מסדרון שיתופי הפעולה

כשיצאת לדרך עצמאית, לפני הקמת EN Studio האם היה לך ברור שהכיוון הוא תכנון סביבות עבודה?  "לפני שהייתי עצמאי עבדתי במשך שנתיים אינטנסיביות בסטודיו מוביל בתחום תכנון משרדים. הרגשתי ששנייה לפני שנולד לי ילד ואני הופך ל"מבוגר האחראי" – יש לי צ'אנס אחרון לנסות להיות עצמאי. בזכות ההתמחות שלי הגיעו אליי לקוחות עם בקשות לתכנן עבורם משרדים. התחלתי עם חברות סטארט-אפ בעלות תקציבים קטנים, ומהר מאוד תכנון המשרדים תפס תאוצה."

עם הניסיון הרב שצברת בתכנון אופן-ספייס, מהו לדעתך השינוי העיקרי שהתחולל בתחום בתקופה האחרונה?  

"האופן-ספייס הוא כבר חלק מתפיסת העולם שלנו, ויש לכך סיבות רבות שלא בהכרח קשורות לפרודוקטיביות וליצירתיות של העובדים, למשל מצוקת הנדל"ן וחיסכון כספי משמעותי. כיום המטרה היא לנסות לשכלל את האופן-ספייס כך שהחללים יתאימו לכל הצרכים של העובדים. כמו בכל דבר, כשמגיעים לאיזה שהוא קיצון עושים סוג של 'רטרו' – כלומר לוקחים דברים טובים מהעבר ומשכללים אותם. למשל, אנחנו מבינים שהעובדים זקוקים לשקט ולפרטיות שהיו במשרדים הסגורים, אבל מהצד האחר אנחנו רוצים לשמור את הפתיחות שנוצרה."

Glassbox. צילום: עמית גושר   

אף על פי שמשרדי חברת Glassbox פתוחים לחלוטין, ההפרדה בין האזורים השונים בולטת מאוד. "הדבר הראשון שאנחנו עושים כאשר אנחנו מתכננים חלל פתוח, הוא לפרק מרכזי עומס ולייצר חללים מבוקרים מבחינת החוויה של העובדים. אנחנו מנסים לייצר סיטואציה שבה העובדים לא ירגישו שהם נמצאים בתוך אולם גדול, אלא שהמבט שלהם ייעצר בכל מיני נקודות מעניינות. אנחנו משתדלים ליצור שוני ברצפה ובתקרה כדי שיהיה בידול בין החללים. המטרה שלנו בעיצוב משרדי חברת Glassbox הייתה שהעובד ירגיש שהוא משוטט בחופשיות, קצת כמו בחוויה אורבנית."

Glassbox. צילום: עמית גושר   

האם האפיון של צורכי העובדים נעשה בשיחה עם מנהלי החברה או עם העובדים עצמם?

"בדרך כלל אנחנו עובדים מול פורום רחב של מנהלי צוותים, ואם יש צורך, אנחנו נעזרים במומחה חיצוני. התפקיד העיקרי שלי כמעצב הוא להבין את הצרכים של העובדים ולמצוא פתרונות עיצוביים מתאימים. הפתרונות יכולים להתבטא בגודל של שולחן העבודה, סוג האקססוריז שנדרשים בסביבה, אופי חדר הישיבות וכדומה." 

בפרויקט Datorama, פיצוח העיצוב נעשה בהתאם לסוג העבודה המתבצעת בחלל. בכניסה שקרובה למחלקת HR תוכננו חדרים שמתאימים לקיום ראיונות עבודה. ליד ה-RD יש אזור פתוח שמתאים לפגישות מהירות. ליד המחלקה המשפטית ממוקמות המדפסות, ובסמוך למחלקת המכירות יש תאי טלפון שמתאימים לשיחות אישיות. 

"בכל תכנון יש שכבה נוספת שמשלימה את העיצוב, כמו למשל טיפול אקוסטי, לוחות מחיקים ואלמנטים נוספים שנמצאים בשימוש יומיומי. השכבה הזו מכילה גם את הטיפול האסתטי שבדרך כלל מותאם לאופי החברה." 

Datorama. צילום: יואב פלד   

Datorama. צילום: יואב פלד   

האם אתם חושבים גם על הפעילות הגופנית של העובדים, למשל, לעודד את העובדים לקום קצת מהכיסא? 

