עיצוב שטיחים

מעצבי על, כמו גם מעצבים צעירים, חברות מודרניות כמו גם יצרנים מסורתיים ממשיכים לעסוק בסיפור שיוצר השטיח.

למרות שההיסטוריה של ייצור השטיחים לוטה בערפל מקובל להניח שמלאכת יד הזו החלה להתקיים כבר באלף השביעי לפני הספירה. ככל הנראה השטיחים הראשונים שמשו למטרות פרקטיות בקרב שבטים נודדים.  השטיחים, שנארגו בגסות, נועדו להגן ממפני תנאי מזג האוויר מצד אחד, אך היו ניתנים לקיפול ושינוע בקלות יחסית, מצד שני. לא ברור מתי החל השטיח לשמש כאלמנט דקורטיבי, סיפורי, תרבותי ודתי, אך ברור שבמהלך השנים הוא הפך לכזה. בין אם באוהלי נוודים, או בארמונות מלכים, לשטיח היה תמיד מקום של כבוד. מעניין לציין שהשטיח העתיק ביותר שנמצא הוא שטיח  ה'Pazyryk' – שנמצא במערת קבורה בסיביר ומתוארך למאה החמישית לפני הספירה.

מקובל להניח שערש ייצור השטיחים היה במזרח התיכון, משם נדדה מלאכת יד זו למערב, לפרס, לאנטוליה וכמובן למזרח הרחוק - להודו ולסין. אזורים אלה הפכו ל'חגורת השטיחים האוריינטליים' ולחלק אינטגראלי מהתרבות האסלאמית. 

סודות אריגת השטיחים הגיעו גם למערב אך עד למאה ה- 18 הם שמשו בעיקר ככיסויי שולחן ולצורך דקורציה של קירות. רק החל מהמאה ה- 18 החלו לעשות שימוש נרחב בשטיחים כאלמנט של חיפוי רצפה. השטיחים נחשבו לאלמנט דקורטיבי רב ערך, אמנות של ממש, שהייתה לחלק אינטגרלי מבתי מידות וארמונות. המהפכה התעשייתית והתחלת הייצור ההמוני של שטיחים הפכה את אלה לזמינים מבחינה כלכלית גם למעמדות נמוכים יותר. המצאת הסיבים הסינתטיים והמעבר ההדרגתי מצמר/משי טבעיים ויקרים לסיבי ניילון, או סיבים מלאכותיים אחרים, הנגישו לחלוטין את השטיחים והפכו אותם לאפשריים לשילוב בכל בית. ועדיין, למרות הדמוקרטיזציה שעברו השטיחים ניתן כיום למצוא רמות מגוונות של מחירי שטיחים, בהתאמה לסוג הסיב ממנו הם מיוצרים, לטכנולוגיית הייצור ולתווית המעצב. עולם ומלואו.

שטיח 'טומה', מסוג 'שאגי', בעל שערות ארוכות במיוחד, העשויות מכותנה. 'איתמר – שטיחים בעיצוב עכשווי'.

את השטיחים ניתן לחלק על פי מספר קטגוריות: 

בחלוקה גסה מקובל להגדיר שטיחים שנארגו לפני 1920 כשטיחים עתיקים. שטיחים שנארגו לאחר מכן מוגדרים כשטיחים מודרניים (גם אם הם ארוגים בעבודת יד).

בהנחה שרוב האנשים רוכשים כיום שטיחים מודרניים, שאינם פריטי אספנות, אחת האפשרויות להגדרת השטיח היא מקום מוצאו. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר על שטיחים אוריינטליים/אתניים. מוצאו של השטיח יקבע את הגוונים, הדיגום, המוטיבים המסורתיים, החומריות - שכן בדרך כלל מדובר על אריגה מסורתית/מקומית בעלת מאפיינים ייחודיים, לעיתים עד לרמה של זיהוי הכפר בו נארג השטיח. מקומות אופייניים לייצור שטיחים אתניים מסורתיים הם: פרס, מצרים, סין, הודו, תורכיה, אפגניסטן, בוכרה ועוד – שטיחים מסוג זה יהיו בדרך כלל ארוגים ביד וצבועים בצבעים טבעיים.

