עיצוב דירה עם תקציב מצומצם בהר הדר

כשמעצבת הפנים תמי הראל ובעלה מצאו עצמם "בין לבין"- בין מועד השלמת בנייתו של הבית שרכשו לבין מועד מסירת ביתם הקודם אותו מכרו, הם נדרשו למצוא תוך חודשיים פתרון מגורים לשנתיים הקרובות, ו"תפסו בשתי ידיים" את הצעת הוריה של תמי להכשיר את הקומה השנייה שבביתם צמוד הקרקע שביישוב הר אדר, כך שתשמש אותם כיחידת דיור עצמאית. בנסיבות האלה הפכה הראל, אשר יחד עם שותפתה, המעצבת יעל אברהמי, חולקת את "סטודיו שתי מעצבות", ללקוחה של הסטודיו- לקוחה עם לוח זמנים צפוף ונוקשה ועם תקציב מוגבל ביותר שיש לעמוד בו. 

החלל שעמד לרשותן הוא קומת מגורים בעלת תקרות משופעות ששימשה את תמי ואת שלושת אחיה בילדותם, ואשר במקור נחלקה לשלושה חדרי שינה, לפינת ישיבה קטנה, לחדר אמבטיה ולמרפסת גדולה. שטחו של החלל משתרע על 50 מ"ר, והמשימה הייתה להפכו ליחידת מגורים נוחה למשפחה בת שלוש נפשות- הורים ובן בראשית גיל ההתבגרות.

האתגר העיקרי, מספרות יעל ותמי, היה למצוא פיתרון ליצירת כניסה נפרדת שתשמש את היחידה. לאחר לבטים הוחלט כי חדר השינה שבצד מזרח, זה הקרוב ביותר לרחוב, יוסב כולו לטובת הכניסה פלוס מטבחון, וכי הגישה לדירה תיעשה באמצעות גשרון המשלב קונסטרוקציית ברזל ומדרכי עץ. אך כבר בשלב  זה נתגלתה בעיה לא פשוטה, שכן דווקא בפאה שפנתה לרחוב שיפוע הגג היה נמוך מכדי לענות על הגובה הנדרש לדלת כניסה. 

המטבח   

כדי להתגבר על הפרש הגבהים לא היה מנוס אלא להרוס חלקית את הגג הקיים ולבנות במקומו גג משופע חדש, מסובב ב-90 מעלות, כך ששיא גובהו של השיפוע החדש יתקבל בכניסה לדירה. בעיה זו אמנם נפתרה, אך מאחר שהגג נגס בחלק לא מובטל מן התקציב הכולל, נדרשו תמי ויעל להפגין מעוף רב בכל יתר שלבי התכנון-עיצוב  ולמצוא פתרונות פונקציונאליים ועיצוביים שיענו הן על הצרכים הנדרשים, הן על ההעדפות האסתטיות, והן על התקציב הנתון. אלה, מסתבר לא חסרו: כך, לדוגמה, החלון ודלת העץ שהובילה לחלל המרפסת היו ישנים מאוד, ולכן הוחלט להחליפם בשתי יחידות אלומיניום בלגי אפור שפורקו ממרפסת שמש ישנה ואשר למרבית המזל מידותיהן התאימו בדיוק לחלל החדש. 

ארון הבגדים שהיה במקור בחדר השינה (שכעת הוסב לכניסה ולמטבח) הוסב לשמש כארון מזווה מכובד, ואילו שתי ארוניות שפורקו ממטבח ישן גויסו לטובת חיים חדשים כרגליות לשולחן המחשב, כאשר באותה הזדמנות הן משמשות גם כמקום אחסון נהדר לכל ה"ברדק" הנלווה לפינת העבודה.

פריטים ישנים זכו למחזור חיים נוסף, כשהם משתלבים בעיצוב הפנים עם ייעודי שימוש חדשים

הסלון

מאחר והדירה כולה הייתה מרוצפת בריצוף טרצו ישן, הוחלט להקצות חלק מן התקציב לחיפוי חדש- פרקט, ועל מנת לחסוך בעלויות גויסה המשפחה המורחבת כולה למשימה של הנחתו, ולאחר שלושה ימים רצופים (ומעייפים) של זחילה על הרצפה, חיתוכים וניסורים, המשימה הוכתרה בהצלחה: כלל שטחה של הקומה חופה בעץ אלון משופשף שיצר ניגוד חמים לקירות שנצבעו בגון לבן-לבן המעניק אשליית גודל ומרחב.  בשל גודלה של הדירה ניצול מקום היווה סוג של קוד מפתח, וכך אפילו שטחים "מתים" בתוך שיפועים לא נגישים הפכו להיות ארונות אחסון מצוינים, כאשר נוכח התקציב המצומצם במקום להשקיע בדלתות חדשות, נעשה שימוש בדיקטים להם חוברו צירים וידיות. 

פינת הישיבה המקורית הוסבה לשמש כסלון קטן ונעים,  אשר נתחם מצד אחד בקיר נמוך שחצץ בין חלל הסלון למטבח, ועליו הושענו הטלוויזיה, מערכת הסטריאו ואוסף דיסקים גדול. בצד השני, סביב גרם המדרגות הקיים (גרם המדרגות המוביל לבית ההורים שבקומה הראשונה), נבנה קיר גבוה הנמשך עד התקרה, תוך יצירת הפרדה מוחלטת בין שתי הקומות, ובתוך כך גם תחושת מרחב מקסימאלית ושמירה על פרטיותה של כל אחת משתי המשפחות.

חדרו של הבן    

על מנת לגוון את המראה הכפרי שיוצרים עץ האלון ושיפועי התקרה הרבים, המטבח שהותקן בחלל משלב מערך ארונות לבנים (של איקאה) ומשטח נירוסטה בגון כסוף-מט. הקיר מעליו המשטח חופה באבני בריק לבנות וממנו "נמשכים" שני גופי תאורה. בסופו של השיפוצון, הדירה שהתקבלה עוטה מראה של יחידת אירוח מהסוג שמצופה למצוא באתרי נופש, ותהליך עיצובה שוב מוכיח כי לא פעם דווקא האילוצים הם שמייצרים את סוד קסמו של החלל. תמי ויעל: " למשל, מגבלת גשרון המעבר הכתיבה כניסה ישירה למטבחון, כאשר בפועל הסתבר כי דווקא מיקומה הלא שגרתי מקנה לדירה ממד ייחודי וחמימות בלתי-אמצעית שכל מי שנכנס אליה חש בהן מיד, ושלא לדבר על נוף הרי ירושלים שנשקף מכל חלון בה ומשלים את הסיפור". 

מתוך כתבה "זמני ומזמין". מגזין 123, מרץ - אפריל 2012