משפחה כקהילה

הבית: חזית קדמית" במופע מתון ומעודן, וחזית אחורית

בפרוגראמה של טרום התכנון הגדירו הדיירים את רצונם בבית מרווח ונוח, אך "לא מתיימר"- שיעניק להם רווחת מגורים מותאמת לחיי המשפחה אבל לא יהיה מנקר עיניים, ובקשתם זו עלתה בקנה אחד עם תפיסתנו המקצועית" אומרים האדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב על הבית שתוכנן על ידם באזור השרון, אותו הם מכנים "משפחה כקהילה". 

הכינוי, הם מבהירים, נגזר מבסיסו הרעיוני שנרקם תוך התייחסות לשני רבדים: רובד ארכיטקטוני שחתר ליצירת דינאמיקה ערה בין מרחבי הפנים והחוץ, ורובד "התנהלותי" שביקש לייצר מרחב מגורים גמיש וזורם שיאפשר ליהנות ממשפחתיות חמימה ותחושת ביחד, ובה בעת גם מפרטיות מתבקשת ומחופש פעולה לכל אחד מבני הבית. ואמנם, שני רובדי התכנון אכן משתלבים כנרטיב מגובש העולה מכל פינה ופינה במרחב המשותף של הבית והגן- בזרימה הפתוחה המתקיימת ביניהם, כמו גם באופן זרימתו של חלל הפנים.

חזית קדמית: בתצורת האות ר' ומופע פתוח שחובק גינה ומגלם יחסי פנים-חוץ הדוקים.

מתארו המבני של הבית תוכנן בתצורת האות ר' העוטפת את חצרו, כאשר החזיתות הפונות לרחוב מתונות ומעודנות ואינן חושפות את "ההתרחשות" הפתוחה שבחזיתות האחוריות. שביל כניסה מוליך את הבאים אל מבואה חיצונית נעימה תחומה באורח מקורי ברפפות אופקיות המסננות את קרני השמש ומאירות את שטחה באור יום רך.

מבואת הכניסה: חיפוי קירות בלוחות פרקלקס אפורים, ריצוף אבן אפורה במרקם מט, ורפפות אופקיות התוחמות את שטחה. פסי האלומיניום של הרפפות עוצבו ויוצרו ייעודית עם פרט מיוחד שפיתחו האדריכלים לצורך זה. גדרות ורפפות: "סנפיר אלומיניום".

פסי האלומיניום של הרפפות, מסבירים תמר ואושרי "עוצבו ויוצרו ייעודית לתיחום המבואה עם פרט מיוחד שפיתחנו  לצורך זה, והכוונה היא שעם הזמן ישתרגו עליהם עלי מטפסים כעין קירות ירוקים". לריצוף אזור המבואה נבחרה אבן אפורה במרקם מט, וחיפוי קירותיו בוצע בלוחות פרקלקס אפורים (לוחות מתועשים מבוססי עץ שנועדו לחיפוי חוץ) המשמשים גם לחיפוי דלת הכניסה הנטמעת בתוכם כחלק בלתי נפרד, ולחיפוי ספסל בנוי שכמו מגיח מהקיר לרגע של אתנחתא לפני המעבר פנימה וכמקום מפגש לילדים וחבריהם במהלך היום.  

ספסל שמשתלב בתוך קיר החזית וכמו מגיח מתוכו לרגע של אתנחתא לפני הכניסה פנימה וכמקום מפגש לילדים וחבריהם.

דלת הכניסה: מחופה בלוחות הפרקלקס המשמשים לחיפוי הקיר וכמו נטמעת בתוכו כחלק בלתי נפרד. היישר מולה נחשף הפטיו הפנימי שבאגף החדרים.

חלל הפנים משתרע על שטח של 350 מ"ר, ונחלק לקומת קרקע רחבת ידיים בה ממוקמים כלל החללים הציבוריים והפרטיים, ולקומת מרתף המכילה חדר נוסף לאורחים ומקלט. חלוקת המרחב נקראת לעין כבר מהכניסה: מימינה, על צלע אחת של תצורת ה-ר' מרוכזות הפונקציות המשותפות, ואילו החללים הפרטיים מרוכזים בצלעה השנייה, הממוקמת היישר מול הכניסה ומוגבהת מהלך שתי מדרגות גבוה ממפלס הקומה תוך יצירת הגדרה ברורה בין הציבורי והפרטי.  

