תכנון בית בקנדה

כשם שחזותו העתידנית ויוצאת הדופן של הבית הממוקם בעיירה השוכנת מרחק לא רב מהעיר ונקובר, בחבל קולומביה הבריטית, קנדה, מפתיעה את כל רואיה, כך גם שמו מייצר סקרנות - 23.2. פשוט מספר, ללא כל גון פואטי שמצופה היה שיוענק לבית כה ייחודי ושונה. התשובה לתהייה על פשר שמו פשוטה גם היא, ונעדרת כל ממד מסתורי או סקסי - מדובר בסוג של קטלוג כרונולוגי שהאדריכל עומר ארבל, מתכננו ובעליו של סטודיו OAO, נוהג למספר על פיו את הפרויקטים שלו, על מנת להדגיש את חשיבותם השווה בעיניו: 23 מציין את מיקומו של הפרויקט בכרונולוגיה והספרה 2 את מספר הגרסה. ארבל, יליד ישראל (ירושלים, 1976) שבילדותו עקר עם הוריו לקנדה, כבר תכנן לבעלי הבית דירת פנטהאוס, והטעם הטוב שהותיר תהליך העבודה המשותף, גרם ללקוחות להפקיד בידיו גם את תכנון ועיצוב בית המשפחה שעמדו לבנות באזור הכפרי. השטח שרכשו לצורך זה היה מאופיין בשיפוע קל הזורם ממזרח למערב, נתון בין שתי חורשות עצים ותיקים, שכל אחת מהן מאופיינת במערכת אקולוגית ובתנאי אור ייחודיים לה. בנקודה זו של מיקומו בין החורשות סימן השטח סוג של תהליך מעבר ביניהן, ובהמשך לכך הגדירה הפרוגראמה שלושה נתונים רצויים המתייחסים לסביבה הספציפית: יצירת קשר ישיר בין חללי חוץ ופנים, שהבית יהיה בן קומה אחת על מנת שלא יחרוג מקו הנוף של עצי החורשות, ושילוב נראה לעין של קורות עץ ממוחזרות שנצלו משריפת מחסנים באזור, ונשאו חן וערך מיוחד בעיני הלקוחות.

במסגרת זו, תכנון ועיצוב הבית נסב סביב כ-100 קורות הענק הישנות של עץ מסוג דוגלאס פייר, שהיו בעלות ממדים משתנים וחיתוכים שונים, מהן ארוכות במיוחד ועבות מאד, עד כדי 20 מ' אורך ו-90 ס"מ עובי. "ההתייחסות לקורות" אומר ארבל "הייתה כאל אלמנט בעל ערך קראפטי, שיש לכבד, ולכן ברור היה שנשמר אותן כפי שהן, ולא נבצע בהן כל שינוי כחיתוך, ניסור, שיוף או גימור כלשהו". עם זאת, הממדים המשתנים שלהן יצרו אילוץ שחייב אותו למצוא פתרון גיאומטרי שיאפשר לשלב את מגוון המידות הרחב והמשתנה בקונסטרוקציה, ובה בעת לייצר מרחב מגורים ראוי ומוגדר. הפתרון שנמצא לכך היה שימוש בגיאומטריה של משולש: הגג הלא שגרתי נבנה מקורות ש"קופלו" לכדי מסגרות משולשות המייצרות נוף דמוי אוריגמי משהו, שנפרש כקו נוף משני / נוסף בשטח המשופע, ואופן ארגונן והנחתן נעשה כך שיאפשר לממש את הקשר המבוקש בין  פנים וחוץ. כדי להעצים את רצף הקשר ואת תחושת טשטוש הגבולות בין שני המרחבים, נקט ארבל בפתרון יצירתי נוסף, כאשר בכל אחד מחדרי הבית הוא "ביטל" הגדרה של אחת הפינות המשמעותיות ע"י "משיכת" המבנה פנימה ושימוש בעמודי מתכת נטויים לתמיכה חלופית (במקומות מסוימים). דלתות הזכוכית שהותקנו בפינות החסרות, כמו גם בכל מעטפת הבית, הן דלתות אקורדיון מתקפלות, כך שבהיותן סגורות נשמרים קשרי העין הישירים עם המרחב החיצוני, ובהיותן פתוחות הן נעלמות, ולמעשה, מייצרות חזית פתוחה לחלוטין, וזרימה רציפה בין חוץ ופנים, ללא כל אלמנט שחוסם אותה. לצורך שילוב הזיגוג פיתח ארבל אלמנט ייחודי, אשר במקום להתקינו כמקובל בחלקן התחתון של הקורות, אפשר ל"משוך" אותו למעלה ולהתקינו בחלקן העליון, בנקודת המפגש שלהן עם הגג. באורח זה שטח הפנים של קורות העץ נחשף במלואו מאחורי הזיגוג השקוף, ומדגיש את נוכחותן כאלמנט רב משמעות בחזית הבית כולו.

סלון מעוצב צופה אל הנוף. קורות עץ ממוחזרות במידות משתנות כנקודת המוצא של התכנון.

בתוך הבית פנימה: נוכחות העץ משתלבת עם שימוש בבטון והגריד המשולש של הגג מודגש כמוטיב צורני.

 כשם שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מחזיתות הבית, כך גם בחלל הפנים מככב העץ, כשהוא משתלב היטב עם קירות בטון, וכמו בגג השימוש בו ממשיך את הגריד הגיאומטרי המשולש ומדגישו כמוטיב צורני. התאורה הדומיננטית ששולבה בחלל הפנים מתקבלת ממקבצי מנורות תלויות בגבהים שונים המעוצבות ככדורי זכוכית, ואף הן תוכננו ע"י ארבל, אשר עיסוקו בתחום התכנון מתרחב הרבה מעבר לתכנון ארכיטקטוני בלבד, ומתמקד גם בעיצוב אובייקטים, ובכלל זה גופי תאורה רבים. הגופים ששולבו בבית נמנים על סדרה 28, המאופיינת בשיטת ייצור מיוחדת שכמו הופכת את הסדר של התהליך העיצובי: במקום  הסדר המקובל של עיצוב הצורה ומציאת השיטה הנכונה לייצורה, עיצב ארבל את השיטה היוצרת את הצורה, כך שכל גוף הוא ייחודי ושונה מהגופים האחרים. הריהוט בבית משלב פריטים מודרניים עם פריטי וינטאג' החוברים זה לזה בהרמוניה ללא הגדרות סגנוניות קשיחות, כמו גם לחלל הכה מיוחד בו הם ממוקמים, כאשר בהתאם למצב סגירת/פתיחת הדלתות מיקומם משתנה מהחוץ אל הפנים וחוזר חלילה. אין ספק שהאורח היצירתי בו תפר התכנון של ארבל את הפנים והחוץ בבית בעיירת החוף הקנדית הוא ייחודי ומרתק, וכך גם האופן בו משתלבת חזותו הלא שגרתית בסביבה בה הוא ממוקם, כשהיא מכבדת אותה ועם כל היותה שונה משתלבת בה כטבעית ונכונה לה.

מתוך מגזין בית ונוי 119: "טשטוש גובלות"