וילה בקומת הגג

קבלן ביצוע: דקורן חב' לבנייה 

פיקוח: איגור פיקוח

נגרות: מדרה

"היפוך הקומות היה יותר ממתבקש" אומר האדריכל נסטור סנדבנק על תכנון ה"מטמורפוזה" שביצע בדירת הפנטהאוז הדו קומתית השוכנת בשכונת נווה אביבים. "פרישת החלל המקורית הייתה סטנדרטית ומצופה- חלל מגורים בקומת הכניסה וחללים פרטיים בעליונה, כך שכל הבונוס שמעניקה מרפסת גג והאפשרות ליהנות ממנה גם לצורכי אירוח כלל לא נוצלו. מכאן נבע הרעיון המרכזי של התכנון להפוך בין הקומות ולהעניק לדירה תכנים חדשים שנעדרו ממנה בתכנון המקורי". 

בהתאם לפרוגראמה שהגדירו דייריה החדשים, משפחה עם ארבעה ילדים בוגרים, גיבש נסטור Layout חדש לחלל, שנשען, כאמור, על חילופי הקומות: שלושה חדרי ילדים (הבן הבכור כבר אינו מתגורר בבית), יחידת הורים, חדר עבודה ופינת משפחה מוקמו בקומת הכניסה, וחללי סלון, מטבח, פינת אוכל ושירותי אורחים בקומה העליונה המוקפת מרפסת. התכנון החדש היה כרוך בתהליך שיפוץ מסיבי "ממסד עד טפחות": כל קירות הפנים, אלמנטים בנויים וגרם המדרגות הוסרו, והדירה נותרה "עירומה" כמעטפת בלבד, מוכנה ומזומנה לעטות חזות חדשה. זו מתגלה כבר בדלת הכניסה המסוגננת, שפתיחתה חושפת חלל מבואה מוגדר וגבוה המכיל את גרם המדרגות שמעליו נפער פתח סקיילייט, ושנדלייר ענק המשתלשל מלמעלה משלים את המראה ומרמז על הבאות. "בעלי הבית הם אנשים חמים שערכי משפחתיות חשובים להם מאד, ואת אותם תכני חמימות הם ביקשו לשוות לביתם" אומר נסטור אשר בהתאם לכך גיבש מארג עיצובי בעל ניחוח פרובאנסי חמים, שעץ ואבן הם מרכיביו הדומיננטיים: עץ אלון ואבן בורגון המאופיינת במראה ישן ועתיק. שני החומרים רוקמים את שפת החלל כשהם מופיעים בעיבודים שונים המייצרים טווח מרקמים משתנה מגולמי עד מעודן, ובגימורים שהותאמו לשימושים המגוונים שנעשו בהם "השמירה על רצף, אם חומרי ואם של מוטיבים ואלמנטים חוזרים, מייצרת סוג של "דקדוק פנימי" המשרה הרמוניה ויזואלית, כאשר את העניין המשתנה מעניקים עיבודים שונים, שילובים שונים או מיקומים משתנים" אומר נסטור והחלל הנגלה לעין אכן מאשש את דבריו - רגוע ועשיר למראה כאחד.

המטבח שבחלל המגורים: עשוי עץ אלון מיושן שנצבע בגון שמנת עם פטינה המדגישה את מרקמו, נגרות ופריטי ריהוט: "מדרה".

סלון מעוצב

גרם המדרגות המוביל לקומת המגורים מלווה בפנלים גבוהים מהמקובל ובמעקה המשלב ברזל ומאחז יד, וכשמגיעים לסופו נראה כי קביעת חלל המגורים בקומה העליונה מוכיחה את עצמה "בגדול" - במיקומה החדש היא מגלמת שילוב מנצח של איכויות בית צמוד קרקע עם נוף אורבאני הנשקף מכל עבר. כל קירות המעטפת שתחמו את חדריה הומרו בויטרינות עם פרופיל בלגי בהיר העוטפות אותה בשקיפות ובאור, ופתיחתן מובילה למרפסת שעיצובה מדמה סביבת חוץ של בית קרקע לכל דבר: מרוצפת באבן ומוקפת מעקה בנוי מחופה לבני פירוק כעין חומת גדר, כאשר את רצף החיפוי "קוטעים" שילובים של מעקה אוורירי יותר, שעיצובו הזהה לזה של גרם המדרגות "מאוורר" מעט את מסת הלבנים ומעניק מבט ישיר אל נוף הסביבה ליושבים בחלל הפנים. במרחב שטחה שולבו אלמנטים אופייניים לסביבת חוץ, דוגמת כיור מזרקה חינני או "שטיחי" ברזל דקורטיביים המכסים את תעלת הניקוז, ובחוץ כמו בחוץ לא נפקדים מהתמונה גם עץ זית או ערוגת צמחי תבלין שנשתלו בתוך ערוגה בנויה, אזור פינת אוכל, ספסל נדנדה, וכן פינת ברבקיו ממוסדת ונוחה.