הפטיו המשתלב במעבר שבאגף החדרים כנקודת מיקוד המאצילה עניין מפתיע ושונה. מחדיר פנימה אור יום ונוף צמחייה, ונוכחותו אף מהדהדת את יחסי הפנים-חוץ שעמדו בבסיס התכנון. האגף כולו מרוצף בפרקט, וממוקם מהלך שתי מדרגות גבוהה ממפלס הקומה תוך הגדרה ברורה של הפרטי והציבורי. ריצוף פרקט: "נגב", עבודות פיסול בחוט ברזל: קובי סיבוני.

האזור הציבורי מרווח מאד, נטול מחיצות חלוקה ותחום בויטרינות המייצרות חזית שקופה הפונה אל הגן ומאפשרות יציאה ישירה אליו, כאשר הפונקציות השונות ממוקמות לאורכו ברצף: סלון, פינת אוכל, מטבח ופינת משפחה הסמוכה-חוברת אליו. האזור הפרטי נפרש כמעבר רחב שלאורכו ממוקמים החדרים (חדרי ילדים, חדר עבודה ויחידת הורים) וכן הפתעה בדמות פטיו היוצק לחללו תחושת חוץ לא מצופה, אפילו מתעתעת משהו, הנגלית כבר מהכניסה. 

הפטיו המפתיע הוא במידה רבה לב הבית, ומעבר להיותו נקודת מיקוד המאצילה עניין שונה ומפתיע, נוכחותו בתוך החלל מחדירה פנימה אור יום ונוף צמחייה מלבב המהדהדים אגב כך את החיבור עם החוץ שעמד בבסיס התכנון. 

 

למעט חדר ילדים אחד, מכל החדרים האחרים ישנה גישה ישירה אל החוץ, והחדר ש"קופח" מבחינה זו בשל מיקומו פוצה בחדר רחצה צמוד (חדרי הילדים האחרים חולקים חדר רחצה משותף).

גישה יציאה אל החוץ מתוך החדרים. השביל המרוצף ביציאה מהם מהווה ציר תנועה נוסף המאפשר לעבור אל האגף הציבורי דרך החוץ והגינה.

מחדר העבודה ישנה גם גישה אל הפטיו, וביחידת ההורים הממוקמת בסוף המעבר "מתרחבת" הגישה אל החוץ לכדי מרחב אינטימי שנתחם ברפפות זהות לאלה שמגדירות את המבואה החיצונית. בתוך כך, מרחב הגן הוא, למעשה, חלק בלתי נפרד ממכלול הבית ומגמישות התנועה שהוא מאפשר לדייריו, היכולים לחצות אותו ולעבור מאזור פנים אחד למשנהו גם דרכו. 

באגף הפרטי: היציאה מהחדרים "פוגשת" את הפטיו המחדיר לחלל המעבר אור יום טבעי ותחושת חוץ. נגרות ח.רחצה: "נגריית קלוד", אביזרים סניטארים: "חזי בנק".

לצד גמישות התנועה ויחסי הפנים-חוץ, דגש רב הושם בתכנון על פונקציונאליות. תמר ואושרי: "חלל פונקציונאלי ש"עובד" נכון הוא חלק מהותי מנוחות חיים ואיכות מגורים שאינן תלויות רק בגודל השטח". כך, למשל, בצמוד למטבח משתלב אזור שירות פונקציונאלי המהווה גם מעבר ישיר משטחו אל החניה, ובאזור הכניסה משתלב חלל מלתחה נוח המעניק מענה מסודר לכל החפצים שנוהגים להשליך כלאחר יד כשנכנסים הביתה.      

החלל הציבורי הינו מרחב מגורים מרווח מאד, אשר למרות  ממדיו הנדיבים משמר פשטות טובה ומגלם איכות נינוחה ההולמת חיי משפחה עם ילדים צעירים שאף מרבה לארח. חזותו המזמינה חפה מאלמנטים מורכבים כאלה או אחרים, והחומריות בה נעשה שימוש הינה בעלת אופי בסיסי וצנוע שתאם את בקשת הדיירים להימנע מיומרה ותחושת ניכור. לריצופו משמשים אריחי סומסום קטנים בטעם של פעם ובגון אפרפר, קירותיו צבועים בלבן, והתאורה המגוונת משלבת גופים מסוגים שונים, מהם שתוכננו ע"י תמר ואושרי ייעודית עבורו: ספוטים שנועדו להאיר יצירות אמנות, גופים צמודי קיר המפיצים אלומות אור חינניות ה"נשפכות" על פני שטחו, צילינדרים צבעוניים בגדלים שונים המגיחים מהתקרה מעל יחידת האי שבמטבח, וגופי תאורה דקורטיביים, דוגמת שלישיית גופים לבנים וגדולים המשתלשלים מעל שולחן פינת האוכל ומדגישים את חשיבותו במארג החיים המשפחתי. 

