Studio Loop

דמיינו לעצמכם עולם שבו סביבת המגורים אינה עשויה רק מבטון ולבנים, אלא גם מסטרוקטורות אמורפיות פיסוליות העשויות מחומרים רכים, מארגים ואפילו צמחים. בלילה הן עוטות מראה זרחני ומשנות את צפיפותם ופרישתן במרחב באופן מתמיד, בהתאם למזג האוויר או לתנועתם של אנשים בחלל. לכאורה, התיאור נשמע הזוי, אך צמד המעצבים ריצ'ל ווינגפילד ומת'יאס גמאקל מסטודיו Loop.pH שבלונדון מוכיח שזה אפשרי. באמצעות תחום חדש הקורם עור וגידים בשנים האחרונות, הם יוצרים דיסציפלינה חדשה ופורצת דרך אותה הם מכנים "אריגה במרחב של משטחים טקסטיליים" (באנגלית: ArchiLace) - הצורות השונות של מבנה האריגים הן תוצר חקירה מעמיקה של המבנה הצורני, הביולוגי והכימי של חומרים, מולקולות ותאים.

גישה זו היא חדשה בתחום האדריכלות - מתודה עיצובית הפורצת את התפיסה שחלל הוא רק צירוף של קירות, וגורסת כי הוא יכול להיות גם אלמנט שנוכחותו במרחב זורמת, משתנה ודינמית. הבנייה מתבצעת בשימוש בחומר שהינו פיתוח ישראלי חדשני -  פלסטיק המחוזק בסיבי זכוכית (GFRP-Glass fiber reinforced plastic) בעלי גמישות וקשיות כאחת, המאפשרות ליצור מהם מודולים של אלמנטים מרחביים בתצורת תבניות שונות. החומר שפותח בחמש עשרה השנים האחרונות מיוצר בסין, ויתרונו הוא גמישות לצד יכולת עמידות עצמאית במרחב.  

לאור העובדה שכלי דיגום פרמטריים ממוחשבים מסוגלים היום לשלוט בגיאומטריה מורכבת, העיצוב הדיגיטלי פותח אפשרויות מרתקות לתכנון והפקה של משטחי טקסטיל. וויגנפלד וגמאקל משתמשים בתוכנת ה-Grasshoper כלי תכנון פרמטרי ואלגוריתמי בסביבתRhino, שהינה תוכנה לייצור מודל תלת ממדי בצורה חופשית ומדויקת. התוכנה מאפשרת דיגום של משטחים טקסטיליים באופן שמתייחס להתנהגות הגיאומטרית של המשטח בכלל, ולדפורמציה שלו בפרט, תוך הבעה של הדוגמה והטקסטורה של המשטח.

דוגמה מאלפת לכך היא פרויקט Sonumbra שהוצג במוזיאון לאמנות עכשווית בניו-יורק. צמד המעצבים עשה שימוש במודל הקשת הארכיטקטונית הגותית, ויצר באמצעותה פרשנות חדשה לחלל. מהחומר החדשני הם יצרו חללים קונספטואליים גמישים אך עם זאת מוגדרים בחלל, אשר באמצעות מידול של התאורה מייצרים אפקט מרשים ועשיר של סביבה תלת ממדית - סביבה המזכירה את התחושה של שהות בלבה של כנסייה גותית שהינה, למעשה, דיגיטלית לחלוטין ו"עשויה" מתנועתו של אור כחלחל הזורח בחשיכה. המודל שפותח הוצב גם בפארק מובריי, במחוז סנדרלנד שבאנגליה, שם הוא משמש כמקום משחק לילדים ומגיב לתנועת האנשים בקומפוזיציה משתנה של אור, צליל וחלל, ובמגוון דפוסים ושילובים המתקבלים מהאופן בו המארג הטקסטילי מואר. מדובר בסטרוקטורה שניתן להציבה או להסירה באותו יום, ולדברי מעצביה "זו תפיסה של ארכיטקטורה ווירטואלית שונה לגמרי עם חוקים חדשים ולוח זמנים שונה."

