עיצוב דירה ישנה ברוח עברה

"עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה" אומרת שורת שירו של חיים חפר, אך הכניסה אל דירתו השכורה של האדריכל איתי כהאן בצפון הישן של העיר מערערת עליה, כשהיא מוליכה את הנכנסים אליה במנהרת זמן, כמו מקפיצה אותם לזמנים אחרים- 70 המטרים הרבועים של שטחה מגלמים את קווי הסגנון הבינלאומי שרווח בשנים בהן נבנה הבניין בו היא שוכנת (1937), ומעוצבים בהתאם, כאילו השנים שעברו דילגו עליה. בעבר הרחוק התגוררו בה בעלי הבניין, אך במרוצת  שנות חייה היא  עברה גלגולי אכלוס שונים, ובזה האחרון לפני שהושכרה לכהאן התגוררו בה סטודנטים. כהאן, שהתגורר בדירה אחרת בבניין, עבורו מתכנן עכשיו משרדו שיפוץ הכולל הוספת קומות תוך ניסיון לשמור על אופיו המקורי ואופיין של הדירות, "שם עליה עין", וכשהתפנתה העתיק את מגוריו אליה. "מצבה היה בכי רע והיא הייתה מוזנחת מאד, אבל הדירה הזו הקסימה אותי במיוחד, למרות שהדירה בה התגוררתי, ממש מולה, הייתה בעלת אופי דומה" הוא אומר.

מבט מעומק המבואה אל עבר דלת הכניסה: המטבח וחדר הרחצה "מבצבצים" וחושפים אריחים מצוירים בדיגומים וצבעים שונים, וכך גם עיצובי דלתות החדרים.  העובדה שמדובר בדירה שכורה, שמטבע הדברים משך זמן המגורים בה זמני וקצוב, אינה משנה מבחינתו."מה שחשוב הוא שהמקום בו אדם מתגורר בזמן נתון יהווה עבורו סוג של עוגן, מרחב אישי- ביתי מגן על כל רובדי הסמנטיקה שכרוכים במושג בית" הוא מוסיף. הדירה שזעקה מהזנחה הייתה זקוקה לשיפוץ הגון, וכהאן אף קיבל מבעליה "קארט בלנש" לבצע אותו כרצונו, אך הוא, שכבעל תואר שני באדריכלות עם התמחות בשימור נושא העבר קרוב ללבו, העדיף להיצמד לערכי האותנטיות שלה, מה גם שאלה עולים יותר בקנה אחד עם העדפותיו האסתטיות "כאדריכל אני מתכנן גם חללים מודרניים, אך לשוות לחלל כזה שהוא בבחינת עדות חיה לערכי תקופה וסגנון שהינם חלק מעברו של המקום מראה מודרני-עכשווי, דומה לעירוב מין ושאינו מינו, כמו לחטוא למורשת תרבותית". ואכן, אין ספק שהעבר קם  לתחייה בחלל גבה התקרה (3.20 מ') שמרכזו הוא מבואה ממנה "מתפצלים" החדרים הממוקמים בהיקפה: שלושה חדרים, מטבח קטן עם מרפסת שירות, חדר אמבטיה ושירותים. שניים מהחדרים, זה המשמש אותו כחדר מגורים וזה המשמש כחדר שינה, מקושרים באמצעות פתח שהיה נהוג בסגנון המגורים דאז, והחדר השלישי משמש כמשרד. עיקר השיפוץ, הוא מספר, התמקד בלהשיב לאלמנטים השונים את חזותם המקורית, לתקן במקומות שנדרש, ולהדגיש את אופייה האותנטי של הדירה.

