תכנון

סיפורי קירות

הדירה החדשה כבר הייתה מרוצפת, מאובזרת בכלים סניטאריים וגם המטבח כבר נבחר. אבל המעצבות לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין לא רצו להסתפק סתם בהלבשת החלל בנוסח "הום סטיילינג", אז הן התלבשו על הקירות

מערכת בית ונוי

13 דקות קריאה

עיצוב פנים: לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין | hameazvot

קומת הכניסה לדירה, שכוללת בשטחה חדרי שינה ועבודה עם שירותים צמודים ומעבר המנוצל לאחסון.

פרויקט עיצובה של דירת הדופלקס השוכנת בקומה עליונה של בניין חדש במרכז תל אביב, היה עבור המעצבות לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין שונה מעט מהפרויקטים המטופלים על ידן. הדירה החדשה, המאופיינת במבנה "הפוך" בו קומת הכניסה היא קומת החדרים והקומה העליונה היא הציבורית, הופקדה בידיהן כשכבר הייתה מרוצפת (אריחי גרניט פורצלן גדולים במראה בטון) ומאובזרת באביזרים סניטאריים, ואף דגם המטבח כבר נבחר. "מעבר למבנה המאוד מסוים שלה והבחירות שנעשו, התקציב שהוקצה לתהליך היה מצומצם ובלתי ניתן ל"זליגה", כך שביצוע מהפכים מבניים או חומריים לא בא בחשבון. עם זאת, לנו היה ברור שאנחנו לא רוצות להסתפק בהלבשת החלל ברוח הום סטיילינג, אלא לטפל בקיים באורח שייצור משהו אחר ויהיה חלק בלתי נפרד ממנו" הן מספרות.

גרם המדרגות המוביל לחלל הציבורי.

את שאיפתן הן מימשו באמצעות מה שהן מכנות "טיפול בקירות", כקונספט שמלווה את כל אזורי הדירה ואכן מצליח לשוות לה ייחוד מובחן, הרבה מעבר למופע אסתטי גרידא. "למרות שמדובר באלמנטים שנגסו נתח נכבד מהתקציב, העדפנו אותם על פני הסתפקות ברכישת פריטי יוקרה יקרים, שעם כל ערכם האסתטי הם אינם "רוקמים" חלל, ואף פחות מתאימים לגילם הצעיר של הדיירים". ואמנם,הטיפול בקירות מבצבץ כבר מגרם המדרגות המוביל מעלה מקומת הכניסה, כש"משהו" צהוב, כמו מרחף, נגלה לעין. מלוא עוצמתו של אותו אלמנט עלום נחשפת כשמגיעים לחלל הציבורי, שם הוא מתברר כחלק מקומפוזיציית קיר צבעונית המרחפת מעל במה נמוכה ונרקמת מקוביות.

הספרייה במבט מהצד: חזותה התלת ממדית משתנה עם האור הנופל עליה ומכל זווית מבט.

הספרייה שעוצבה ייעודית לחלל הציבורי: קומפוזיציה ססגונית של קוביות ברזל דק מאד בגדלים, עומקים וצבעים שונים. מתחת לספרייה: במה נמוכה מרחפת עשויה OSB עם תאורה סמויה שמופצת מתחתיה מגדירה את אזור המדיה ומשמשת גם לישיבה. פינת הישיבה שמולה מאזנת את המופע הצבעוני בגווניה הבהירים. ביצוע הספרייה: "סטודיו fe", פריטי ריהוט: "ביתילי קונספט", ייעוץ תאורה: ליאורה סיבוני, "דורי קמחי תאורה".

לוסי וליטל: "כחלק מקונספט הקירות רצינו לשלב בחלל ספרייה, אבל אורכו של הקיר היחיד שאינו מכיל פתחי יציאה למרפסת הוא 5 מ', אז "די שברנו את הראש" איך עושים זאת בלי להיקלע למראה מוכר או קלישאתי. בסופו של דבר החלטנו שהיא תהיה צבעונית, אבל עדיין המשכנו להתלבט באשר לחומר ממנו היא תהיה עשויה". ההתלבטות הובילה אותן לבחור בברזל והספרייה, השונה בעליל מכל המוכר, בוצעה ייעודית כמלאכת מחשבת המשלבת 67 קוביות ברזל דקיקות שונות זו מזו בתצורתן (מלבניות, מרובעות, כפולות), בצבען, בגודלן ובמידת עומקן. הקוביות הותקנו על הקיר "אחת אחת" באמצעות ברגים ותוך יצירת פרישה גראפית מתוכננת היטב, כך שקשת הגוונים- צהוב, כחול, ירוק, ורוד, סגול ואפור, כמו גם העומקים השונים, מצטרפים לכדי קומפוזיציית תלת ממד ססגונית המייצרת עניין ויזואלי המשתנה במפגשה עם אור הנופל עליה ומכל זווית מבט. בינות לקוביות תוכננו מרווחים מדויקים להצבת רמקולים מעוצבים של חברת טוטם, ומסך הטלוויזיה הותקן על עמוד נפרד עשוי נירוסטה בתכנון ייעודי המצניע את החיווט ומאפשר להסיט את המסך לכל כיוון רצוי.

המטבח: יחידת קיר באפור גרפיט הכוללת בתוכה מעין גומחה בה משתלבים מדפים פתוחים, משטח עבודה וכיור. יחידת האי בצהוב עז עם משטח אבן קיסר שחור. שירותי האורחים הסמוכים עוצבו בהתאמה עם דלת שעוצבה ייעודית בנגרות זהה ובקו אפס עם הקיר. מטבח: "סמל".

הספרייה במבט מהצד: חזותה התלת ממדית משתנה עם האור הנופל עליה ומכל זווית מבט.

בחלקו התחתון של קיר הספרייה תוכננה במה נמוכה מרחפת, שבמקרה זה בהחלט מהווה גם במה במובן של רקע ראוי למופעו הייחודי. הבמה, שנבנתה מלוחות OSB, משמשת לישיבה לא רשמית, מפיצה הילת אור מתאורה סמויה שהותקנה בתוכה, ואגב כך גם מגדירה את אזור המדיה בחלל. בנוסף, מעבר לחזות המרשימה תורם שילוב האלמנטים המקורי סוג של "תיקון" למתארו האלכסוני משהו של החלל- הבמה "מיישרת" את קו הריצוף שנגזר מממד האלכסון, ותלת הממד של הספרייה מטשטש את אלכסוניות הקיר.

מבט מכיוון פינת האוכל אל עבר כלל החלל.

לעומת נוכחותו הדומיננטית של קיר הספרייה, פינת הישיבה הממוקמת מולו מאופיינת בגווני בז' ושמנת רגועים, אך המטבח כבר נחשף כמוקד צבע נוסף. לוסי וליטל: "דגם המטבח שכבר נבחר עקרונית היה בגון לבן, אך טיפלנו בו בשיתוף עם החברה. במקום החזיתות הלבנות בחרנו בגון גרפיט בגימור צבע בתנור ובקוריאן למשטח העבודה, וליחידת האי בחרנו בגון צהוב עז עם משטח שחור של אבן קיסר". נגרות זהה וגווני השחור והגרפיט אומצו על ידן לשמש גם כחיפוי לקיר שירותי האורחים המצויים בצד זה של החלל, תוך יצירת המשכיות חזותית: המשקוף המקורי של חללם הוסר והומר בפרט נגרות שתוכנן ייעודית כשילוב של חיפוי קיר ודלת המתיישרת עמו בקו אפס כחלק בלתי נפרד ממנו.

חדר השינה: ריצוף פרקט וקיר שחור כרקע לקוביות אחסון שבוצעו בעבודת נגרות.

מבט מכיוון פינת האוכל אל עבר כלל החלל.

כמו פינת הישיבה, כך גם פינת האוכל הסמוכה למטבח עוטה מראה נקי וגוונים בהירים, ואת המארג העיצובי משלימים תאורה מינימליסטית (ספוטים וגופים צמודי קיר ותקרה) ווילונות לבנים רכים, כמסגרת רגועה שאינה מתחרה במוקדי הצבע, מאזנת אותם ובה בעת מדגישה אותם.

חדר העבודה: חיפוי קירות בלוחות שעם ועליהן קוביות עץ בשחור ולבן. חלק מהחיפוי "נקי" מקוביות ומשמש כלוח להדבקת פתקיות "ממו" וכד'.

חדר השינה: ריצוף פרקט וקיר שחור כרקע לקוביות אחסון שבוצעו בעבודת נגרות.

קומת הכניסה היא קומת המגורים הכוללת שתי סוויטות וממ"ד הממוקמים בסופו של מעבר לצד גרם המדרגות. אחת הסוויטות משמשת כחדר עבודה והשנייה כיחידת שינה, כאשר הממ"ד שסופח אליה משמש בה כאזור אחסון נוח במיוחד שכל קירותיו הם, למעשה, ארונות. חללים אלה רוצפו בפרקט חמים וקונספט הקירות מאפיין גם את עיצובם: ביחידת השינה נצבע אחד הקירות בגון אפור גרפיט כרקע לקוביות צבעוניות שבוצעו בעבודת נגרות ומכסות את כל פני שטחו, ובחדר העבודה חופה אחד הקירות בלוחות שעם שעל חלקם משתלבות קוביות, וחלקם האחר משמש כמצע הדבקה נוח, לפתקיות "ממו", למשל.

בהיבט הפונקציונאלי שמו לוסי וליטל דגש רב על ניצול שטח מיטבי לצרכי אחסון, ובכלל זה של חלל המעבר ושל החלל ה"מת" מתחת לגרם המדרגות, והם תוכננו בקפידה ובהתאמה דייקנית לכל הצרכים- אם לאחסון פריטי לבוש ופריטים אישיים בחדר הארונות, ואם לאחסון פריטים גדולים כמכונת כביסה ומייבש שהוצנעו בתוך ארון בחלל המעבר. כל חללי האחסון עוצבו עם חזיתות לבנות בדיגום המדמה משחק "טטריס", שמעניק עניין ויזואלי לאלמנט הבנאלי במהותו, ואגב כך גם לאזורים ולמיקומים בהם הם משתלבים. בסיומו של תהליך העיצוב המעט יוצא דופן עבורן, מעידות לוסי וליטל, שלמרות היותו מצומצם יחסית בהיקפו הוא היה מאתגר לא פחות, ואולי אפילו יותר. כך או אחרת, החלל הנעים וה"קולי" שהתקבל בסופו מעיד שההחלטה ה"אמיצה" שקיבלו להקצות חלק משמעותי מהתקציב לקירות אכן עשתה את שלה.