תכנון בית על מגרש מאתגר

תכנון: אדריכלית שרון נוימן, "שרון נוימן אדריכלים" 

פרויקט: תכנון ועיצוב בית פרטי

תכנון נוף: נעמי אשל  

צוות תכנון: שרון נוימן, שרון וולמן 

"מגרש יוצא דופן לעולם מאתגר. הוא אמנם מציב מגבלות שיש להתמודד איתן, אך מאידך גם עשוי להביא לתוצאות מעניינות יותר" אומרת האדריכלית שרון נוימן כשהיא מתייחסת לבית שתכננה במושב חרוצים בשרון- חציו של דו משפחתי שנבנה על מגרש ששטחו, הממוקם גבוה מעט ממפלס הרחוב, מאופיין במבנה מלבני, צר וארוך במיוחד. דייריו, משפחה צעירה עם שלושה ילדים קטנים, הגיעו לבניית ביתם כשהם מגובשים ומודעים לתהליך העומד בפניהם, ושטחו בפני נוימן צרכים/רצונות  מוגדרים מאד: בהיבט המבני ביקשו שהבית יקיים קשר הדוק עם החוץ כחלק בלתי נפרד מהתנהלות חייהם, ובהתייחס למרחב הפנים ביקשו שחללו יהיה משפחתי, מכיל וחמים, ובמקביל יאפשר להם "לשמור על סדר"- סוג של עקב אכילס עבורם, אשר מטבע הדברים, בשלב זה של חייהם עם שלושה ילדים קטנים, גם אינו בדיוק קל להשגה. בתוך כך, מוסיפה נוימן "המטרה הייתה "להצליב" את נתוניו הלא פשוטים של השטח עם הבקשות המאוד ספציפיות של הדיירים, וליצור בית נכון למקומו ולהם כאחד. במקרה דנן האתגר היה ליצור מרחב פנים אשר למרות ממד האורך יוצא הדופן ישמר קשר ואינטימיות בין אזוריו השונים, ואגב כך גם יספק מענה טוב לדיאלוג עם החוץ ולסוגיית הסדר המבוקש.  

חלל המגורים כמרחב פתוח המרכז בשטחו את הפונקציות המשותפות, ומהווה חוליה מחברת בין יחידת ההורים ואזור חדרי הילדים. ריצוף בפרקט אלון, פרופיל בלגי בפתחים, משטחים ואדני חלונות מבטון, ושפת עיצוב חמימה ואקלקטית המשלבת את המודרני והעכשווי עם מוטיבים המהדהדים מראה כפרי כלשהו. משטחי בטון: "ארטאן/בטונדה". 

המטבח המרווח, פינת האוכל ופינת המשפחה משתלבים כרצף פונקציות נוח וזורם. יחידת האי במטבח משמשת גם כדלפק אכילה, ופינת המשפחה מתוכננת כבמת עץ מוגבהת עליה פזורים מזרנים וכריות בריפודים ססגוניים להשתרעות נינוחה.  

התכנון שטוותה נוימן נחשף כמבנה חד קומתי בתצורת האות  t שזורם עם ציר האורך המוכתב, כאשר מסגרת מלבנית של קורות ועמודים המקיפה אותו ובתוך כך תוחמת גם את שטחי החוץ סביבו, מגדירה אותם כחדרים חיצוניים- פטיו בחזית הקדמית, ו"חדר" נוסף, שאינו אלא חצר גדולה החבוקה בין שתי צלעות ה"טי". בתוך הבית פנימה מיתרגם מתארו של המבנה לחלל אורכי בעיקרו, בו משתלבת הצלע האופקית של מתאר ה"טי" כחלל פתוח ורחב ידיים המכיל את הפונקציות המשותפות ומשני עבריו ממוקמים החללים הפרטיים: יחידת הורים מעברו ה"הקצר" (חלקה העליון של תצורת ה"טי") ואגף ילדים הכולל שלושה חדרים מעברו השני.  