Camalonian Columans, קיו גרדנס בגן הבוטני המלכותי בלונדון

Archilace-Fibre Architecture, ניו אורלינס ארה"ב

רייצ'ל ומתיאס, זוג נשוי, נפגשו בפרויקט מחקר באנגליה בתחום האמנות, עובדים יחד משנת 2003, ונמנעים מלכנות את עצמם ארכיטקטים אלא "יוצרים מתוך שילוב של דיסיפלינות שונות". ריצ'ל הגיעה מתחום עיצוב הטקסטיל והיום משמשת כעמיתת מחקר במרכז לאמנות ועיצוב של בית הספר סינט מרטינס, בלונדון. היא שייכת לדור של מעצבים שמתעמק במחקר בלתי פוסק ממה וכיצד דברים מורכבים, ובתוך כך מאמינה שהמפגש בין מדע לעיצוב והסינרגיה עם הטבע יכולים להוביל לחידושים טכנולוגים ולפתרון כמה מן הבעיות הדחופות של שימור אנרגיה בעידן הנוכחי. בעלה, מת'יאס הוא אמן רב תחומי וחוקר שעבודותיו הופיעו בפסטיבלים חשובים ברחבי העולם. הסטודיו שהקימו יחדיו Studio Loop.PH מתמחה בארכיטקטורה עכשווית קלת משקל ויצירת סביבות מסטרוקטורות אקטיביות. העיסוק שלהם מתמקד ביצירת חזון עירוני חדש לסביבה הפרטית והציבורית, ועבודותיהם מעורבות בתחום העיצוב האדריכלות וסביבות כגון מוזיאונים, בתי חולים, פארקים ואף אוספים פרטיים.

כחדורי מוטיבציה ליצור עולם טוב יותר, עבודתם של רייצ'ל ומת'יאס מעלה לדיון הציבורי את המושג Permaculture - תרבות תכנון סביבתי מקיים שמטרתם חיים מאוזנים עם הסביבה, הן בעיר והן בכפר ובטבע. במסגרת זו הם מתרכזים בשילוב בין אומנות ומדע, ובשימוש בדפוסים הקיימים בטבע כדי לתכנן ולבנות סביבה טבעית לאנושות. "רק על ידי יישום דפוסים שכאלה בסביבה הבנויה נוכל להשיג מערכת חיים בת קיימא על פני כדור הארץ. אפשר לאמץ עקרונות אלו לכל מערכות ותחומי החיים בהתיישבות האנושית על פני כדור הארץ, והיא מחייבת ארכיטקטים, מתכננים, כלכלנים וסוציולוגים ואף סטודנטים ליישם את עקרונות תרבות זו בעבודת העיצוב שלהם." אומרת ריצ'ל.

Spiratomic Space, מוסקבה רוסיה

פרויקט נוסף עטור פרסים של השניים הוא Digital Dawn. מסך חלון שמורכב מסריג שמואר באופן מתמיד בצורה משתנה המחקה תהליך פוטוסינתזה המגיב לכמות האור שבחלל. ככל שהחדר חשוך יותר, כך הוא יהיה מואר יותר ועשוי מחיישנים המווסתים את כמות האור המשתנה שעוברת במסך ויוצרת אלמנט עיצובי התלוי בחלל כוילון אורגני עדין דמוי תחרה שחלקיו מוארים באופן משתנה ודינאמי, ואגב כך יוצרים דיאלוג מתמשך עם הסביבה. הוילון מחקה את יכולותיהם של צמחים לאגור את האנרגיה הטבעית של השמש ביום כדי להפיק ממנה תאורה.