שטיח מקולקציית 'Glaoui', בעיצוב Sandra Figuerola, מיוצר בטכניקת קשירה ואריגה מרוקאית מורכבת הכוללת שימוש בסיבים באורכים ובעוביים משתנים. רשת 'הביטאט'.

אין ספק שהחומר ממנו עשוי השטיח הוא אחד הקריטריונים העיקריים המאפיינים אותו. מבחינה זו מקובל לחלק את חומריות השטיחים לשתי קטגוריות עיקריות: חומרים טבעיים וחומרים סינתטיים. חומרים טבעיים – בעולמנו הסינתטי ברובו לחומרים הטבעיים מקום וחשיבות בכל הקשור לשטיחים. 

* צמר:

החומר המסורתי, הבסיסי והמקובל ביותר בתחום זה הוא הצמר. הצמר נוח לעיבוד ולצביעה והוא בעל עמידות לאורך זמן. גם בתחום הצמר הטבעי ראוי לציין שלמקור הצמר חשיבות רבה, שכן סיבי הצמר מהחיות השונות, הוא בעלי עובי ומאפיינים שונים, המשפיעים על המרקם, התחושה, רמת החימום והמראה של התוצר הסופי. בדרך כלל הצמר מופק מגז כבשים, אך גם מגז של עיזי ה-'קשמיר' מצפון הודו, עיזי ה-'אנגורה' התורכיות ומאלפקה ולאמה דרום אמריקאיות. צמרים אלה הם יקרים באופן מיוחד, בעיקר בגלל היקף הגז המצומצם יותר. הצמר הוא מבודד מצוין, אינו סופח אבק, קל ניקוי, נעים למדרך ובעל עמידות לאורך זמן – נתונים ההופכים אותו לחומר מתאים לייצור שטיחים.

כיום שטיחים רבים מיוצרים משילוב של צמר טבעי עם סיבי ניילון, בדרך כלל ביחס של 80% צמר טבעי ו- 20% סיב סינתטי. 

* משי:

גם משי הוא חומר טבעי מסורתי ושטיחי משי טבעי (פרסיים, או סיניים לדוגמה) הם עשירים בצבעים וברכות, אך יקרים באותה מידה.

במבוק: צמח הבמבוק הוא אחד מהצמחים מהירי הצמיחה ביותר הקיימים בטבע. מהבמבוק ניתן לייצר סיבים טבעיים שנעשה בהם שימוש בעולם הטקסטיל. לשטיחי במבוק יתרונות רבים, הם עמידים לאורך זמן, הם מגיעים בגוונים טבעיים רכים ונעימים, הם לא סופחים לחות ועובש ונעימים למדרך. שטיחי במבוק נחשבים לחלק מתפיסה 'ירוקה' ומקיימת.

* קוקוס:

גם הקוקוס מספק כיום סיבים טבעיים בהם נעשה שימוש בעולם הטקסטיל. ה- Coir הוא סיב המיוצר מהחלק החיצוני של קליפת אגוז הקוקוס ומקורו במלזיה. הסיב משמש לייצור חבלים ושטיחים בעלי נראות גסה ומחוספסת יחסית, דוגמת מחצלות. 

* כותנה:

אריגה של סיבים עשויים מכותנה יוצרת אריג רך למגע וקליל למראה.

* חבלים:

שטיחי חבלים עשויים ממבחר צמחים (דוגמת ה- Hemp)המגיעים בדרך כלל המזרח הרחוק אותם מעבדים לסיבים וקולעים/אורגים ליצירת שטיחים טבעיים במראה טבעי.

* עור:

טלאים של חתיכות עור או יריעות של חיה שלמה הופכים לשטיח ומתכתבים עם סגנון 'בקתת הציידים'.