המטבח: מרווח ומעוצב בשפה נקייה המשלבת יחידת אי שמתפקדת גם כדלפק אכילה, יחידת כיור ויחידת קיר גדולה במיוחד בה משתלבים מכשירי החשמל המשטחים עשויים אבן קיסר, החזיתות בגימור צבע בתנור, ואת יחידת האי מלווה ממעל קומפוזיציית גופי תאורה מעוצבים כצילינדרים צבעוניים באורכים שונים. מעל יחידת הקיר סקיילייט המחדיר אור יום גם ממעל. מטבח: "סמל", כיסאות: "טולמנ'ס אאוטלט".

פריטי הריהוט בחלל מגבים את תחושת הנינוחות הנסוכה בו: פינת ישיבה מזמינה המשלבת ספות וכורסאות, שולחן אוכל גדול מאד מעץ אלון שבוצע בעבודת נגרות ומאפשר ל-12 איש להסב אליו בנוחות, ומטבח מרווח משופע בחללי אחסון. יחידות המטבח עוצבו כשילוב של שלייף לק לבן ומשטחי אבן קיסר, ולצד האור המגיע מהויטרינות הרבות נהנה חללו מאור יום החודר אליו מבעד פתח סקיילייט שנפרץ מעל יחידת קיר גדולה המאכלסת בתוכה גם את מכשירי החשמל. 

האגף הציבורי: מופע פתוח ונינוח, תחום בויטרינות שקופות המייצרות חזית שקופה ומעניקות גישה ישירה אל החוץ. הפונקציות המשותפות ממוקמות לאורכו כרצף נטול מחיצות חלוקה: סלון, פינת אוכל, מטבח וחדר משפחה שצמוד אליו. ריצוף באריחי סומסום מקנה טעם חמים של פעם, ותאורה מגוונת מותאמת בקפידה לייעודים שונים. אלומיניום: "יעד ברגמן", ריצוף סומסום: "בהט", תאורה: "ST אור", שולחן פינת אוכל: "נגריית קלוד", כיסאות: "טולמנ'ס", שטיח: "שטיחי איתמר".

פינת המשפחה החוברת למטבח עונה לסמנטיקה של הגדרתה כחלל אינטימי המזמין התרווחות משפחתית בצוותא, והגישה מחללה אל החוץ "מפגישה" את היוצאים אל הגן עם בריכת השחייה שתוכננה בשטחו. האגף הפרטי רוצף בפרקט הנוסך חמימות ומשתלב היטב עם נוף החוץ שמאציל הפטיו, והחדרים עוצבו בהתאמה למהותם (חדרי ילדים, רחצה וכד') תוך שילוב עבודות נגרות שתוכננו ייעודית.

יחידת ההורים: יציאה אל המעבר חושפת את הפטיו, והיציאה אל החוץ מתרחבת לכדי פינת ישיבה אינטימית, תחומה ברפפות האלומיניום בדומה למבואת הכניסה אל הבית.

הגינה הניבטת מכל פינה בחלל הפנים ומקושרת אליו ישירות מגלמת במופעה את אותה איכות נינוחה המאפיינת אותו. בשטחה משתלבים רחבת ישיבה מרוצפת ומקורה, מדשאה, עצי פרי, צמחייה ירוקה ובריכת שחייה, שתוכננה כבריכת גלישה ורק הפאה הסמוכה ליציאה מחלל המגורים הינה "שפה" רגילה. "שילוב השפה הרגילה נבע מהמבנה הטופוגרפי של השטח, המקנה גם בטיחות יחסית, מראה מיוחד וצליל נעים של המים הגולשים" מסבירים תמר ואושרי. וכך, כשכל פתחי הבית נפתחים אל הגן ומכל פינה בשטחו ניתן לשלח מבטים ארוכים פנימה לתוך חללו, אין ספק שמדובר בחוויית מגורים ראויה ל"משפחה כקהילה"- חוויה שמזמינה "לזרום" עמה בגמישות, בבית ובגן, ביחד ולחוד...

הבית והגינה כמרחב אחד, המעניק מבטים ארוכים מאגף לאגף, כמו גם מהחוץ אל הפנים ולהפך. בריכת השחייה הממוקמת בסמוך ליציאה מחדר המשפחה תוכננה כבריכת גלישה ורק הפאה הקרובה לבית הינה שפה רגילה בגלל המבנה הטופוגרפי של השטח, שמקנה גם בטיחות יחסית, מראה מיוחד וצליל נעים של המים הגולשים. בריכה: "אקווטק" גינון: "איתמר עיצוב בנוף".