"מעתה והלאה אנחנו רוצים לעבוד עם צמחים. הסיבה שאנחנו מוצאים אותם כה מעניינים היא בשל האופן בו הם משתמשים באנרגיה בצורה כה יעילה, ובהיותם בעלי קיום עצמאי לחלוטין באמצעות אור השמש. מדהים לראות כיצד אור מחולל גדילה." הם מספרים ומציינים את פרויקט ה-BioWall שהוצג בתערוכה של מעצבים בריטיים באמסטרדם בשיתוף פעולה עם קבוצת העיצוב המפורסמת Droog Design, ומבוסס על מחקר של הסביבה הטבעית וצורותיהם של תאים חיים ומולקולות מים. המיצב התלת מימדי הוא קיר מודולארי עשוי טבעות שחוברות זו לזו ויוצרות אריג דלת מימדי. הצמחים המטפסים משתלבים וגדלים ביניהם תוך יצירת מחיצות צמחייה בחללים, או חיפוי  לקירות קיימים.  

בימים אלו  משקיעים ריצ'ל ומת'יאס את זמנם גם בחינוך ובהעברת סדנאות באוניברסיטאות ברחבי העולם. "אנחנו מאוד מתעניינים בגישור בין דיסיפלינות שונות ולכן מאוד חשוב להקנות לסטודנטים כלים כיצד לעשות זאת כבר משלב הלימוד. הסדנאות שאנו מעבירים מקנות להם התנסות פרקטית של ממש והכרות עם החומר ממנו אנו יוצרים". במקביל הם שוקדים על הצעה לפרויקט שנקרא: The Land Weaver Series שנמצא בזלצבורג באוסטריה בשני אתרים היסטוריים. מדובר בסטורוקטורה קשתית קלת משקל המשנה את צורתה באמצעות תאורה משתנה שתוצב למרגלות צלע הר מעל מבנים היסטוריים מרשימים, ועתידה להוות אטרקציה תיירותית שונה מזו שהעולם הכיר עד היום.

סמינר הקיר הרביעי - עיצוב פנים מבנה וסביבה, שנקר

המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר, אירחה במהלך חודש פברואר האחרון סמינר שכלל סדנאות אומן בינ"ל תחת השם "הקיר הרביעי", ואת תוצאותיהן הציגו המשתתפים בתערוכת סיכום. בין האמנים המנחים נכללו רוזלין דה טלין מספרד, אילן גרין מישראל ורייצ'ל ווינגפילד ומטיאס גמאקל מלונדון. 

הסדנא של ריצ'ל ומט'יאס בשנקר עסקה במשטחי סריג ארכיטקטוניים וחקרה את הפוטנציאל של משטחים סרוגים להיהפך לאלמנטים ארכיטקטוניים בסביבה בנויה. במסגרת זו נבחנו תכונות המשטח ביחס לדרישות ביצועיות ואינטראקציה אנושית, באמצעות בניית מודלים דיגיטאליים וחומריים בסדנאות הסריגה והפלסטיקה ובמרכזי הדיגום בשנקר. 

הסדנא, פרי יוזמתו של פרופ' שרגא קירשנר, ראש המחלקה לעיצוב פנים – מבנה וסביבה הסתיימה בתערוכת הסטודנטים שהקימו מגוון של מיצבים מרשימים תוך זמן קצר ביותר. מהעבודות שהוצגו בתערוכה בלטה עבודתו של דוד אלוני, סטודנט שנה ד' במחלקה, שייצר מארג בתצורות של משושים ויהלומים, ומציין את הייחודיות הפרקטית של הסדנה שאפשרה התנסות בפיתוח, בחומר חדש ובשיטות ייצור "אני רואה בזה תרומה אדירה ללימוד היכולת שלי ליצור צורות מורכבות, מה שלא התאפשר עם חומרים שהכרתי עד עתה. צורת החשיבה שלי השתנתה לחלוטין כשאני חושב היום על חלל שיכול לקבל אינספור תצורות ולאו דווקא להתקבל כצירוף של קירות". 

מתוך מגזין בית ונוי 119: "Studio Loop.pH - סורגים סביבת מגורים"