"אני בהחלט מאמין שעיצוב נכון יכול לגרום לעובד לזוז יותר. למשל, באמצעות תכנון כל מיני 'אזורי בריחה' כמו אזור משחק, אזור כושר ואפילו אלמנט פשוט כמו מוט שאפשר לעשות עליו תרגילי מתח. זו יכולה להיות גם פינת עבודה בעמידה או כורסה שנמצאת מול הטלוויזיה. 

חשוב לעודד את העובדים לנוע בחלל, אבל בסופו של דבר, כדי שעסק יהיה פרודוקטיבי, מלבד היופי והנוחות – החללים צריכים לעודד עבודה. וגם כאן הפתרונות יכולים להיות פשוטים מאוד, כמו לוח מחיק שאפשר לכתוב עליו רעיון חדש, היכולת להתחבר עם הלפטופ בכל מקום וכדומה."

זה נשמע אוטופי; המעצב הגרפי ילך במסדרון ויפגוש במקרה את המתכנת – הם יישבו לסיעור מוחות ואז ירשמו את הרעיון החדש על הלוח המחיק שלידם. אתה מאמין שזה יכול לקרות במציאות? 

"אני מאמין שחשוב שהעובדים יכירו זה את זה וידברו זה עם זה, ושמדי פעם תהייה להם אפשרות לשבור את השגרה. באמצעות העיצוב אני אחזק את הסיכויים למפגשים ספונטניים, ואם אפשר, אני גם אתכנן עמדת עבודה בעמידה מול נוף מגניב שתפתה את העובד לעבוד שם."

בהתחלה המטרה הייתה להשאיר את העובד במשרד כמה שיותר, אז החברות ביקשו חדר כושר, מטבח מאובזר וכדומה והיום נראה שהחברות הגיעו למסקנה שיש יותר מדי הסחות דעת ושהעובדים צריכים גם לעבוד... 

"לדעתי, הרבה מאוד מחברות הסטארט-אפ זקוקות לזמן כדי להבין מה הן רוצות, וזה בעיניי חלק מתהליך ההתבגרות של החברה. התפקיד שלנו כמעצבים הוא לנסות לדייק כמה שיותר את הצרכים הספציפיים של החברה. אנחנו מאמינים שאפשר ליצור מערכת שתומכת בשילוב בין פרודוקטיביות ותפוקה לבין רווחת העובד. לפעמים מדובר במקומות כמו הקפטריה או המטבחון שיוצרים שיחות אקראיות בין אנשים, ולפעמים מדובר במקומות שאפשר לעבוד בהם ללא הסחות דעת."

M-dot. צילום: גדעון לוין   

בתכנון המשרדים של חברת Collider, EN Studio השתמשו בקוביות צפות בחלל שהפאות שלהן משמשות ליצירת אזורים חדשים. בזכות הפתרון הזה, נוצרו שני נתיבי תנועה, אחד ראשי והשני משני, כל מסדרון קיבל פונקציית משנה נוספת – באחד יושמו עמדות אדמיניסטרציה ומנהלה, ובשני תוכננו 'אזורי בריחה' לעובדים. 

מצפייה בפרויקטים השונים שלכם, אני מרגישה שסגנון העיצוב האורבני-תעשייתי הוא המועדף עליכם? 

"בעיקרון אני נוטה לברוח מסגנון כמושג אופנתי. אנחנו תמיד מנסים לזקק לעיצוב עקרונות וערכים, לכן כן אפשר לראות שאנחנו מושפעים מסיטואציות אורבניות, חברות שאנחנו מלווים רוצות לשדר לעובדים ולעולם שהם ארגון שווה, פתוח ומזמין. אם פעם היינו רגילים שהמנכ"ל יושב בלשכה ענקית ומבודדות, היום הרבה מנכ"לים יושבים באופן-ספייס בדיוק כמו שאר העובדים. כמובן שנתכנן גם חדר שיתאים לשיחות פרטיות, אבל המנכ"ל עדיין יעבוד עם שאר העובדים. אז אם אנחנו מנסים לתרגם את הערכים האלו של חוסר גבולות, שוויון ואווירה חופשית, לדעתי התשובה נמצאת בסיטואציות יומיומיות של הרחוב האורבני."

Siemplify. צילום: גדעון לוין   

בתקופה כזו לא צפויה, אחד הנושאים החשובים ביותר בתכנון משרדים הוא הגמישות. איך למשל חברה יכולה להתמודד עם קפיצה פתאומית במספר העובדים?

