חלל כמרחב פיסולי

בקוסטה זמרלדה (COSTA SMERALDA), בסרדיניה, קשה להחמיץ את שמו של האדריכל סאבין קואלה (SAVIN COUELLE), צרפתי במקור, אשר מאז הגיע למקום לראשונה כדי לעבוד לצד אביו, אף הוא ארכיטקט, בפרויקט תכנונו של בית מלון, אימץ את האי האיטלקי ואת רצועת החוף המרהיבה כבסיסו- רצועת חוף (55 ק"מ) הממוקמת בצפון-מזרח סרדיניה, ששטחה כולל מגוון אתרי נופש, חופי-רחצה, ובתי מלון מפוארים, המושכים אליהם אוכלוסייה אמידה מארצות אירופה ומהמזרח התיכון. 

קואלה נודע בתפיסת תכנון מקורית ויוצאת דופן, אותה מגלם "בגדול" גם הבית שתכנן לעצמו במקום, ואשר נחלק, למעשה, לשתי יחידות. תהליך בנייתו נעצר לתקופה ארוכה מסיבות בלתי ברורות. והושלם באופן סופי לפני כארבעה חודשים, כאשר שוב, מסיבות לא ברורות, הוא משמש היום כבית הארחה ל"בעלי יכולת" ולחבריו של קואלה המגיעים לבקר בקוסטה זמרלדה. הבתים ממוקמים על גבעה ומכילים אזור שינה, מטבח ואזור מגורים המתפרשים על שני מפלסים הנובעים מהטופוגרפיה שהגבעה מכתיבה, ובתוך כך מדמים סלעים גדולים הבוקעים באופן טבעי מתוך האדמה ומוקפים בדשא.

סביבת החוץ מפנקת, וכוללת גם מטבח חיצוני המאפשר ליהנות מרגעים אינטימיים וארוחה טובה על רקע יפי הנוף שנשקף סביב, אך  עיקר הסיפור, שייך לחללי המגורים המפוסלים, כמעט אמורפיים, כעין משחק צורני של  קמרונות, קשתות, "שערים" ופתחים לא שגרתיים בעליל, הן בצורתם והן במיקומם. החומרים המשמשים בהם הם חומרים מקומיים כשיש, גרניט, ברזל מפורזל וזכוכית, ולצדם שילובים מקוריים של סלעים וענפי עצים. אלה מגלמים את האני מאמין של קואלה, שבתיו המפוסלים סובבים סביב סלעים שקיימים בשטח בו הם נבנים, ולשיטתו חייבים להיטמע בנוף, ולהעניק למצויים בהם תחושה של חלק בלתי נפרד מהטבע. כך, למשל, ניתן להבחין כאן בסלעים גדולים המשתלבים מתחת לפתח נמוך ומייצגים לדבריו את הקרקע ואת היסודות, כאשר ענפי העץ המשתלבים בחלקם העליון של הקירות או משתרגים  על התקרות, מייצגים פנייה אל השמיים ובאים לחבר בין קווי הגג כמו חיבוק גדול בין מרחב מגורים לבין סביבה שקולטת אותו. (העץ הוא עץ ערער האופייני מאד לאזור סרדיניה ונחשב יקר מאד, עמיד במיוחד, וידוע בניחוחו החזק המרחיק ממנו מזיקים).  

המדרגות החיצוניות המקשרות בין החצר לבין חלל המגורים הממוקם בקומה הראשונה, ולא בקומת הקרקע כמקובל, משובצות במרכזו, כשהן חצובות בשיש עם שיבוץ אבני גרניט סאן ג'אקומו, המדגישות את המהות הסלעית שכה אהובה על קואלה. הפתחים הרבים פונים אל נופיה המרהיבים של סרדיניה, והגון הלבן ששולט בחללי הפנים מייצר מרחבים מוארים ומדגיש את הממד הפיסולי. לריצופם משמשת אבן מקומית, והם מעוצבים ומטופלים עד אחרון הפרטים הקטנים: אלמנטים בנויים רבים, כגון קמין וספסלים ארוכים בהיקפם, משתלבים עם פריטי ריהוט פיסוליים לא פחות מהחללים בהם הם ממוקמים, דוגמת שולחן אוכל בעל משטח זכוכית החושף בסיס  עשוי ברזל מהדהד בצורתו השתרגות של ענפי עצים, הכיסאות בעלי משענת הגב הגבוהה שעיצובה מזכיר רכיסת מחוך, ולמעשה, כל אחד מהפריטים והחפצים מגלם כתב יד מובחן ומקורי, אשר ללא ספק מייצר  חוויית חלל יוצאת דופן.

מיקומו של הבית, החושף את מפרץ פוורו מעברו האחד, ואת מפרץ קאלה די וולפה מעברו השני, זיכה אותו בשם "הבית בין הימים", אך קואלה מעדיף לקרוא לו "בית המפרץ" ואת תכנונו הלא שגרתי, הוא מסביר "עבודה זו דרשה אומץ רב בהקמתה. לוח הגוונים שלי הוא בעצם החומר, והצורות הספונטניות נתנו לי דרך להתבטא בצורה חופשית בלי להיות נשלט על ידי פחד מטעויות או מביקורת של לקוח לא מרוצה. צריך ללמוד להיות אמיצים ולהעז לקבל תמורה. אדריכלות חייבת להיות מסוגלת להביע את עצמה בלי להתחבא מאחורי מחסומים או מסכי מגן, וחשוב לזכור כי היא ההגשמה המלאה ביותר של הפילוסופיה ההומניסטית".

חיבור מקומי: עץ הערער המשתלב בחלל אופייני מאד לאזור סרדיניה ונחשב יקר מאד, עמיד במיוחד, ובעל ניחוח חזק המרחיק ממנו מזיקים. פריטי הריהוט מגלמים בחירה מובחנת, היוצקת את תכניה הייחודיים לחלל.

גרם המדרגות: מעקה ברזל ומדרגות חצובות בשיש עם שיבוץ אבני גרניט סאן ג'אקומו, המדגישות את המהות הסלעית האהובה על קואלה.

מרחב חוץ מפנק, משקיף אל הנוף המרהיב.