תיאודור - קפה ביסטרו
צוות תכנון: עודד רוזינקיאר, שחר לולב, אלחנדרו פיינרמןשטח: 130 מ"רסיום הפרויקט: 2008גרפיקה: מיה איל רוזיקיאר
קפה ביסטרו תיאודור הוא מקום של תרבות. זהו בית קפה מסעדה המעניק חוויה קולינארית תוך התייחסות לאושיות התרבות הישראלית שנוצרה כאן במהלך 60 שנה. ספרות שירה, אומנות ואדריכלות מוצגת דרך קבע במקום על מדפי ספרים ומאפשרת לסועד לטעום חווית שהייה וסעודה מסוג אחר.
החלל המיוחד והעשיר של המקום נוצר דרך בדיקה ארכיטקטונית של מושג החתך האדריכלי, כשהפרויקט מציע ניסיון לחשיבה על החתך האדריכלי כאבן בניין היוצרת את החלל. החתך אינו עומד בפני עצמו, אלא מוגדר על ידי אוסף של החתכים שבאו לפניו ולאחריו, כאשר הסדר והמיקום האינטנסיבי והצפוף של כל חתך ביחס לשכניו הוא זה היוצר את השלם. הדבר דומה למה שמוכר בתולדות הקולנוע כנסוי קוליאשוב, בו הראה הקולנוען לב קוליאשוב שאופי השוט נתפס עלי ידי הצופה על פי השוטים שבאו לידו. כלומר - הסיקואנס הוא הקובע ולא השוט הבודד. גם בתיאודור החלל נתפס ומוגדר על ידי רצף אינטנסיבי של חתכים משתנים, והמבטים במקום ממוסגרים ומתוכננים בקפידה על ידי שימוש במודלים פיזיים ומודל תלת מימדי ממוחשב. מכיוון שהמקום מהווה במה לספרות יפה, פרטי הבניין מתייחסים לכך, וכשם שבספרות למילה המדוייקת יש חשיבות קרדינלית, כך גם בתכנונו ייחסו המתכננים חשיבות רבה לדיוק ונקיון בפרטי הבניין.
המודול של החתך נבנה משילוב של סנדביץ' לבנה מגוון בלכה טבעית ואלומניום בעובי 10 מ"מ, והוא משחק במפגשים עם התקרה, הריצפה וגופי התאורה, תוך יצירת ניקיון ועושר של פרטים בעת ובעונה אחת. גופי התאורה, שתוכננו ייעודית, בוצעו בחיתוך לייזר עם דוגמאות משפתו הגראפית של המקום.
הפרוייקט תוכנן כפרוייקט שלם על כלל מרכיביו העיצוביים – ארכיטקטורה, גראפיקה ואדריכלות נוף. תהליך התכנון והביצוע כלל שיתוף פעולה צמוד עם הגראפיקאית מאיה איל רוזנקיאר, אשר תכננה את הגראפיקה האדריכלית בהתאמה לגיאומטריה הארכיטקטונית, תוך יצירת עושר וסינרגיה במפגש בין הדו מימד הגראפי והתלת מימד הארכיקטוני. השפה הגראפית אף מיוצגת בתפריט שעוצב על ידי מאיה כספר קריאה, ובכך הופך העיון בו לחלק מהחוויה האדריכלית במקום.
מתוך חוברת כנס מרחבי מסחר 2009
כתבות נוספות
