שיפוץ דירה - אילוץ שהפך להזדמנות

הכניסה לדירת הפנטהאוס הדו קומתית בגבעתיים מקבלת את פני הבאים ברוגע מסביר פנים שמשדר חללה המעוצב. אך כשהמעצב יואב אמית מסביר את המהלכים השונים שננקטו על מנת להפכה לכזו, מסתבר כי מאחורי המרחב המסוגנן מסתתרת עבודת שיפוץ דירה מורכבת ש"מתחה את החלל עד קצה גבול היכולת הקונסטרוקטיבית שלו" כדבריו.

הדיירים, הוא מספר, ידעו היטב מה הם רוצים והגדירו פרוגראמה מדויקת: בקומה הראשונה ביקשו להכליל מטבח גדול ופתוח ופינת אוכל נעימה שיענו על אהבת הבישול והאירוח שלהם, וכן חדר עבודה וחדר נוסף שיוכל בעתיד לשמש כחדר ילדים. את יחידת השינה ביקשו למקם בקומה העליונה ולהכשיר את מרפסתה הגדולה לצרכי אירוח, ואת השפה האסתטית המועדפת עליהם הגדירו כשפה נקייה ומונוכרומאטית בעיקרה, אך בה בעת משולבת במוקדים של צבע.

"החלל המקורי "סבל" מאילוץ מרכזי ומאד משמעותי" מספר אמית. "גרם המדרגות שהוביל לקומה העליונה ניצב במרכזו וחילק את שטחו באורח שקטע כל זרימה פתוחה ואפשרות ליצור תחושת מרחב, כך שהמשימה המתבקשת בראש ובראשונה הייתה להעתיק את מיקומו".

במסגרת שיפוץ דירה הוסרו כל מחיצות הפנים, למעט עמוד קונסטרוקטיבי שנותר בשטח כאילוץ, וחלקו הארי של התהליך התמקד ביצירת חלל מדרגות חדש, שמיקומו נקבע בעומק החלל, בצמוד לקיר התוחם את החדרים. אמית: "חלל מדרגות צריך להיות נוח למשתמשים, ולכן כדי לייצר את הנוחות נדרשה הרחבה של השטח שעמד לרשותנו לצורך זה, וכמובן פריצה של התקרה כדי לייצר את הגישה לקומה העליונה". בקומה התחתונה הושגה הרחבת השטח ע"י שינוי פרופורציות של מערך החדרים, ובקומה העליונה ע"י סיפוח שטח ממרפסת הגג לחלל הפנים ובניית קיר חדש התוחם אותו (ראה תכנית הדירה לפני השיפוץ ואחריו). מיקומו החדש של גרם המדרגות אכן "פינה" את החלל מהחסימה שהייתה מנת חלקו בגלגולה הקודם של הדירה, אך עימת אותו עם בעיית אחרת- כיוון צפון מזרח אליו פונה חלק זה של המרחב. "כיוון זה הוא בעייתי מבחינת תאורה טבעית" אומר אמית "ולכן כפתרון לכך פרצנו בקיר החדש פתח גדול המשתרע לכל גובהו, כשהוא משמש כמעין סקיילייט ומבטיח חדירת אור יום רך ונעים". 

המטבח: מערך יחידות קיר לבנות לצד יחידת אי באדום עז וגימור מבריק התוחמת את שטחו ומשמשת אף כדלפק אכילה.

מבט מהכניסה אל עבר החלל - עמוד קונסטרוקטיבי שנותר כאילוץ נעטף בגבס והורחב לכדי אלמנט מבני החוצץ בין אזורי הסלון ופינת האוכל .

את העמוד שניצב בשטח לאחר הסרת מחיצות הפנים ניצל אמית להגדרת אזורי החלל, ע"י "עטיפתו" בגבס והפיכתו לאלמנט פונקציונאלי החוצץ בין אזורי הסלון ופינת האוכל, ומשרת את שניהם: צדו הפונה לסלון משמש לאחסון מערכת הבידור ועליו מותקן מסך הפלסמה, וצדו הפונה לפינת האוכל חולק למדפים בנויים המשמשים כספריית תקליטורים עשירה.

חללי החדרים ממוקמים כבמקור, בעומק המרחב, כאשר שינוי הפרופורציות שלהם "דחף" את האחד פנימה תוך הקטנת שטחו, אך בה בעת זיכה אותו בחלל אחסון שנוצר מתחת למבנה המדרגות. החדר השני מאידך, "נדחף" מעט קדימה, ובפתחו הותקנו דלתות שקופות נתונות במסגרות פרופיל בלגי בהיר. חדר זה משמש כחדר עבודה, כך שבעת הרצון/צורך ניתן לסגור את דלתותיו ולעבוד בשקט ובפרטיות, ולחלופין לפתוח אותן לרווחה ולצרפו לחלל כחלק בלתי נפרד.

קירות החלל נצבעו בלבן, ולריצוף נבחרו אריחי אבן בזלת שחורה, המשמשת גם במדרכי גרם המדרגות המרחף שנתחם במעקה זכוכית אוורירי. מרבית התאורה מתקבלת מספוטים - בולטים בקירות הגבס ושקועים בקירות הבטון, עם השלמה מדודה מאד של גופים דקורטיביים, כמו, למשל, צמד מנורות המשתלשל מעל האי במטבח, או גוף שנתלה מעל שולחן האוכל. בהתאם ל"דואליות" שהגדירו הדיירים- ניקיון מחד, ושילובי צבע מאידך, שפת הצבע בדירה אכן מפתיעה, כאשר לתוך המסגרת הנקייה והמינימליסטית "מתפרצים" מוקדי צבעוניות עזה ולא מצופה. "בעלי הבית" מספר אמית, "ביקשו לשלב בעיצוב גוונים שאהובים עליהם, אך לא בהכרח "מתיישרים" זה עם זה מבחינת התאמה הרמונית, ולכן רתמנו את השוני ביניהם לאפיון והגדרת אזורים/חללים השונים". בתוך כך, אין ספק שהמטבח הוא אזור מאופיין כהלכה: מערך הארונות אמנם שומר על סולידיות לבנה, אך במרכזו ניצבת יחידת אי אדומה בגימור שלייף לק מבריק, כשהיא משמשת גם כאלמנט התוחם את חללו הפתוח, ותשובה ראויה לה מעניקה זכוכית אדומה המחפה את הקיר מעל משטח העבודה. המשטח עצמו תוכנן כעין גומחה, ומסגרת תאורת לד שהותקנה בהיקף חיפוי הקיר משווה לו חזות דרמטית, אותה משלימות נגיעות שחורות של המקרר, תנור הבילט אין וגופי התאורה שמעל האי.  צבעוניות עזה, הפעם בירוק תפוח, מזמנת גם יחידת הכיור שבשירותי האורחים, אך יתרת שטחו של חלל המגורים אכן משמרת איפוק, הן בגווניה והן בשילוב מצומצם, אך מוקפד מאד, של פריטי הריהוט.

יחידת השינה - יחידת ארון גדולה משמשת כאלמנט הפרדה בין אזור השינה ואזור ארונות/הלבשה, שממנו ישנה גם כניסה לחדר הרחצה.

העתקת מיקומו של גרם המדרגות וההרחבה שבוצעה אגב כך בעת שיפוץ דירה, היטיבה מאד עם קומת הגג, הנפתחת אל מרפסת גדולה הזורמת במקביל אליה. שטחה רוצף בפרקט עץ אלון מגוון, ויחידת השינה היא למעשה החלל היחיד בה, כאשר ציר מעבר אורכי שהתקבל בעקבות הבנייה החדשה מוביל אליה.  עברו האחד של ציר זה מלווה בויטרינות גדולות התוחמות את כל שטחה של הקומה, ועברו השני בחזיתות ארונות המצניעות מאחוריהן פונקציות אחסון שונות, וכן מטבחון שנועד לשרת את השהייה למעלה, בפרט בעת אירוח. לעתות כאלה שילב אמית באמצע הציר גם דלת, אשר סגירתה מקצרת אותו תוך יצירת מעין מבואה המובילה מהמדרגות ישירות למרפסת, ללא חשיפת חללה של יחידת השינה. מוקדי הצבע בחללה שייכים לחדר הרחצה שאופיין בגון שחור עם נגיעה אדומה שמעניק הכיור, וליחידת ארון גדולה העוטה גון סגול ומרקם מבריק המשקף ו"מכפיל" כל צל וצללית כסוג של תעתוע ויזואלי.

יחידה זו, אשר כמו המטבח ויחידות חדרי הרחצה בוצעה בעבודת נגרות, חוצה את החלל כשהיא מגדירה בו אזור שינה ואזור ארונות / הלבשה הנפתח גם לחדר הרחצה, ופונקציות האחסון בה תוכננו בקפידה לשירות שני האזורים. הבונוס המשמעותי של יחידת השינה היא מרפסת הגג בה היא גובלת, ואשר אופן חלוקתה לאזורים יצר ביציאה ממנה פינה אינטימית שנועדה לשרת אותה כאזור פרטי המתקבל כהמשך ישיר שלה. הויטרינות הגדולות החוצצות בין חלל הפנים והמרפסת נתונות במסגרות אלומיניום בגון אפור התואם את גונו של דק סינטטי שהותקן בה משיקולים פרקטיים של נוחות טיפול, ורפפות פנימיות המותקנות בינות לשכבות הזיגוג ניתנות לסבסוב המאפשר לווסת את עוצמת האור החודר פנימה.

מבט מיחידת השינה אל עבר מרפסת הגג הגובלת בה. ריצוף פרקט: "אבני טל".

הטיפול שהעניק אמית למרפסת אינו נופל מזה שהעניק לחלל הפנים: "ביטול" אדניות בנויות שהקיפו אותה, לצד חיתוך ויישור עמודי בטון רחבים שתחמו אותה על מנת לייצר ספסל ישיבה רחב ונוח הזורם בכל היקפה. המעקות הוגבהו בהתאם לו מטעמי בטיחות, אך תוך הקפדה על שימוש בשפת הבניין למניעת חריגה, ולהשלמת המראה החדש חופו קירות המעטפת בטיח בהיר. בתום התהליך, אומר אמית, רק תמונות מגלגולה הקודם של הדירה יכולות להעיד על מידת השינוי שעברה. "התהליך היה מורכב מאד, הן מבחינה מבנית והן מבחינה בירוקרטית, רצוף מהמורות ושיבושים בכל המישורים. אבל  בסופה של הדרך הקשה הצלחנו למקסם את נתוניו של החלל הקיים ולהפוך את הבעיות להזדמנויות, שלמעשה, יצרו מרחב חדש בתכלית"

מתוך מגזין בית ונוי 119: "האילוץ הפך להזדמנות"