זוהי רשימה רביעית בסדרה אשר נכתבת תוך מסעותי בעולם בעקבות בתי מלון אשר מצטיינים בעיצוב יוצא דופן. עיצוב בתי מלון ואירוח הינו תחום המחקר והעיסוק שלי מזה כעשור. אני מזמינה אתכם להצטרף אל מחוזות רחוקים ומופלאים. בכל רשימה נצא יחד לטיול קטן אל עבר חוויות יוצאות דופן אשר ייחרטו בזכרונכם. כל ביקור כזה ילווה בהסברים מקצועיים שינטעו משמעות נוספת בחווית האירוח.
Off the beaten track
בחודש דצמבר 2009 יצאתי להרפתקה הראשונה שלי באפריקה, מאותם טיולים שמזכירים קצת את הטיול הגדול אחרי הצבא, במקומות בהם אין חשמל, ומים זורמים לא תמיד בנמצא, ובטח שלא חמים ומפנקים.
הטיול היה בגמביה, מדינה קטנה שפרושה לאורך נהר הגמביה ומהווה מובלעת של סנגל.
הנחיתה הייתה בשדה תעופה שנראה כמו תחנה שוממת במדבר הכל פתוח ורק מבנה אחד מפריד בין מסלול הנחיתה לאזור המוניות הממתינות לזרים. אני וחבריי למסע עלינו על מונית בדרכנו למוטל הראשון במסלול. המוטל מול חוף הים האטלנטי, על אדמה חשופה ללא גינה או צמחיה, בפשטות בלתי רגילה, החדרים היו קוביות בטון חשופות עם מיטה וכילה להגנה מפני יתושים. הכילה הייתה המצרך החשוב ביותר בחדר, התחרה בחשיבותו הדלי שאיפשר לנו למלא מים מהמטבח ולהשתמש בהם כדי להתרחץ.
אני משערת שחלק מהקוראים טיילו פעם במדינת עולם שלישית, היכן שהכבישים שם אינם כבישים, השלטים לא בישרו על הפנייה הבאה אלא היוו הבטחה, לעיתים לא ממומשת, חוויה שבה מדריך הנסיעות הוא התנ"ך ואם הוא לא מעודכן אנחנו בצרות. למרות הקשיים הרבים בדרך, יצר ההרפתקנות גבר על קשיי השהייה והמשכנו בטיול כמתוכנן.
הדרך ותלאותיה זימנה לנו הרפתקאות רבות, בחרנו לחקור את הגמביה מעבר לקו החוף הקסום, שבו חול בהיר בצבעו ועצי קוקוסים פראיים, ולהכנס גם לעומק המדינה בו נמצא בסיס היציאה לשייט במורד הנהר. המכנה המשותף בחדרי המוטלים בהם שהינו היה כילה נגד יתושים ודלי ריק. הציוד היה תמיד בסיסי ופשוט, וכך גם האוכל. באחד הימים לקחנו מעבורת לעבר העיר הבירה, בנג'ול, כאשר מגיעים לגדה השניה ועל מנת להמשיך לעומק המדינה היה עלינו להתאחד עם נוסעים נוספים במונית "שרות", החוויה היתה מפחידה, טיפוסים מוזרים בדרך עוררו את החששות שלי, בין היתר הנהג דרס עיזה במרכז אחד הכפרים והתחוללה דרמה רבה סביב המונית.
המשך המסע כלל עוד מספר נסיעות במעבורות מצידי הנהר כל זאת על מנת להגיע לאזור המרוחק ביותר של הנהר ממנו ניתן לחזור בשייט ולגלות את קסמי הנהר הכוללים אי קופים, פילים, עתיקות ודולפינים ורודים, כמו גם כפרים מבודדים.
באיזה שהוא שלב אזלו לנו המים שלקחנו עמנו וחוויתי התייבשות משמעותית בפעם הראשונה בחיי, כמעט ונשברתי אילולא הופיע הרופא האליל של הכפר ונתן לי חתיכת עץ מיוחד לשים בין השיניים, וכמתוך קסם התחלתי לחוש בטוב. השייט במורד הנהר ארך מספר ימים והלב מבקש חזרה לציביליזצייה, כמעט עם הבעת המשאלה נגלה לפנינו הקסם.
