עם הספר - ספריות מעוצבות

בתמונות מתוך ביתם של המעצבים ריי וצ'רלס אימס, שהופיעה במסגרת כתבה שהוקדשה לבית בגיליון 116, מעטרת את הקיר ספרייה עמוסה ולצדה אפשר לראות גם ערימות ספרים שמונחות על שולחנות נמוכים, כיסאות, ואף על הרצפה, כחלק בלתי נפרד ממארג חלל חמים וספוג אווירה. אין ספק שהמראה מקפל בחובו אמירה אישית ושיק חינני, ושלא לדבר על המהות עצמה- נוכחותם של הספרים בחלל הביתי, על כל ערכי החום והתרבות שהם נוסכים בו. ואולם, בחינת נוכחות זו לאורך ציר הזמן מלמדת כי שינויים שהתחוללו בתפיסתו האסתטית של מרחב המגורים כרסמו בה, ובתוך כך במעמדה של ספרייה ביתית: אם בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת קשה היה לדמיין סלון מהוגן בלי ספרייה שקישטה לפחות אחד מכתליו, הרי שבעשורים שבאו לאחר מכן היא פשוט הלכה ונעלמה מחללו- אם בעטיו של העידן הטכנולוגי שריפד אותו בשלל חלופות דיגיטאליות (האומנם חלופות ???...) ואם בשל בשורות המינימליזם והניקיון שפשטו בעולם העיצוב ולא מצאו מקום הולם לשילוב אלמנט מסיבי כספרייה בתוך המראה האופנתי. 

ככלל, ספרייה ביתית היא במידה רבה עניין אישי, אם כמותי ואם צורני. יש שרהיט ייעודי בודד יספק עבורם את המענה לאחסון הספרים שברשותם, ואצל שוחריהם מן הסתם אפשר למצוא אותם בכל רחבי הבית- בספריות, על מדפים, מונחים בערמות לצד המיטה, על שולחנות קפה בסלון וכיו"ב; יש שמעדיפים את המראה ה"מחויט" עם ספרים שניצבים כחיילים סדורים בהתאם לגובהם/צבעם, ויש מי שההנחה האקראית חביבה עליהם, כאשר גודלם המשתנה של הספרים ועטיפותיהם הצבעוניות מתלכדים לכדי קומפוזיציה אישית-דקורטיבית המייצרת את עצמה.

אם כך ואם אחרת, ספרייה היא בראש ובראשונה פריט ריהוט ייעודי בעל פונקציה תפקודית ברורה - אחסון ספרים, ובתור שכזו עליה להיות עמידה דיה לשאת את משקלם, ובעלת מידות שיאפשרו לאחסנם בנוחות: בעוד שלספרים קטנים יכול להספיק מדף שעומקו 20 ס"מ, ספרים גדולים דורשים מדף שעומקו 30 ס"מ, מרווחי הגובה בין מדף למדף צריכים אף הם להיות מותאמים לגודל- 25 ס"מ בין מדפים המאכלסים ספרים קטנים, ו-35 ס"מ בין מדפי ספרים גדולים, והגובה המומלץ לספרייה "רגילה" הוא עד 1.90 ס"מ, שמעניק גישה נוחה למשתמשים. עם זאת, נתונים מומלצים אלה "פתוחים להצעות" וההיצע הרחב של יחידות ספרייה אכן מעיד כי עיצובן מהווה אתגר למעצבים ויוצרים, שאף מנסחים מחדש את האלמנט המוכר, את תפיסת השתלבותו בחלל ואת אופן אחסון הספרים. כך, לצד ספריות שעיצובן מצטט קונפיגורציה מסורתית של יחידות קיר בעלות חזות של כוורת גדולה עם ספרים הניצבים ישר ובמאונך, ישנן יחידות שעיצובן מכתיב הצבה זוויתית או אופקית, כאלה בהן מדפי הספרים סדורים לגובה כמגדל אנכי, וכן שלל יחידות עצמאיות, לאו דווקא כאלה שנועדו להתקנה קבועה על הקיר, במגוון עיצובים יצירתיים - אמורפיים, פיסוליים ואף הומוריסטיים.

יחידות ספרייה גדולות שתופסות את מרבית שטחו של הקיר הן יחידות נוחות המוצעות כיום בגרסאות מגוונות, מהן כאלה בהן ניתן לשלב גם את מערך הבידור, מגרות ותאים סגורים לצרכי אחסון נוספים וכיו"ב. ישנן מערכות עשויות עץ שנצמדות למראה המסורתי והמוכר, ואחרות הלוקחות אותו ל"קצה" ועושות בו כיד הדמיון הטובה, אם בשימושי החומר והצבע, דוגמת חומריות משולבת וצבעוניות עזה, ואם במישור הצורני, שבא לידי ביטוי במערך החלוקה, במצגי מדפים בגיאומטריות משתנות וכד'.

