קיימות עירונית - רשמים מביקור בניו יורק

החלטת הממשלה לבנות השנה לפחות 60,000 יחידות דיור כדי לפתור את מצוקת הדיור ועליית מחירי הנדל"ן מחייבת תכנון זהיר וקפדני שאינו מבזבז את משאב הקרקע.

האתגר התכנוני לפיתוח שמאפשר איכות חיים גבוהה מחד, ושמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים מאידך, מכוון לתכנון במרקמים עירוניים קיימים תוך הרחבתם וציפופם.  צורת חיים עירונית המבוססת על שירותי ושטחי ציבור פתוחים היא הפתרון למצוקת הדיור.

מהפיתוח והתכנון האורבאני הנעשים בשנים האחרונות בעיר ניו יורק ניתן ללמוד כיצד ניתן להשיגו, ומהם הכללים והכלים בהם ניתן לעשות תכנון מיטבי. 

חזרתי לביקור בעיר אחרי היעדרות של 14 שנים, אני מכירה אותה היטב. התגוררתי ועבדתי בה כאדריכלית בין השנים 1986 ו-1991 ובשנת 1997 ביקרתי בה שוב.

ביקורי הפעם, חשף את השינויים והתמורות שעברה העיר, אך אני מודה שלקח לי כמה ימים טובים של שוטטות כדי להבין מה באמת קרה.

לא קשה להתמצא במנהטן. השדרות חותכות את העיר מצפון לדרום והרחובות ממזרח למערב,  סנטרל פארק, הריאה הירוקה הגדולה, נמצא במרכז ועל הכול סוגרים המים. 

 מיד הרגשתי כי העיר הצטופפה- הרבה יותר מבנים, הרבה יותר גבוהים, הרבה עבודות בנייה ופיתוח בכל רחביה. להערכתי גדלה העיר ב כ – 20%. יש בה יותר גינות, יותר עצים, והמרחב הציבורי נעים ומטופח יותר. הרבה תנועה והרבה יותר גודש, המוניות הצהובות עדיין שולטות, אך לצידן יש כבר לא מעט רוכבי אופניים הנעים בשבילים המיועדים רק להם.

כאדריכלית ומתכננת ערים שאלתי את עצמי איך זה קרה כאן - הרי שטחו של האי לא השתנה. 

נכון, היה אסון התאומים ועבודות הפיתוח הנרחבות בדרומה של העיר הן חלק משיקום המקום. נכון שתוכננו פרויקטים לעיבוי עירוני כמו באטרי פארק סיטי ואיזור התיאטראות של ברודווי וככר הטיים והם כבר בנויים, העיר מתפתחת הרי כל הזמן - התשובה לשאלתי ניתנה כשהגעתי אל גדות הנהר.

כאן אפשר להבחין ולהבין את השינויים שעברה העיר. כל הרציפים לאורכו של הנהר, ולמעשה לכל אורכה של העיר, הפכו לפארקים וגינות ציבוריות עם פינות חמד להתרגעות מול קו המים, מגרשי משחקים, פעילות ספורט פתוחה ומקורה, שבילי הליכה ברגל ושבילי אופניים. מצידו השני של הרחוב צומחים המגדלים הנהנים מחזית אל קו המים,פתוחה אל הנהר. 

אז מהו בעצם השינוי הגדול שקרה?  

לעיר נוספו שטחי חזית חדשים. 

בעבר התפתחה מנהטן מן המרכז לכיוון מזרח ומערב, כאשר השדרה החמישית היוותה את הציר המרכזי, וערכי הנדל"ן "ירדו" מהמרכז לכיוון הנהר. כל מה שהיה קרוב אל קו המים / הנהרות סיפק שירותים למרכז העיר: חניונים ומוסכים, אספקה, טעינה ופריקה כולל כזו שניזונה מספינות, שוק בשר, ירקות ופירות תחנות גז וחשמל, מפעלים והרבה דיור בר השגה בשיכונים צפופים של בין 4 - 15 קומות אותם בנתה עיריית ניו יורק.

הפיתוח הסביבתי לאורך הנהר הוא שימוש בטכנולוגיה חדשנית אשר בשפת הבנייה הירוקה נקראת "גגות ירוקים"- עשרות מטרים רבועים של גינות  עם שלל פרחים ושיחים, עצים בוגרים  ומדשאות נמצאים על משטחי ביטון אשר שימשו בעבר מעגנים לסירות וספינות. 

גם בתוך העיר ישנם חניונים רבים שמעליהם משתלבות גינות שתולות המשמשות כמרחב עירוני נעים לשימוש התושבים. השימוש בטכנולוגיה חדשה, גם אם היא יקרה פי שלוש מפיתוח גינה ציבורית על אדמה, נכון כאשר מחשבים בתוכו את ערכי הקרקע הגבוהים. 

כבר בתחילת כהונתו החליט ראש העיר מר בלומברג להפוך את ניו – יורק לעיר מקיימת. במסגרת התכנית PLANYC  המיושמת היום בעיר, נקבע יעד לתוספת של 1,000,000 יחידות דיור חדשות, ולצידו יעד / תכנית של נטיעת מליון עצים.   

מנהטן, מוקפת מים,  ולכן יכולה לגדול ולהתרחב רק באמצעות התחדשות עירונית ובנייה לגובה.

כאשר הגבולות  ברורים ולא ניתנים לחצייה, עולים ערכי הנדל"ן ואיתם באים פתרונות לטיוב וייעול משאב הקרקע באמצעות ציפוף, התחדשות עירונית, שימושים מעורבים ובנייה לגובה. 

פתרונות דוגמת אלה, המאפיינים היום את ניו יורק ואת העולם בכלל, הם מה שאנחנו צריכים ללמוד ולהפנים. עלינו לייצר חיץ וגבול בין  אזורים עירוניים אותם צריך וניתן לצופף, לעבות ולהגדיל, לבין שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים אותם יש לשמר. יש לנצל תכניות מאושרות ולהוסיף  להן זכויות בנייה, ואת התוספת של  שטחי ציבור מבונים ופתוחים ניתן לשלב בקומות הקרקע ומעל גגות החניונים. יש לייצר שימושים מעורבים, ויש בידנו היום אמצעים וידע טכנולוגי והנדסי המאפשר לנו לפתח עירוניות מושכלת, יעילה וחסכנית. צריך רק לרצות ליישמם.   

אדריכלית נעה אוירבך אבן מנהלת החטיבה לתכנון אורבאני, קיימות ובנייה ירוקה –קבוצת גיאוקרטוגרפיה