פלסטיק בום

מעצב העל פיליפ סטארק, היה, למעשה, זה שניבא כי הפלסטיק יבסס את מעמדו בעולם העיצוב כחומר חדשני ומרתק, ונבואה זו, כפי שמלמדת המציאות העכשווית, אכן התגשמה. אמנם דרכו לא הייתה קלה ומאז הופעתו הראשונה עבר החומר טלטלות ותהפוכות וסבל מדימוי נחות, אך עתה, במלאת לו מאה שנה, כבר אין ספק שמדובר על חומר שכבש לו מעמד מבוסס בעולם העיצוב, שווה בין שווים לצד חומרים טבעיים או חומרים אופנתיים אחרים. בעדנתו המחודשת כחומר מאתגר ואהוד על מעצבים וחברות, השימוש בו מקיף שלל רהיטים וחפצים שימושיים, מפתיעים בעיצוביהם, בטקסטורה הנעימה והרכה שלהם, בשקיפותם במעודנת, בצבעיהם הפסטליים או בגוניהם העזים. 

האמת ההיסטורית יודעת לספר כי גם בעבר תפס הפלסטיק מקום טוב בעולם העיצוב. מוצרים סינטטיים ראשונים הופיעו כבר בתחילת המאה העשרים, והיו באותם ימים בבחינת חידוש והפתעה של ממש- בקליט למשל, חומר על בסיס שרף פנולי.

כשהגיח לאוויר העולם, דיברו המעצבים והאמנים על אפשרויות עתידיות של שימוש בו בתחום עיצוב המוצר, בעיקר כתשובה מודרנית לגימורי הלכה המסורתית של אותם ימים. בשנות החמישים התבסס מעמדו של הפלסטיק על מפת העיצוב הבינלאומית, כשהמעצבים האמריקאיים המודרניסטיים צ'ארלס וריי אימס, עיצבו כיסא פלסטיק שזיכה אותם במקום השני בתחרות לעיצוב רהיטים זולים. הפרויקט התקיים בחסות המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק בניסיון להתמודד עם מצב החירום ששרר בסוף מלחמת העולם השנייה, כשהמוני פליטים זרמו לארצות הברית ונזקקו לריהוט זול. באותם ימים, כשרהיטי פלסטיק הציפו את השוק העולמי, ניפגע הדימוי של החומר, והמונח "פלסטיק" הפך למילת גנאי ושימש לא אחת לתיאור של מוצר זול, נחות וחסר נשמה. התפנית התרחשה בשלהי שנות ה-60 כשמעצבים פוסט-מודרניסטים רבים החליטו להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב לפלסטיק את מעמדו כחומר המשרת סגנון חיים חדש וחופשי, סמל לשליטתה של הטכנולוגיה.

כחומר, ניחן הפלסטיק ביתרונות שאין עליהם חולק: עמידות בשחיקה, משקל נמוך, חוזק, בידוד, ועמידות לטמפרטורות קיצוניות, כאשר במסגרת שיבתו לזירת העיצוב הוא אף מהווה אתגר לפיתוחים טכנולוגיים המשדרגים אותו עוד ועוד, בעיקר בכל הקשור לעמידותו, רמות הגימור שלו ואפשרויות השימוש בו. כל אלה הפכו אותו לחומר עצמאי, בלתי תלוי, גמיש, שלובש ופושט צורה כחומר ביד היוצר. מעצבים אף מציינים את תכונת ה"זיקית" של הפלסטיק ויכולת ההשתנות שלו ומציגים זאת כערך מוסף המגלם ערכים של אותנטיות ו"אמת" של חומר, ולא בכדי. מה שפעם נתפס כתחליף או מסייע לתעשיית החיקויים, הוא היום חומר בפני עצמו, בעל זכות קיום מכובדת ועשירה. שכן האפשרות לשוות לו כל מראה ומרקם - רך או קשה, אטום או שקוף, צבעוני או חסר צבע, הופכת אותו לחומר של "ניגודים והפכים" המאפשר להוציא אל הפועל מגוון רחב ביותר של עיצובים למגוון רב ביותר של שימושים בכל תחומי החיים. בין אלה ישנם שמייצגים את קו התפר שבין עבודת יד לעיצוב תעשייתי, כאלה שמיוצרים מפלסטיק ממוחזר, ועוד חפצים המבטאים את השימוש בפלסטיק בהקשר לגוף האדם: תכשיטים, בגדים, אביזרי ספורט, קסדות ומסכות.

