ארבעה גוונים של כחול: המבנה הלוגיסטי שמתבהר ככל שהוא עולה

בבניין אחד בכפר סבא פועלים סופרמרקט במפלס הרחוב, קומות תעשייה ולוגיסטיקה מעליו והכנה למשרדים עתידיים, ובמרתף נמצאת חוות שרתים. מתחם צים אורבן תוכנן במשרד אורבך הלוי אדריכלים על ידי האדריכל השותף אורי הלוי והאדריכלית העמיתה ברקת מיריל, והוא נבנה ביוזמת צים וגבע קרדן. לכל אחד מהשימושים דרישות תכנוניות, תפעוליות וחזותיות משלו, והשאלה שעמדה לפני המתכננים הייתה איך לחבר אותם למבנה אחד שנקרא כמכלול אדריכלי שלם ולא כאוסף של פונקציות נפרדות.

התשובה נמצאה במעטפת הבניין. המתכננים בחרו בלוחות פייבר צמנט יפניים בארבעה גוונים של כחול, והכחול הכהה בבסיס המבנה מתבהר ככל שעולים בגובהו. ארבעת הגוונים נבחרו כך שהמרווח החזותי ביניהם אחיד, והלוחות שולבו זה בזה בצורה שיוצרת מעבר הדרגתי, בלי חלוקה ברורה לקומות או לרצועות צבע. הסידור נראה במבט ראשון כמעט אקראי, אבל מאחוריו עומדת מודולציה ממוחשבת שחוזרת לאורך החזיתות. המודולציה אפשרה לחשב מראש כמה לוחות נדרשים מכל גוון ולתכנן התקנה מסודרת, מהירה ומדויקת, כך שהחזית משתנה לאורך הגובה והביצוע נשאר יעיל.

אחד האתגרים המרכזיים בתכנון מבני לוגיסטיקה הוא החזרתיות של הפתחים. חלונות היחידות מסודרים בדרך כלל במקצב קבוע, והוא קובע את מראה החזית. בצים אורבן טשטשו את החזרתיות הזו באמצעות הצבע. החיפוי יוצר מקצב חזותי משלו, שאינו תלוי בחלוקת החלונות, ואפילו פתחי שחרור העשן, שנפתחים בעת שריפה כדי להוציא עשן מהמבנה, שולבו באותה שפה עיצובית ואינם נראים כתוספת טכנית.

לבחירה בלוחות הפייבר צמנט, חומר מצמנט וסיבים, היו גם שיקולים מעשיים. הוא עמיד בפני דהייה מחשיפה לשמש, וזה יתרון בחזיתות גדולות שחשופות לאקלים הישראלי. הלוחות מגיעים עם מערכת חיבור ייעודית שמאפשרת התקנה יעילה ונקייה יחסית, נתון שחשוב בפרויקט בהיקף כזה.

החיפוי מגדיר גם את היחסים בין חלקי הבניין ובין הבניין לסביבה העירונית. במפלס הרחוב נבחרה שפה פתוחה שמשלבת ויטרינות זכוכית ואלוקובונד, לוחות מרוכבים מאלומיניום, באזורים האטומים. זהו הבסיס המסחרי של המבנה, והוא נועד ליצור קשר ישיר עם הולכי הרגל ועם הפעילות העירונית. מעליו מתרוממת המסה של קומות התעשייה והלוגיסטיקה, עטופה בלוחות הכחולים. החלוקה החומרית מבדילה בין קומת הרחוב הפעילה לקומות שמעליה, ובו בזמן שומרת על זהות אדריכלית אחת.

בפינת המבנה נקטע החיפוי ונראה כאילו הוא מתקלף, וכך נוצר חלון אורבני אל מה שמאחוריו. דרכו אפשר לראות את תנועת המשאיות ברמפות הלוגיסטיות. האדריכלים בחרו להשאיר את הפעילות התעשייתית גלויה, והיא הפכה לחלק מהסיפור האדריכלי של הבניין.

גם הרחוב המסחרי המקורה, שנוצר בין הסופרמרקט למבנה הלוגיסטי, קיבל טיפול עיצובי נפרד. מעליו תוכנן קירוי מפרופילי אלומיניום בהדפס של טקסטורת עץ, שמזכיר במראהו מקלעת קש עדינה. הקירוי מספק הצללה, מגדיר את אזור הכניסה ומוסיף למתחם חומר בגוון עץ ומידות קרובות יותר לקנה המידה של האדם.

הזכוכית והאלוקובונד בקומת המסחר, הפייבר צמנט הכחול בקומות העליונות והקירוי בעל מראה העץ פועלים יחד כמערכת אחת, וכל חומר ממלא בה תפקיד תכנוני ואסתטי. החיבור ביניהם דרש תכנון מוקפד של פרטי המפגש, הפינות והפתחים, לצד פתרונות איטום והתאמה בין מערכות החיפוי.

מתחמי תעשייה ולוגיסטיקה הופכים לחלק משמעותי יותר מהמרחב העירוני, והפרויקט בכפר סבא מראה איך אפשר להתייחס בתכנון גם לחזית שלהם, למפגש שלהם עם הרחוב ולנוכחותם בנוף העירוני.