"עולם הסטארט-אפ הוא עולם שמשתנה במהירות ובקפיצות גדולות. לכן אני מאמין שחשוב מאוד שנבדוק שוב ושוב אם הפתרונות שאנחנו נותנים היום, יהיו מספיק טובים גם בעוד כמה שנים. פעמים רבות קל לתכנן עמדות עבודה שאפשר לפרק ולהרכיב בהתאם לצורך, אבל לדעתי עולם הבנייה עדיין לא עשה את הקפיצה לדינמיות מוחלטת. חשמל עדיין עובר בשקעים ולא ב-wireless, ולכן יש צורך בקירות שיוליכו חשמל ויש גם מכשולים אקוסטיים שונים. 

"מעבר משרדים הוא נושא כספי מורכב ואפילו כואב, ולכן חברות רבות יעדיפו לקחת חלל גדול ולגדול לתוכו. אולי מבחינה כלכלית מדובר בהוצאה גדולה יותר עבור חברה קטנה, אבל פעמים רבות, בטווח הארוך זו החלטה משתלמת. אנחנו משתדלים לתכנן חללי עבודה מתוך הסתכלות על העתיד. למשל, במקרה הצורך, נתכנן חדר ישיבות שאפשר להפוך לחדר עבודה ולהיפך.

"אחד מהלקוחות שלנו, חברה שמתעסקת באנרגיה, ביקש שנתכנן חלל לארבעים וחמישה עובדים, ובפועל יש להם כשישים עובדים. הפתרון שלנו היה לייצר מעין פינות עבודה שנמצאות בתוך "ארון קיר" עבור הפרויקטורים שמגיעים למשרד רק מדי פעם. תכננו גם תאים קטנים שמתאימים לניהול פגישות." 

Energy company. צילום: יואב פלד   

Energy company. צילום: יואב פלד   

האם לדעתך הטרנד של הכנסת הטבע לתוך האופן-ספייס עדיין צומח?

"בעבר היה ביקוש רב לקירות ירוקים, אבל היום יש חזרה לעציצים. מעבר לערך האסתטי של הצבעוניות, העציצים יוצרים אווירה רגועה נעימה. אנחנו כל הזמן מייצרים ניגודים, אז לצד העיצוב התעשייתי יש את הריכוך של הצבעוניות הירוקה. לפעמים אנחנו עובדים עם יועצים בתחום התעשייה ההידרופונית, בנוגע לצמחייה שתואמת לחללי פנים ונותנת מקסימום תוצאה במינימום טיפול." 

אתה מאמין שאפשר להרגיע עובדים מתוחים באמצעות חשיפה לצמחים, צבעים מרגיעים או לנוף? 

"אני חושב שעיצוב הוא בעל משמעות עילאית בחוויה של העובדים, ובסופו של דבר אנחנו המעצבים עוסקים בחוויות. יש נטייה למדוד את העבודה בערכים פרקטיים, אבל לפעמים אפילו סידור שונה של המטבחון יכול לשנות לטובה את ההרגשה של העובד. ואם בדרך למטבחון העובד רואה קיר יפה, רצפה מיוחדת או צבעוניות שמזכירה את המותג של החברה, אז בכלל שיפרנו את החוויה. אי אפשר להכניס את העיצוב לקטגוריות שתוחמות אותו, אסור לשכוח שאנחנו כל הזמן חווים חוויות שונות, ויש לחוויות האלו השפעה גם אם היא לא ישירה או מדידה." 

Siemplify. צילום: גדעון לוין  

ועכשיו השאלה הגדולה, איך אתה רואה את סביבות העבודה של העתיד? עברנו תנועת מטוטלת – מסביבות עבודה פתוחות לגמרי, הבנו שהעובדים צריכים פרטיות וגם אפשרות להתרכז בעבודה. האם לדעתך נמשיך לדייק את האיזון או שתהייה עוד קפיצה גדולה? 

"אני חושב שמלבד החיפוש אחר איזון מדויק יותר, תהיה כניסה של טכנולוגיות שיעזרו בשבירת הפרדיגמה של כיסא-שולחן-מחשב, ואז אנחנו נראה סביבות עבודה חופשיות יותר. לכל חברה יש אופי וצרכים משלה, ולכן התפיסה של תכנון מותאם (custom planning) היא הדרך הנכונה למצוא את האיזון. אנחנו חיים בתקופה שעדיין מנסה להגדיר את סביבת העבודה. אנחנו מנהלים דיונים אמיתיים וחשובים בנוגע לעולם העבודה, ואני חושב שהאתגר האמיתי, הוא לנסות למצוא תשובות קבועות בעולם שלא מפסיק להשתנות."

ערן נעים  

הכתבה מתוך גיליון 161 בנושא המשרד ומרחב העבודה <<להורדת המגזין לחץ כאן>>