אסקום - דוגמית שנסרגה במכונת סריגה ממוחשבת בחוט נילון מונופילמנט. סורג: עמי צנג. צילום: איילת כרמון.

כסאות פלסטיק Sliced Chair, עיצוב: Alain Gillers לחברת Qui est paul?

בתוך כך, שאלת היחס האמביוולנטי אליו, שהיטלטל בין גלי אהדה לחוסר אהדה, הולכת ונעלמת, גם על רקע קיומה של מגמה חזקה הקוראת לשיבה לטבע- למרות הגדרתו כחומר שאינו מתכלה, סוגים מסוימים שלו ניתנים כיום למחזור, דוגמת בקבוקי משקאות קלים. כך או אחרת, בגרסתו העכשווית והמתקדמת מדובר על חומר בעל מגע רך יותר, במראה אטום ופחות בוהק, ובתוך רהיטי הפלסטיק יש שנראים לעיתים כמו רהיטי עץ צבועים, או כמו רהיטי זכוכית יוקרתיים. לצד שפע של כיסאות, שולחנות, כורסאות ושרפרפים, ניתן למצוא היום גם ספריות, מזנונים, פרגודים, שידות, מיטות, רהיטים לחדרי ילדים, רהיטי משרד, גופי תאורה, ברזים, כיורים, ומה לא, ו-ה-כ-ו-ל מפלסטיק- לא שביר, לא מחייב תחזוקה, מעוצב לעילא ומטשטש את הגבולות בין תרבות גבוהה לתרבות עממית.

מה זה בכלל פלסטיק ??

פלסטיק הוא, למעשה, שם כולל לסוגי חומרים סינטטיים שונים שמקורם בנפט גולמי העובר תהליכי עיבוד וזיקוק ליצירת חומר גלם. חומר גלם זה מהווה בסיס אשר בצירוף תרכובות כימיות כאלה ואחרות במינונים משתנים ובדרכי עיבוד שונות (הזרקה, מתיחה, כבישה ועוד) מניב סוגים הנבדלים זה מזה בתכונותיהם, דוגמת נקודות ההיתוך, חוזק וגמישות, קשיות או רכות.  

לפלסטיק אין צבע, צורה או ריח, ומקור השם נעוץ במילה היוונית "פלסטיקוס" שפירושה "מאפשר כיור", כלומר, חומר גלם שמקבל כל צורה של תבנית לתוכה הוא יצוק.

עיצוב צלחת הגשה. "קוזיול"

ספת פלסטיק צבעונית גמישה, הופכת לספסל בקיפול המשענת.

הפלסטיק נחלק לשתי קבוצות עיקריות:

1. פלסטיק תרמוסתטי המתקשה בשעת החימום ואין אפשרות לעבד אותו מחדש, למשל: ויניל, סיליקון, אפוקסי ופוליאוריתן.  

2. פלסטיק תרמופלסטי המתרכך בחום וניתן לצקת אותו מחדש, דוגמת פוליאתילן, טפלון, פרספקס, ניילון, אקרילן, ועוד.  

עלותה הגבוהה של תבנית המתכת המשמשת את ייצור רהיטי פלסטיק, מכתיבה את המחיר הגבוה של רהיטי הפלסטיק הפוסט-מודרניסטיים שהפכו ממוצרי צריכה ליצירות אמנות יוקרתיות. 

עיצובים שקופים מפלסטיק מיוצרים בדרך כלל מפוליקרבונט, חומר יקר שבניגוד לשאר חומרי הפלסטיקה, מחירו רק עולה עם הזמן. האיכויות המיוחדות של החומר מאפשרות להשיג רמת שקיפות צלולה וקריסטלית הקרובה לזו של הזכוכית, עם יתרון עצום של גמישות, חוזק ועמידות שאין לזכוכית. עיצובי הפוליקרבונט ושיטות העיבוד המתקדמות מעניקות טווח אפשרויות רחב של צורות ונפחים שקופים בעיצובים חדשים, מפתיעים, ולא אחת גם משעשעים.

מתוך בית ונוי 109: "פלסטיק בום"