ספרייה בעיצובו של רודולפו דורדוני, משלבת שלושה מרכיבים בסיסיים- תיבות אחסון, מדפים ומשטחים ומבחר חומרים וגימורים. 'מולטני'.

מדפים המשתלבים על הקיר כיחידות בודדות מעניקים הזדמנות לייצר כל קומפוזיציה אסתטית רצויה מותאמת לרוח החלל ולאופיו העיצובי- אם כמערך צורני מסודר (מדף מעל מדף / מרווחים קבועים וכד') ואם בפיזור המייצר מראה לא פורמאלי; אם כמדפים ישרים "רגילים" ואם בעיצובים מעוגלים, גליים, אלכסוניים, מצולעים, כמעין "תיבות" עם מסגרת וכן הלאה. בזירת המדפים אפשר למצוא גם עיצובים מתוחכמים, דוגמת כאלה בהם הספרים המאוחסנים מסתירים את המדף עצמו כך שהמראה המתקבל הוא "עצמאי" ומרחף לחלוטין, כמו נעדר מדף, או מדפים שאינם אלה מעין מוט מתכת ממנו משתלשלות גומיות איכותיות שבתוכן, למעשה, "תולים" את הספרים. 

ספרייה יכולה להיות אופציה פונקציונאלית ליצירת חציצה רצויה בין אזורים בחלל. במקרה זה היא יכולה להיות דו צדדית, או שרק צד אחד שלה משמש לאחסון ספרים והשני לצרכים אחרים. כיום ניתן למצוא גם יחידות מדפים אשר בדומה לדלתות הזזה הן מחוברות למסילה המותקנת בתקרה, כך שניתן להזיזן בהתאם לצרכים ולייצר הפרדה מלאה/חלקית בין אזורים. 

מדף 'ג'ויה': הספרים אחוזים בתוך גומיות המחוברות למוט מתכת ומשתלשלות ממנו תוך יצירת משטח ישר, מעין מדף לכשעצמו. עיצוב: מור רוטברט, סטודיו 'איזוגי'

שואפת לגובה

בחללים גבוהים ניתן לרתום את גובה הקירות לשילוב ספרייה ה"נמתחת" לכל גובהו של הקיר, כאשר מטבע הדברים יידרש פתרון כלשהו להגיע אל הספרים העליונים, דוגמת סולם תואם, שנוכחותו לכשעצמה תורמת עניין ויזואלי. עם תכנון מוקדם, ובמקרים שהחלל מאפשר זאת, כמו, למשל, בחלל גבוה עם גלריה עליונה פתוחה, ניתן לחלק את הספרייה לשני "מקטעים"- עליונה ותחתונה, כאשר המראה המתקבל הוא של קיר ספרייה שלם. פתרון נוסף יכול להיות סוג של "גשר" ייעודי הנמשך מהגלריה אל הקיר בו מצויה הספרייה ומעניק גישה ישירה אליה, כמו גם עניין צורני לכלל החלל. 

אופציה רעננה ואחרת היא ספרייה נעה- יחידות מדפים צרות הנתלות על מוט עליון, כשהן ניתנות להזזה ובתוך כך לשינוי חזות. כך, לדוגמה, ניתן לתלות אותן בצמוד זו לזו תוך יצירת מראה של יחידה אחת גדולה, לתלותן תוך הותרת מרווחים קבועים המייצרים מקצב ויזואלי מעניין, לחלק אותן לשני מוקדים- זהים או לא, וכיו"ב. 

ARIE ספרייה בעיצוב אריק לוי ספרייה בעיצוב א-סימטרי וקווים גיאומטריים המעניקים לה נפח ואשליית תלת-ממד. עשויה מעץ אלון אירופאי בגימור פודרה לבן או חום טבעי. 'הביטאט'

ספרייה במראה מודרני, היוצר אפקט כלשהו של תנועה. עיצוב של Gino Carollo לחברת Bonaldo 'טולמנ'ס'

אחסון ספרים יכול לנצל אלמנטים מבניים בחלל, כמו, למשל, גומחות קיימות או חללים "מתים"  דוגמת אלה הנוצרים מתחת גרם מדרגות או אדן חלון נמוך ורחב. מענה בנוי אחר הם אלמנטים עשויים גבס אותם ניתן לתכנן במדויק לפי כמות/גודל הספרים, מיקום רצוי וצורניות מועדפת.  

מתוך מגזין בית ונוי 119: "עם הספר"