מיכל ויטל: בנייה ירוקה, רוח, אור וחומרים
שיחה עם האדריכלית מיכל ויטל מ'ויטל רוזנברג אדריכלים' בכרכור, העוסקת 15 שנים ומתמחה בבנייה ירוקה
בקצרה: בריאיון מ-3 באפריל 2013, האדריכלית מיכל ויטל מתארת בנייה ירוקה וטבעית דרך יחסי הבית למגרש, לשמש ולרוח, ובאמצעות פרויקט במשמרות ופתרונות כמו ארובת רוח, פטיו ובידוד. שלוש שאלות המשך מחברות את הקריאה לפרויקט המסוים ולגבולות השיחה, ואינן מתכון כללי.
שלוש שאלות מתוך השיחה
השיחה נעה מהעמדה במגרש אל פתחים, חומרים ואזורי אקלים. בחרו ציר אחד; כל מצב מנסח שאלה שאפשר להפנות לאדריכל כשקוראים מקרה דומה.
השיחה עם מיכל ויטל, 2013
מהו ההתמחות שלך?
אני מתמחה בבנייה ירוקה, בתכנון ירוק שמציע פתרונות המנצלים את האנרגיה בצורה הטובה ביותר, כמו למשל העמדה של הבית בתוך המגרש, ביחס לשמש ולרוח באותו אזור, יצירת אוורור טבעי.
בתוך זה אני מתמחה 'בבנייה טבעית', שזה שימוש במשאבים טבעיים לבנייה, בחומרים כמו לבני אדמה המתייבשים בשמש, ולא שרופות באש, בתבן לבידוד שזה חומר מתחדש שצומח כל שנה ולא צריך לחצוב או להשתמש במשאבי טבע מתכלים ועוד.
זו חזרה לשיטות מסורתיות?
חלק השיטות מסורתיות, וחלק פותחו במאה השנים האחרונות. התחום מאד מתפתח ונפוץ בארה"ב. כמובן שאלו שיטות תקניות, שעברו את כל הבדיקות.
ספרי על פרויקט מיוחד שעשית לאחרונה
אני היום בונה מספר יחידות של דו-משפחתי בהרחבה של קיבוץ משמרות. זו הרחבה שהוגדרה כשכונה ירוקה, ואני אחראית על כל הנושא בתכנון ובפיתוח של השכונה.
ניתן דגש על פתרונות אקולוגיים, כבר משלב התשתיות - תמהיל הצמחייה שייצר הרבה צל טבעי, ומצד שני לא יחסום את הבריזה לבתים, חלחול מים מהחצרות ישירות למי התהום ובנוסף, כמובן שיש הגדרה של החומרים שאפשר לעבוד איתם.
האדריכלית: מיכל ויטלאיזה אלמנטים הכנסת לתכנון שלא היית מכניסה בבנייה רגילה?
למשל בנינו 'ארובת רוח', שזו ארובה שתופסת את הרוח מעל הבית, ומחדירה אותה ליחידות המזרחיות, שבאופן טבעי חסומות לרוח. זו בעצם ארובה בתוך הבית, שמייצרת אוורור טבעי.
בבתים אחרים יצרנו פטיו, שמאפשר לאור טבעי להיכנס, כי בדו משפחתי יש 3 כיווני אוויר, במקום ארבעה.
את הבנייה עשינו באיטונג, הקפדנו בעיקר בבתים הצפוניים, שאינם מקבלים שמש דרומית טובה, בכדי לשמור על הבידוד.
עד כמה זה משמעותי לשמור על הבידוד באזור מישור החוף, שאין בו הפרשים גדולים של טמפרטורה בין היום ללילה?
אזור החוף נקרא אזור א', ובו, כמו באזור ד' בערבה ובבקעת הירדן, שהוא מאד חם – אך בשני המקומות אין הפרשי טמפ' גדולים בין היום, צריך להימנע מבניה כבדה ומחומרים שאוגרים חום.
בבניה כבדה אין לחום מתי להשתחרר. הוא נאגר ולבסוף פוגע בבית. הבניה באיטונג, שהוא בלוק קל, שאינו אוגר חום, מביאה לבידוד אופטימלי, במיוחד באזורים האלו.
אם נחזור אליך, מה הדבר האהוב עליך במקצוע?
אני אוהבת את הרגעים הראשונים והאחרונים. את ההתחלה שאנחנו יוצרים את הבית, את היצירתיות בפתרונות, את הצמיחה שלהם ואת הבנייה. את כל האמצע עם הרישוי והבירוקרטיה, פחות. אני אוהבת את ההוויה של השטח, לשתות קפה עם הפועלים, לראות איך הבית מתקדם.
מה המוטו שמוביל אותך בתכנון?
'לקיחת אחריות סביבתית במרחב הבנוי'. ההשפעה של מבנים על האקלים, כצרכני אנרגיה גדולים, היא עצומה. אם נתכנן נכון יותר, נוכל להשפיע משמעותית על הבעיות הסביבתיות. יש לנו המון מה לעשות, רק צריכים לקחת אחריות.
ממגרש לחומר
הראיון מתחיל ביחסי הבית למגרש, לשמש ולרוח, וממשיך אל פתרונות שנוגעים לפתחים, לצמחייה ולחומרים. בפרויקט בהרחבת קיבוץ משמרות, התשתיות והבית מופיעים כחלק מאותה תמונה, כפי שמיכל ויטל מתארת אותה.
המעבר מארובת רוח לפטיו, ומשם לאיטונג ולאזורי אקלים, מראה כיצד השיחה עוברת מן הרעיון אל פרט בפרויקט. מאחר שהשיחה פורסמה ב-2013, הטענות הטכניות מובאות כאן כדברי המרואיינת ובגבולות הפרויקטים שתיארה, לא כמפרט עכשווי.
שאלות ותשובות
על מה מדבר הראיון עם מיכל ויטל?
בריאיון שפורסם ב-3 באפריל 2013, מיכל ויטל מדברת על בנייה ירוקה וטבעית, העמדה ביחס לשמש ולרוח, פרויקט בהרחבת קיבוץ משמרות, ארובת רוח, פטיו, איטונג והבחנה בין בנייה כבדה לקלה. כל אלה מופיעים כחלק מהשיחה והפרויקטים שהיא מתארת כפי שהוצגו אז.
מה עושה מסלול השאלות בעמוד?
שלושת הצירים הם רוח, אור וחומרים. הראשון מחזיר לתיאור היחידות המזרחיות וארובת הרוח; השני לפטיו, לשלושת כיווני האוויר ולאור טבעי; השלישי ללבני אדמה, תבן, איטונג, אזורי אקלים והבדלי אגירה. כל מצב מסתיים בשאלה ממוקדת על מקרה מסוים, ולא במסקנה כללית.
האם הציטוטים מאשרים שיטת בנייה מסוימת?
לא במובן של אישור או השוואה. המקור מביא את דבריה של ויטל על פרויקטים במשמרות ועל בתים באזורי אקלים שונים, אך אינו מציג תכניות מלאות, נתוני בדיקה או מסגרת עדכנית. הקריאה מועילה להבנת דרך החשיבה המתוארת ולניסוח שאלות המשך, לא להחלטה עצמאית.
כתבות נוספות