 חלל הסלון הכולל גם פינת אוכל, ומקושר אל חדר השינה באמצעות דלת שתי כנפיים. העיצוב משלב פריטי ריהוט שנרכשו בשווקים, פריטים שנמצאו "על הדרך" ושופצו, ריפודים בצבעוניות עשירה, ו"פה ושם" גם פריטים עכשוויים המשתלבים בהרמוניה עם רוח הנוסטלגיה.  כך, למשל, כל אחד מהחדרים מתהדר בדלת אחרת עם דיגום שונה, וכשאחת מהן נמצאה זרוקה במצב קשה במיוחד הוא עמל עליה כדי להשיב לה את הדרה הקודם ולהתקינה במקומה המקורי, ובהמשך לכך נצבעו המשקופים בגון לבן המדגיש את דיגומי הדלתות. אלמנט אופייני ודומיננטי בחלל הם אריחי הריצוף המצוירים, שכמו הדלתות נושאים דוגמאות וגון המשתנים מחדר לחדר, וכך גם אופן הנחתם: גווני חרדל וחום בחדרים, חרדל ובורדו במטבח, ושחור-לבן במראה משבצות בחדרי האמבט והשירותים.

חדר השינה: מוקפד ונוסטלגי כאחד.  קירות החלל נצבעו בגון גרז',המספק רקע ניטראלי, ואז, כשהדירה כבר "חזרה לעצמה" ונאמן למשנתו הסדורה על מהותו של בית, הכניס בה כהאן את נשמתו. פריטי הריהוט שליקט ושילב בה עוקבים אחר גילה המתקדם ומגלמים את הכבוד שהוא, רוחש לדברים שיוצרו בעבר- חלקם נרכשו, בעיקר בשווקים בארץ ובחו"ל, כמו, למשל, מזנון ישן משנות החמישים, ואחרים נמצאו על ידו ושופצו, דוגמת צמד כורסאות שנקרה על דרכו ורופד מחדש.  רהיטי פינת האוכל הממוקמת בסלון נושאת ארומה של בית סבתא, משלבת שולחן עץ כבד עם רגליים דקורטיביות וכיסאות תואמים שרופדו דווקא בבדים מודרניים, ואף שולחן הקפה העשוי עץ תוכנן ע"י כהאן ובוצע בעבודת נגרות.

במעבר חד מרוח החלל: עיצוב ענייני ועכשווי בחדר המשמש כמשרד.   
כהאן: "נכון, השולחן הוא עכשווי יותר, ולמעשה, יש פה אפילו מספר פריטים מאיקאה, וכל עוד הם משתלבים בהרמוניה ורוח הדברים נשמרת, זה עובד". הצבעוניות שמככבת בפריטי הטקסטיל- ריפודים ווילונות- עשירה, מורכבת מגווני בורדו, סגול, ורוד, חום ואפור, ומערבת דוגמאות שונות, אך בה בעת, למרות ריבוי הגוונים, מייצרת פלטת צבע רגועה שמסברת את העין ומשרה חמימות נעימה. אף חדר השינה מייצג את חיבתו של כהאן לפריטים עם טעם של פעם, וכך, לדוגמה, על אחד הקירות מושענת דלת ישנה שהפכה למראה ונצבעה בתכול, בחזית המיטה ניצבת תיבת משאות ישנה ולצדו כורסה בטעם של פעם שרופדה בבד פסים צבעוני. את הקירות מעטרות תמונות, חלקן של ארז ברוכי, שותפו של כהאן במשרד "ברוכי-כהאן אדריכלים", שלפי שעה ממוקם כאן בדירתו של כהאן, ומטבע הדברים שונה באופיו המשרדי מחללי הדירה האחרים. חדרי השינה והמגורים חולקים מרפסת הפונה לרחוב, וכך, כשיוצאים אליה, לצד אווירת העבר שנסוכה בדירה, שוב חוזרות וצפות מילות שירו של חפר " ...בלקון אל הרחוב שר את סרצה ....הזמן נרדם, אל נא אל תעירנו". 

אדר' איתי כהאן. "ברוכי כהאן אדריכלים". www.bc-arch.co.il