החלל  הפתוח הוא לב הבית. פתח יציאה גדול קושר אותו אל החצר, ובשטחו ממוקמים סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה, וכן יחידה בנויה המתבררת כאלמנט רב תכליתי שכל אחת מארבע דופנותיו מעניקה מענה ייעודי לצרכים שהוגדרו בפרוגראמה ונוספים: הדופן הפונה לכניסה משמשת כמלתחה וכחלל אחסון עתיר מגירות המעניקות פתרון יעיל לניירת מצטברת ולשלל אובייקטים שראוי להם להימצא בזמינות אך עדיף שללא "נוכחות פיזית" (דוגמת מצלמות או גדג'טים שונים); דופן נוספת מצניעה גרם מדרגות המוביל לקומת מרתף כשבפני שטחה משתלבת גומחה אופקית המאכלסת פסלים; הדופן השלישית מכילה את ארון החשמל; ואילו והדופן הרביעית, הפונה אל הסלון, היא המפתיעה מכולן: שתי דלתות תמימות הקבועות בה חושפות עם פתיחתן פינת עבודה מאובזרת כראוי שתוכננה לשרת בנוחות שני משתמשים.  נוימן: "כך, למעשה, שילבנו בתוך החלל עצמו פונקציות נדרשות נוספות ומקומות אחסון מאד נוחים ומוגדרים, ועם זאת אין כל הפרה של תחושת הניקיון והמרחב". נרטיב החוץ-פנים שלאורו נרקם הבית, ואשר לדברי נוימן תכנונו אפילו החל במידה מסוימת מן החוץ,  מודגש באמצעות פתחים רבים שנפרצו בכל היקפו והותקנו במסגרות פרופיל בלגי. בחדרי הילדים הפונים אל החצר תוכננו הפתחים בגובה 40 ס"מ מהרצפה, כך שהם יכולים "לקצר תהליכים" ולצאת אליה ישירות דרכם, ונראה שאין כפרט זה כדי ללמד על תפיסת החצר כחדר חיצוני וכחלק בלתי נפרד מחיי הבית.

היחידה הבנויה כאלמנט רב תכליתי שכל דופנותיו מנוצלות לשירות הנוחות בחלל, ומכילות, בין היתר, חללי אחסון ומגירות, ואפילו פינת עבודה. 

מבט ממדרגות הירידה למרתף אל עבר פינת המשפחה. הקיר התוחם אותן משמאל הינו אחת מדפנות היחידה הבנויה, ובפני שטחו משתלבת גומחה להצבת פסלים.   

בהיבט החומרי חוברת נוכחותו של הפרופיל הבלגי למשטחי בטון דקים המשמשים בכל המשטחים ובאדני החלונות הרחבים ששולבו ברחבי הבית ולפלנקים של עץ אלון שנבחרו לריצוף חללו (למעט האזורים הרטובים שרוצפו באריחי צפחה.גדולים), תוך יצירת מארג ביתי חמים ומודרני כאחד-  מוקפד ומסוגנן עד אחרון פרטיו, ובה בעת אקלקטי משהו ומאופיין בנינוחות א-פורמאלית. כך, לדוגמה, מערכת הישיבה בסלון בה משתלבים זה לצד זה גווני אפור-ירקרק מאופקים עם צבעוניות עזה; יחידת האי המינימליסטית במטבח שמעליה תלויים מחבתות וסירים המהדהדים מראה כפרי, ויותר מכל פינת המשפחה, שתוכננה לצד ובהמשך למטבח כמרבץ מלבב המזמין השתרעות נינוחה בצוותא- במת עץ מוגבהת עליה פזורים מזרנים ושפע כריות בריפודים ססגוניים. אף התאורה שנבחרה לחלל מגלמת את הממד האקלקטי ומורכבת מגופים שקועים שנועדו בעיקר להדגשת צירים, ומגופים דקורטיביים מסוגים שונים, מהם מודרניים ו"עכשוויים" ומהם שהינם גופי וינטג'. אזור חדרי הילדים הינו מסדרון שלאורכו ממוקמים חדריהם, בסופו ישנה דלת יציאה לחצר, והוא טומן בחובו סוג של הי לייט- מפל אור ה"נשפך" על הקיר והופך את המסה הבנויה למוקד של עניין. נוימן: "היות ומדובר בחלל ארוך וצר למדי, שצדו האחד תחום בקיר המשותף עם חציו השני של המבנה הדו משפחתי ובצדו השני ממוקמות דלתות החדרים, תוכנן בתקרתו סקיילייט כמקור להחדרת אור יום טבעי במהלך היום, והקיר הארוך והאטום נועד לשילוב ספרייה.

