והרי התחזית: מה תהיינה ההשלכות של משבר הקורונה על תכנון מתחמי העבודה העתידיים

יוסי שאול | צילום שי אפשטיין

פייר, התגעגענו: אחרי חודשים של סגר בביתם במהלכם עבדנו בשלט רחוק מהבתים (ועל הדרך התאהבנו באפליקציות כמו ZOOM) החזרה לשגרה היתה משמחת במיוחד, גם אם היא כוללת השכמה מוקדמת, עמידה בפקקים ואינטראקציות עליהן היינו מוותרים. עם זאת, הקורונה עוד כאן והמשבר רחוק מלהיפתר וכבר עכשיו את מקומם של מרחבי ה-open space הפתוחים מחליפות מחיצות פרספקס זמניות ולצידן מראות של בקבוקי אלכוג'ל פזורים בעמדות ובחדרים.  

דורית סלע וניצן הורוביץ | צילום: עודד סמדר

איש אינו יכול לקבוע במדויק כיצד יראו משרדי העתיד אך ככל שחולף הזמן ברור שלתקופה הנוכחית תהיינה השלכות. גורמים בענף הבניה מדווחים על צמצום משמעותי של כ-30% בנפח המשרדים שנמצאים בשלבי תכנון ראשוני והמשמעות של כך היא שנחווה בקרוב גם ירידה בהתחלות הבניה. 

יוסי שאול | צילום: שי אפשטיין

נתחיל מהסוף: אלה החושבים שמתחמי העבודה המשותפים ייעלמו לגמרי מהעולם עתידים להתבדות. חשוב לזכור שלקרבה בין אנשים, לטפיחה על השכם, לשיח הבינאישי  ולזמינות המיידית אין תחליף ולכן, גם אם תפישות העבודה ישתנו עדיין הבסיס של כל חברה ישמר. מטבעה, לסביבת עבודה יש חשיבות סוציולוגית ולא רק כלכלית. ייתכן ונראה יותר עמדות עבודה חמות שיאפשרו לחלק מהעובדים לעבוד מרחוק ויתכן אף שנראה יותר חללי עבודה שמתוכננים באוויר הפתוח, במרפסות ובחצרות. 

אריאלה עזריה ברקוביץ | צילום: אלעד גונן

כפי שזה נראה כרגע, לא צפויה רגולציה בקרוב אך אחת ההשערות שהועלו על ידי אחד ממשרדי האדריכלות הגדולים היא שבדומה לשינויים שחלו אחרי אסון התאומים בנמלי התעופה ישנה סבירות שאת פני העובדים יקבלו בקרוב מערכות משוכללות שיבצעו בדיקות חום וזיהוי נגיפים בפורטלי הכניסה. כמו כן, כבר עכשיו פועלות חברות ברחבי העולם על ייעול ודיוק של מערכות לפילטור וניטור האוויר במתחמי העבודה וכמובן שנראה שינוי בהרכב חומרי המשטחים, הריצוף, החיפויים ואפילו השטיחים שיחויבו להיות אנטי בקטריאליים כך שנגיפים לא יוכלו לשרוד עליהם לאורך זמן.  

אריאלה עזריה ברקוביץ | צלם אלעד גונן

דבר אחד בטוח. הטלטלה הבלתי צפוייה שחווה העולם תוביל לכך שהקונפיגורציות במבנה ובחללי העבודה תצטרכנה להיות גמישות בהרבה ובעלות יכולת להשתנות במהירות ובקלות יחסית ובהתאם להיקפים המשתנים של כמות העובדים והמשימות השונות שתתקיימנה בכל חלל. כל אלה ידרשו פיצוח של הרהיטים, החלוקות ותכנון מערכות שגם אם הן סטטיות יוכלו לתת מענה. כך יוכלו החברות להרחיב ולצמצם את היקף העובדים על פי צורך בצורה מדורגת בהתראה קצרה. 

אריאלה עזריה ברקוביץ | צלם אלעד גונן

כפי שזה נראה כרגע, חללי ה-open space  לא ייעלמו אלא יעברו אדפטציה. על פי גורמים בענף ייתכן ונראה הכלאת ביניים בין הקיוביקלס של פעם לבאנצ'ים שמקובלים היום, כך תתקבלנה מחיצות בגובה של כ-1.5 מ' שיעברו את גובה הראש אך יותירו את החלל פתוח ואוורירי- החציצות של המחר תהיינה הרבה יותר מבוקרות, מודולריות והיברידיות עם יותר אפשרויות. 

כאמור, נראה שמודל ה-HOT DESK (או בעברית: העמדות החמות) ייחווה אבולוציה וישתדרג- בפועל תהיינה פחות עמדות עבודה ואלה הקיימות תתפרסנה במרחקים גדולים יותר באותו חלל נתון, כך שהמטראז' לא יפחת אבל פיזית יעבדו בו פחות עובדים בכל רגע נתון. העמדות יהיו רחוקות  האחת מהשנייה, גדולות יותר וגם מפנקות ומאובזרות הרבה יותר מאלה שאנחנו מכירים כיום. לצידן, היקף חדרי הישיבות הגדולים ירד ואותם יחליפו חדרי ישיבות קטנים שמתאימים לתרחישים מגוונים. 

שרה ונירית פרנקל | צילום איתי בנית

למודל הזה יש אינטנסיב כלכלי חשוב ויתכן מאוד שהוא יקרוץ למקבלי ההחלטות. באופן זה, בו חלק מכריע מהעובדים עובד מהבית, נחסך זמן רב על הכבישים אל ומהעבודה וגם בנסיעות לפגישות במהלך יום העבודה. התנועה בכבישים תפחת וכך גם זיהום האוויר והוצאות הרכב. העובדים יזכו לתנאי עבודה נוחים בהרבה.