Credit: The Gambia experience
מנדינה לודג' שממוקם ביער מקאסוטו מספק את המפגש המרגש בין העולם הישן לעולם החדש, מדובר בבקתות קש שעומדות על כלונסאות בתוך אחד מערוצי הנהר, בינות המנגרובים, כל בקתה מתאימה לזוג עם מיטת אפיריון גדולה במרכזה, מרפסת אישית לנהר ומקלחת פתוחה לטבע. התמלאתי באושר לגלות את גן העדן. המלון הוקם על ידי שני בריטים שפרשו לפנסיה בגמביה והחליטו לבנות שם את מלון החלומות שלהם.
המלון משלב חיבור מיוחד של המקומיות ושל אירוח אותנטי ואיכותי תוך שילוב של פרטי עיצוב מקוריים. לכל בקתה יש שביל אחורי ופרטי שמוביל אליה, תכנון הכניסות לבקתות נעשה תמיד מצד דרום כדי להעניק פרטיות מירבית. במהלך עבודתי המקצועית נתתי משקל רב לתכנון כניסות פרטיות לחדרי אירוח, כאשר אתה נופש אתה רוצה להרגיש שאתה במקום שמקנה לך פרטיות מירבית וגם מעורר עניין תרבותי היכולת לעבור מהחלל הפרטי לציבורי מקנה את העצמאות והיכלת לווסת בין הזמן האישי לזמן בחברת אנשים חדשים.
Credit:The Gambia Experiance החדר עם המיטה במרכז והנוף הפתוח לנהר, פרטי ריהוט אפריקאים
בחירת החומרים שמחוברים למקום עושה עימו חסד, החיבור בין המקום לטבע מראה לאורח איך ניתן לחיות בשפע בתוך העולם ולבנות באופן שמתמזג עם הנוף וזורם איתו.
ארוחת הבוקר מוגשת לאורחים באמצעות שף פרטי בקנו השט לאורך הערוץ ומביא את מיטב המאכלים ישירות למרפסת. הבקתה כולה היא חלל אחד שבמרכזה מיטת אפיריון גדולה ומפנקת, הפתחים של הבקתה פונים לנהר, השקט והשלווה חודרים למרחב הפרטי ומתמזגים איתו. התחושה שאתה חלק מהטבע וצף על פני המים בעודך שכוב על המיטה.
Credit: Ruth Arad מימין המקלחת הפתוחה לשיחי המנגרוב משמאל כסאות יחודיים
החלל שעורר בי את השמחה הגדולה ביותר היתה המקלחת, אחרי ימים של מקלחות מאולתרות עם דליים ומים קרים פינטזתי על מקלחת אמיתית עם מים חמים, בבקתה הקסומה הבנתי שהגעתי למקום המושלם. מקלחת עשויה מעץ בכל דפנותיה ופונה לשיחי המנגרוב כך שבחצייה פתוחה לטבע ובחצייה חלק מהמבנה, זו היתה אחת המקלחות המענגות ביותר שזכורות לי, הפלא של מים זורמים והפינוק שמתלווה במקום כה מעורר השראה.
#fids434- 5#
את ארוחת הצהריים בילינו במסעדת הלודג' בה ניתן להיפגש ולסעוד עם יתר האורחים. המיוחד במסעדה מלבד שיטת הבניה שחוזרת על עצמה בתצורות שונות היה עיצוב הכסאות. העיצוב שלהם היה נראה כמו כסא של מלך ומלכת השבט, כסא לאשה וכסא לגבר, הם היו עשויים ברזל עם עיטורים מיוחדים וריפוד בבדים אותנטיים. כשישבתי על הכסא מיד דמיינתי עצמי כחלק מעולם אחר ותרבות שונה, ההיסטוריה של המקום והמקום האישי בתוך כל זה. אין ספק שהרגשתי שאני הופכת לחלק מהסיפור ומהמקום.
ישנה בריכה במרכז המתחם שעשויה בניה מקומית ומחופה פסיפס, סביבה עצים טרופים.
במתחם מבקרים קופים וחיות רבות מרגישות בו בבית מה שמעניק חוויה של עומק הג'ונגל האפריקאי.
בערב כל האורחים מתכנסים סביב המדורה לשמוע סיפורים מקומיים ולהתכנסות חברתית, התיירים מרביתם מאירופה, החיבורים שהתרחשו היו מעניינים, בין גרמנים ליפנים, בין מקומיים לאנגלים, כל אחד וסיפור החיים המיוחד שלו במפגש על רקע היער מילא אותי בחוויות בלתי נשכחות.
השהייה אמנם לא זולה, אך המלון הזה היווה את נקודת האור הקסומה ביותר מבחינה מלונאית ומבחינת הארוח בטיול זה ויזכר בליבי לעד.
#fids434- 6#
לקריאת הרשומות הקודמות בסידרה: