר של וויתור על חדר רחצה נוסף שצמוד בחדר השינה" אומרים פזית ואיתי, שאוסף האהבות והחלומות שלהם אכן ניכר בשפתו של החלל.

באגף הציבורי מאידך, הוסרו כל הקירות שתחמו את האזורים השונים ושטחי המרפסת החזיתית והמזווה סופחו למרחב הפתוח שהתקבל. לעמוד תומך שנותר כהכרח במקום בו הוסר קיר ההפרדה בין המטבח והמעבר לסלון, צורפו שני עמודי "דמי" אשר ביחד עמו מייצרים מקצב ויזואלי נעים ותוחמים את שטחו של המטבח תוך הותרת קשר עין ישיר עם המעבר. הגדרתו של המטבח בחלל הפתוח הודגשה גם באמצעות הנמכת תקרתו, ויחידת אי שתוכננה "על התפר" בין שני האזורים מייצרת אף היא סוג של תיחום ביניהם.

פינה בסלון

חדר השינה: ריצוף באריחים מצוירים, חיפוי קיר בטפט עם מוטיבים רומנטיים-נוסטלגיים וגופי תאורה שחורים התלויים משני עברי המיטה.

קירות שנצבעו בלבן וריצוף פרקט למינציה בגימור מיושן, רוקמים את מסגרתו הכללית של החלל, כאשר בתוך כך כל אחד מחדרי הבית משלב "חריגה" כלשהי ממסגרת זו: קיר של לבני סיליקט בסלון, ריצוף במרצפות מצוירות בחדר השינה, וחיפוי רצפה ב"דשא" בחדרו של הבן. שימוש חומרי אחר, מלבב ורענן, הוא חיפוי העמודים שנעשה בטפט הנושא דיגום טופוגראפי, והתאורה בחלל מושתתת על גופים שקועים, עם תוספות של גופים דקורטיביים מסוגים שונים, דוגמת שנדלייר ישן שנתלה בחלל הסלון ועובדת שילובו בעיצוב הייתה בבחינת "אובייקט ידוע מראש" עבור בעלי הבית. שפת העיצוב בדירה נקייה ומודרנית, אך במידה, כשהיא משולבת עם תכנים אישיים הבאים לידי ביטוי בניחוח וינטאג', ובנגיעות של הומור המגלמות את טביעת ידו היצירתית של לאור. כך, לדוגמה, במסדרון המוביל אל החדרים, אשר בשל מתארו של הבניין הינו קעור משהו, שילב לאור מה שהוא מכנה "מסדר זיהוי": פסים אופקיים שחורים ובקצותיהם טור עולה של מספרים המאפשרים, למשל, למדוד את גובהם של ילדים גדלים- אלמנט מקורי שמלווה את מהלכו הארוך יחסית של המעבר ומשווה לו קריצת עניין והומור (למרות הקונוטציה הלא ממש חביבה..). הסלון, שכל חזיתו הפונה לרחוב ומחדירה לחלל נוף עצים ירוק, הינו חלל נקי אותו מעשירה נוכחותו של קיר לבני הסיליקט, ובתוך כך גם "מבנה" של ארבעה פתחי אור קטנים שקבועים בו כמזכרת מעברה של הדירה. מיעוט יחסי של פריטי ריהוט משמר בו תחושת מרחב נעימה, כאשר כל פריט ששולב בשטחו מגלם את רוח העיצוב הנשענת על אמירה אישית, דוגמת כיסא נוח מהסוג שרווח בחופי הרחצה עם טעם של פעם, או שולחן קפה בגווני שחור ואדום, שעיצב לאור כצירוף של יחידה עגולה ויחידה נוספת בתצורת חצי ירח החובקת אותה. גווני השחור והאדום החביבים על פזית ואיתי שולטים גם בעיצובו של המטבח, שאת מרב שטחו תופסת יחידת האי המרשימה בממדיה, שצדה האחד חובר לעמודים התוחמים אותו "שילוב פינת אוכל נפרדת היה מעמיס על החלל ונוטל מתחושת המרחב שלו, ותכנון יחידת אי גדולה דיה שיכולה למלא גם את הפונקציה הזו, היווה פתרון לכך" אומר לאור. ביתרת שטחו של המטבח, המשופע בפתחים הפונים אל החוץ, שולבו יחידות תחתיות בעלות חזיתות פורמייקה שחורות שמייצרות תצורת ר', ובאזור בו שכן בעבר המזווה תוכנן "בר קפה"- מדף/דלפק עם כיסאות בר אדומים לרגע של אתנחתא עם כוס קפה מול החלון. זיווג האדום והשחור מופיע גם בכל פריטי המטבח, כשהוא מופר רק ע"י חיפוי הקיר שנעשה בפסיפס נירוסטה, והדיגום הטיפוגרפי של הטפט המחפה את העמודים יוצק למראה המדויק טוויסט מרענן המעלה אסוסיאציה של כיתוב תפריט. טפט שדיגומו המשלב ממוטיבים רומנטיים-נוסטלגיים ונוסך ארומה של ימים רחוקים מחפה אף את אחד הקירות של חדר השינה וחובר לתוכן העבר של אריחי הריצוף המצוירים, וחדרו מרוצף הדשא של הבן הינו חלל צבעוני חביב שהמיטה בו מעוצבת כמכונית כיבוי באדום עז. 

חדרו מרוצף הדשא של הבן. חלל צבעוני ועליז, שבהתאמה עוצב בגווני ירוק עם שילוב אדום עז ששוזרת בחללו המיטה המעוצבת כמכונית כיבוי אש.

רעיונותיו המקוריים של לאור משובצים בכל רחבי החלל, אם בעיצוב יוצא דופן של פריטים, דוגמת ספריה שמדפיה מותקנים בשיפוע, ואם בשילוב אלמנטים מפתיעים, דוגמת משקל אדם ששוקע בתוך ריצוף חדר הרחצה, ומכריח את משתמשיו להתעמת עם האמת כל אימת שהם נכנסים לחללו (או לעקוף אותו). ההפתעות של לאור משתלבות עם אוסף פריטי וינטאג' של פזית ואיתי, שכמוהן שזור בעיצוב ומקנה לו את חנו המיוחד: מאוורר ישן, טלפון חוגה, מתקן לכסף קטן מהסוג ששימש את נהגי האוטובוסים ועוד. כך, למעשה, בתוך "תחפושת" של דירה פונקציונאלית, עכשווית ומוקפדת, משתלבים תכני הומור וטעם של פעם, כשהם חוברים למרחב אישי, חינני ומלבב, המשרת את דייריו בכל מובן- רגשי ופונקציונאלי. 

מתוך מגזין 107: "מגע של הומור, טעם של נוסטלגיה"