עיצוב חדש לבית עם קשר בין פנים לחוץ

 עיצוב פנים: ליאת דביר-רותם פרויקט: תכנון חדש לבית ישן

הגג, היא מספרת, "הוא בבחינת אילוץ שנותר מעברו של הבית, וכך גם מבנה המפלסים בתוכו פנימה, שכן ההחלטה הייתה להותיר את השלד על עמדו". בתוך כך, בין "הרצוי, למצוי ולתקציב" כפי שהיא מכנה זאת, טוותה דביר רותם תכנון שצלח את המגבלות שהציבה "שארית" הבית הקיים ויצר חוויית מגורים חדשה בתכלית- מודרנית, מעניקה מענה פונקציונאלי מיטבי לצרכי הדיירים, ויותר מכל שמה דגש על חיבור בין הפנים לחוץ. 

 הבית שוכן על מגרש בן חצי דונם  מוגבה מקו הרחוב, והפרוגראמה שהוגדרה לדביר-רותם, הייתה לדבריה "רגילה וטיפוסית למדי עבור משפחה בת ארבע נפשות, מותאמת להרגליה ולאורח חייה- הכללת חדר משפחה, הפרדה ראויה בין חדרי ילדים והורים, וניצול מקסימאלי של השטח. בנוסף, בקשו הדיירים לשלב בריכה בחצר האחורית והביעו את רצונם שהבית יהווה עבורם מעין "נווה מדבר" לשוב אליו בסיומו של יום לחוץ". תהליך התכנון זרם כדיאלוג פורה, חברי וחם בין דביר-רותם ובעלי הבית, ומימושו היה מלווה בתהליכים מבניים הנדסיים מסיביים, עליהם ניצח יובל רותם, בן זוגה של דביר ושותפה לתכנון האדריכלי. ביו אלה נכללה הריסה ש"הכחידה" את כל המאפיינים הכפריים, דוגמת קוקיות, קירות מעוגלים, חיפויי אבן וכד', חפירת השטח לצורך שילוב מרתף ובריכה, הפיכת החנייה המקורית ליחידה עצמאית החוברת לבית, ובניית מעטפת מבנה חדשה. 

חדר משפחה

הבית, לו נוספו מרפסות המדגישות את קשריו עם החוץ, חופה בשליכט אקרילי בגון בהיר כעין לבן שבור, גגו העשוי עץ נצבע באפור אטום, פתחי החלונות לסוגיהם תוכננו בהתאמה לחזיתות ולחלל הפנים כשהם משלבים מסגרות פרופיל בלגי בגון שמנת עם ספים אפורים, ובחזותו החדשה, הנקייה בעיקרה, משתלבות גם נגיעות נוסטלגיות משהו, כעניין ויזואלי נוסף- פתחים עליונים עגולים בחזיתות הקדמית והאחורית ו"רצועת" אריחי פירוק מצוירים בחזיתה של מרפסת שתוכננה בחזית הקדמית. כמי שגורסת ש"אין הזדמנות שנייה לרושם ראשון", את סיפורו החדש של הבית התחילה דביר-רותם עם תהליך כניסה מוקפד, מעין מסלול רחב ומזמין העובר בתוך שטח מטופח ומשלב "קבוצות" של מדרגות אבני בזלת (בלו סטון) הסובבות עץ זית שתול במכל עץ ומובילות אל המבואה החיצונית.

חלל הפנים מתגלה כמרחב בהיר, אוורירי ו"מסודר", שחלקו הינו חלל גבוה, ובעומק שטחו ישנם פתחי חלונות גדולים עשויים עץ צבוע בגון שמנת אטום המותירים את מלוא רוחבו של המפתח עם מינימום חלוקות, ומאפשרים לנוף החוץ לחדור פנימה כשחקן פעיל במארג הביתי. מערך המפלסים, שהיה בגדר נתון מוכתב, מלווה בחלל הגבוה, כאשר במפלס העליון נוספה גלריה פתוחה שמאפשרת לקיים קשרי עין ישירים עם מפלס הכניסה ומאצילה תחושת פתיחות על החלל כולו. מפלס הכניסה מרכז בשטחו את החללים הציבוריים- סלון, פינת אוכל ומטבח; במפלס מעליו ממוקמות סוויטות הבנות; המפלס העליון הוא מפלס ההורים; ובמפלס המרתף ממוקמים חדר משפחה, חדר כביסה ושירותי אורחים, כאשר פתח אופקי שנפרץ באזור חדר המשפחה קושר אותו אל מפלס הכניסה כאזור בלתי נפרד מזרימת המרחב. ממד הפתיחות ככלל, הן בין פנים וחוץ והן בתוך החלל עצמו, היווה מוטיב מרכזי בתכנון, ולמעט מפלס הבנות, כל אחד מהמפלסים האחרים מתנאה במרפסות ו/או ביציאה ישירה לגן.  

המטבח ופינת אוכל

קירות החלל נצבעו בגון טחינה, לריצוף מפלס הכניסה משמשים אריחי גרניט פורצלן גדולים (80X120) בגון אפור, ושפת הצבע והחומר ככלל, מצומצמת, עושה שימוש חוזר בגוונים ובחומרים, ובתוך כך אף מתכתבת עם כאלה ששולבו בחוץ. כך, לדוגמה, אבן הבזלת שמשמשת אף לחיפוי מדף המלווה את הפתח המקשר בין מפלסי המרתף והכניסה, או גוונו של עץ האגוז המשמש במדרגות ומופיע גם בפריטי ריהוט שגוונו בהתאמה אליו. הצמצום שננקט רוקם זרימת חלל נקייה וקוהרנטית, אותה משלימה עיצוב תאורה המתקבלת מגופים מינימליסטיים צמודי קיר ותקרה, כמו גם מגופים דקורטיביים בעיצוב עכשווי המשתלבים באזורים ייעודיים, דוגמת מעל שולחנות האוכל במטבח ובפינת האוכל, בסלון ובפינת המשפחה.  

מרפסת קונזולית מרוצפת

 אזור הסלון ממוקם מהלך שלוש מדרגות נמוך ממישור הכניסה בו ממוקמים המטבח ופינת האוכל  המופרדים זה מזה חלקית באמצעות מחיצה בנויה, שצדה הפונה למטבח מנוצל לשילוב מדפים ומסך טלוויזיה, דביר רותם: "חלוקה זו מגדירה כל אחד מאזורי החלל באורח נוח וברור מאד, ובה בעת היא מאפשרת מבטים "ארוכים" ומשמרת זרימה פתוחה". פינת האוכל והמטבח עטופים בפתחים המחדירים לחללם נוף ירוק, ובאזור המטבח אף תוכננה יציאה למרפסת קונזולית מרוצפת דק במבוק ממנה ניתן לרדת אל הגינה, ובהיבט הפרקטי- אף ישירות לפח ללא צורך לחצות את כלל החלל.  

גרם המדרגות המחבר בין המפלסים נתון בינות מעקה בנוי כשמדרכי עץ אגוז "שקועים" בתוכו ללא פנלים, רק עם פרטי ניתוק המשווים מראה נקי ומהוקצע, ולריצוף השטחים העליונים משמש פרקט בגון מוקה אטום, אשר לשיטתה של דביר רותם הינו "נוח לשילובים מגוונים". מפלס הבנות כולל סוויטות מרווחות ונוחות שעוצבו בהתאמה לגילן ולצורכיהן, ומפלס ההורים נחשף כטריטוריה בפני עצמה, מרווחת, מפנקת, ונהנית מלוא חופניים מתחושת חוץ. אל חלל הסוויטה מובילה מבואה פתוחה כעין גלריה המשקיפה מטה אל מרחבי החוץ והפנים שתחתיה, והקיר התוחם אותה, אשר כמו "רוכב" מעל הסלון, נוצל כפתרון לשילוב פתח האוויר החוזר של מערכת המיזוג. דביר-רותם: "היות וגובה תקרת הסלון לא אפשר הנמכה ויתר המרחב הינו בעל גובה כפול, שולב הפתח בתוך גומחה דקורטיבית שתוכננה לצורך זה בקיר, כשהיא מעניקה מענה פונקציונאלי ואסתטי כאחד". פרט נוסף שנוכחותו מודגשת במפלס זה הוא הפתח העגול של החזית האחורית, ש"מתיישר" עם קו העין של המצויים במבואה וכמו ממסגר עבורם את הנוף הרחוק הנראה דרכו. 

יחידת הורים

חדר רחצה

חללה של המבואה תחום בפתח גדול, בשטחו תוכננה פינת עבודה הפונה אליו, והכניסה אל החדר "מפנה" לאזור שינה בעברו האחד ולאזור רחצה בעברו השני. משני עברי החלל ישנן יציאות למרפסות מרוצפות עץ, והדלתות נתונות במסגרות פרופיל בלגי בגון שמנת, המשמשות גם בפתחי חלונות החלל ובדלתות פנימיות. את המרחב המשתרע בין אזור השינה לחדר הרחצה ניצלה דביר-רותם ליצירת אזור הלבשה נוח שנתחם בין שני ארונות מקבילים, כאשר קונטור נסוג ששולב בחלקם העליון והתחתון ותאורה תחתית מרככים תחושה של מסה ומשווים להם מראה קל ומעוצב. 

מפלס המרתף שנוסף לבית בעת התכנון תוכנן עם חצר אנגלית המשמשת כפטיו שממנו ניתן לעלות ישירות אל הבריכה, ולחדר הכביסה הממוקם בשטחו מגיעה יציאת "פיר" ייעודי המבטיח תפקוד נוח ופונקציונאלי בחלל מרובה המפלסים. להוציא את שירותי האורחים, שעוצבו באורח דרמטי בגווני כסף ושחור, הצמצום החומרי המאפיין את כלל חללי הבית מהדהד גם בשפת העיצוב המינימליסטית, הנשענת על פלטת צבעים רגועה ונמנעת מעומס של פריטי ריהוט ונוי, למעט פסלים קטנים שהוצבו בחלל באורח מדוד ומחושב. דביר רותם: "כך, כמרחב נקי ופתוח, "מוכן" החלל לקלוט לתוכו את אור היום ונוף הגן, שעוטפים אותו באיכויות שהם מביאים עמם כסוג של חומרים לכל דבר, ומתמזגים בתוכו".  

מתוך "חיים חדשים לבית", מגזין 123, מרץ - אפריל 2012