חלל הפנים חמים ומחבק, מרוצף בפרקט אלון, ובמרחב שטחו ממוקמים המטבח, פינת האוכל והסלון באורח שאינו מדגיש הפרדת פונקציות, אלא מחבר אותן זו לזו בקשר זורם ומאפשר לממש את ה"ביחד" שחשוב כל כך לבני הבית. זו משתלבת היטב עם האווירה האינטימית והרומנטית שמשרים נוכחותו של העץ, הצבעוניות הרגועה וסגנון העיצוב הפרובאנסי: פינת ישיבה רכה, שולחן קפה מעוצב עם מיני פיתוחים, יחידת אח מאבן שעיצב נסטור במראה קלאסי-עתיק עם כרכוב/מדף עליון להנחת חפצי נוי, שולחן אוכל עשוי עץ אלון מיושן בעיצוב "כבד ומכובד" בעל מידות מרשימות, ועוד. המטבח מהווה המשך ישיר של רוח העיצוב הפרובאנסית: יחידות עשויות מעץ אלון מיושן שנצבע בגון שמנת עם פטינה המדגישה את מרקמו, החזיתות מעוצבות כשני פנלים עם "מסגרות" בטעם של פעם, חיפוי קיר באריחים מ קרמיקה המדמים לבנים קטנות, ומשטח עבודה עשוי מאבן הבורגון, אשר כאן הוענק לה גימור מעודן ומבריק מעט. פרט חינני במיוחד חושפת דלתו של מזווה הממוקם מול יחידת אי גדולה שניצבת במרכז המטבח: על פני שטחה של הדלת, שגונה זהה לחזיתות המטבח, תוכננה מעין ארונית תבלינים פתוחה, כך, שלמעשה, לא ניתן להבחין שמדובר בדלת ונוכחות התבלינים עצמם תורמת עניין שונה וצבעוני. 

יחידת ההורים שבקצה אגף החדרים: חלל בהיר ורומנטי שנחלק לאזורי שינה והלבשה באמצעות יחידה הניצבת במרכזו. נגרות ופריטי ריהוט: "מדרה".

פתרונות מסוג זה שזר נסטור בכל חללי הבית, כשהם משתלבים בשפת העיצוב וקיומם לא נחשף לעין, דוגמת ניצול החלל מתחת לגרם המדרגות לשמש כחלל אחסון וחיפויו בחזיתות עץ המקנות חזות של חיפוי קיר לכל דבר, או הצנעת חדר כביסה מאחורי דלת מסוגננת, משל מדובר בחדרו של מי מבני הבית. 

גון השמנת הבהיר שולט בכל פריטי הנגרות ברחבי הדירה, ומתרגם הלכה למעשה את הרעיון העיצובי של נסטור הדוגל ברצף מייצר הרמוניה. כך, למשל, כל הדלתות בבית עוטות גון שמנת ועיצוב פנלים זהה, שאף מאזכר את חזיתות המטבח, ובכלל זה המשקופים העשירים למראה שעוצבו כסרגלי עץ דקים וכן הידיות הקישוטיות שהותקנו בהן.  

כמו קומת המגורים, כך גם תכנונה של קומת החדרים, השוכנת משמאל למבואת הכניסה, נועד להעניק לבני הבית את תחושת ה"ביחד" החשובה להם, אך בה בעת גם פרטיות מתבקשת, ולפיכך הוא תוכנן בחלוקה המגדירה את שטחו כשני אגפים. האגף המשותף כולל פינת משפחה כמעין סלון נוסף, ובהמשך לה, בעומקו של החלל, נקבע אזור העבודה, כאשר דלת בת שתי כנפיים שהותקנה בפתחו מאפשרת לסגרו בעת הצורך לכדי חדר נפרד. האגף הפרטי של הקומה ממוקם כמו בניצב לאגף המשותף, ומשתרע כמעבר ארוך למדי שמשני צדדיו סדורים החדרים: חדרו של הבן שעוצב כסוויטה הכוללת בשטחה חדר רחצה, שני חדרים לבנות החולקות חדר רחצה משותף, יחידת הורים הממוקמת בסופו של המעבר, וכן חדר הכביסה ש"התחפש" לחדר מגורים ומתנאה בדלת זהה לדלתותיהם. בתוך כך, עם מתארו האורכי של ציר החדרים על דלתותיו המסוגננת, נוכחותו של חדר העבודה בחלל וסגנון העיצוב העתיק משהו, עוטה המרחב ארומה שכמו לקוחה ממחוזות אחרים ומקשה להאמין שמדובר בדירה השוכנת בבית מגורים סטנדרטי למדי.

פינת ישיבה במרפסת

למעט חדרו של הבן, שבחר בעיצוב עכשווי יותר, כל החללים הפרטיים משמרים את הממד הרומנטי-חמים שמאפיין את הבית כולו, ובכלל זה את מארג החומר והצבע. יחידת ההורים, לדוגמה, היא חלל מרוצף עץ ומעוצב על טהרת גון שמנת בהיר השולט בפריטי הריהוט שעוצבו עבורו ע"י נסטור ובוצעו בעבודת נגרות מוקפדת. את מרכז שטחה חוצה יחידה דו צדדית המסמנת חלוקה לאזור שינה ולאזור ארונות ומנוצלת פונקציונאלית בשני האזורים: כחלל אחסון באזור הארונות, וכקיר עליו מותקן מסך פלסמה באזור השינה ואליו צמודה שידת איפור. 

את מידת השינוי שחולל מהפך הקומות בדירה קשה לתאר, ולמעשה, קשה כלל לדמיין שחללה היה שונה בתכלית. בתכנונה הנוכחי, אומרים דייריה, הם נהנים מכל העולמות- מאיכויות של בית צמוד קרקע, מנוף אורבאני, ומעיצוב מושכל שתרגם את ערכי המשפחה המלוכדת לחלל חמים, אינטימי ועוטף. 

מתוך בית ונוי 114: "וילה בקומת הגג"