פינת הישיבה בחלל המגורים מקושרת אל החוץ באמצעות פתח גדול המעניק קשרי עין ישירים בין שני המרחבים, וב"גבה" נראה המעבר של אגף הילדים שחדריו ממוקמים לאורכו.  

פינת הישיבה החיצונית: קורה היקפית המשלימה תצורת מלבן מחדדת תחושה שמדובר בהמשך ישיר של חלל הפנים. החלונות שתוכננו במכוון בגובה נמוך מאפשרים לילדים לצאת לגינה ישירות דרכם, ואדני הבטון הרחבים שלהם משמשים גם כמושבים.  

יחידת ההורים: עיצוב חמים ונינוח, חלון גדול "מקיר לקיר" שפונה אל נוף הרחוב, וחלוקת המרחב לאזורי שינה, עבודה ורחצה. אזור הרחצה מעוצב ברוב חן כסוג של פרשנות למקלחות של פעם, עם וילון המשתלשל מהתקרה.   

אך האופן בו חדר האור מלמעלה והציף את פני שטחו כעין מפל היה כל כך מרשים, שחבל היה להפר את התמונה המרהיבה והוחלט להותירו כמות שהוא, ואת הספרייה למקם בנקודה אחרת". בנוסף, מעבר להחדרת אור יום ול"מפל" שהתקבל כבונוס, אופן תכנונו של הסקיילייט כחלון אנכי בר פתיחה היונק אוויר חם מהחלל, מסייע בהיבט האנרגטי כשהוא מצמצם עלויות קירור. יחידת ההורים הממוקמת מעברו השני של חלל המגורים, היא אמנם החלל היחיד שאינו פונה לחצר, אך כפיצוי מתהדרת בפתח גדול הפונה אל נוף הרחוב והחזית הקדמית ומלווה אותה "מקיר לקיר". שטחה נפרש כמרחב פתוח הכולל בשטחו אזור שינה, פינת עבודה ואזור הרחצה, ורק חדר השירותים הוא חלל סגור. העיצוב החמים והנינוח שמאפיין את החלל מגלם היטב את השפה האקלקטית של כלל הבית, ואף מביא אותה לסוג של "שיא" באזור הרחצה שתכנונו נדמה כפרשנות עכשווית למקלחות של פעם- אמבט עגול שלתיחומו משמש וילון המותקן על מעין טבעת עליונה הקבועה בתקרה. מסגרת הקורות והעמודים שמקיפה את הבית והחצר וכמו משלימה תצורה של מלבן מלא, עושה את שלה בהדגשת הקשר בין הפנים והחוץ, ובתפיסתם כמכלול אחד. חלקה של החצר השוכן ביציאה מחלל המגורים מרוצף ומקורה בפרגולה, ובהמשך הוא משתרע כשטח מגונן, כאשר אדני החלונות הנמוכים והרחבים של חדרי הילדים משמשים גם כעין מושבים. המשטח המרוצף מאכלס פינות ישיבה ואוכל, ופתח היציאה אליו מחלל המגורים משמר קשרי עין ישירים ביניהם  וזרימה המשכית המעצימה את הרעיון התכנוני, שאכן תורגם במלואו לכדי בית "קריא" ומזמין, פשוט במובן הטוב ביותר של המילה, ובעיקר, כדברי נוימן, נכון למקומו ולדייריו.  

מתוך 'אורך / רוחב'. גליון 125, יולי - אוגוסט 2012