*לבד:

לבד טבעי, העשוי מצמר העובר תהליך של דחיסה, מגיע לעולם השטיחים בדמות 'סוכריות' צבעוניות או לחילופין חלוקי נחל, ליצירת שטיחים מעניינים מבחינה חזותית.

* חומרים סינתטיים:

החומרים הסינתטיים הומצאו כתחליפים לסיבים טבעיים. ההתפתחות הטכנולוגית מציעה כיום סיבים מלאכותיים באיכות גבוהה, בעלי אורך חיים ועמידות. אחד החומרים הסינתטיים העיקריים בו נעשה שימוש בעולם השטיחים הוא ניילון, אך גם בחומרים נוספים דוגמת פוליאסטר, פוליאורתאן, אקריליק, ויסקוזה, פוליפרופילן ועוד נעשה שימוש. יתרונם הגדול של הסיבים הסינתטיים הוא באופן שהם מתגבשים לכלל טקסטורות מגוונות, בעמידות שלהם לאורך זמן ובסופו של דבר, במחיר הנוח שהם מאפשרים. פיתוח סיבים אלה הוא שאפשר, בסופו של דבר, להפוך את השטיחים לאלמנט המצוי בכל חלל פנים.

שטיח במתאר נמר, אך בדיגום אמנותי במקום חברבורות. עיצוב של דילן מרטורל לחברת 'Moustache'.

בתחום השטיחים, כמו בכל תחום עיצוב הבית, לא ניתן להצביע כיום על מגמה אחת שלטת. האקלקטיות היא שם המשחק וריבוי סגנונות מאפיין את עולמנו. כל הדיגומים, הגוונים, הצורות והחומרים הם רלוונטיים ואין דבר 'אסור' או 'מותר'. השטיחים מיישרים קו עם מגמה זו ומגיעים בקשת רחבה מאוד של סגנונות ממסורתי/קלאסי, עבור במודרני וכלה באולטרה מודרני. 

עולם השטיחים מתאפיין בריבוי קטגוריות, סגנונות, חומרים, גוונים וצורות. ובכל זאת ניתן להצביע על מספר מגמות עכשוויות בתחום:

* שעירות:

אחד המאפיינים החזותיים של שטיחים הוא מידת השעירות שלו, או ליתר דיוק, אורך הסיב הארוג. שטיחים בעל רמת שיעור גבוהה, כלומר, בעלי אורך שערה ארוך במיוחד, נקראים שטיחי 'שאגי' (שם הלקוח מכלבי ה-'Shaggy' שהם בעלי שיער ארוך). שטיחי שאגי יכולים להיות עשויים משערות פוליאסטר, או משערות של חומרים טבעיים. אחת המגמות המעניינות בתחום השטיחים הוא שילוב של אורכי סיב שונים בשטיח ליצירת מראה תלת ממדי, גלי ולא אחיד.

* מעצבי על:

כניסת מעצבי על לתחום השטיחים היא אחד המאפיינים הבולטים של עולם השטיחים העכשווי. נדמה שההתכתבות עם עולם העבר המסורתי של תור הזהב של אמני האריגה באה לידי ביטוי במגמה זו. שטיחי מעצבים הופכים לאמירה, לסיפור ולאלמנט אמנותי בחלל, החורגים מהפונקציונליות ומהדקורציה הסטנדרטיים. בתי אופנה כמו ראלף לורן וקלווין קליין, מעצב על כמו תומאס א'ובריין וסלבריטאית בתחום הסטיילינג כמו מרתה סטוארט, אשר יצרו קולקציות של שטיחים, הם רק דוגמה למגמה זו. טביעת האצבע הייחודית של גורמים אלה מועברת לעולם עיצוב הבית בכלל ולעולם השטיחים בפרט, על מנת לייצר קולקציות בתחום עיצוב הפנים המהדהדות את הסגנון העיצובי שלהם בתחומים אחרים.

* שטיחי סארי:

הסארי, הבגד ההודי המסורתי, על הצבעוניות הדרמטית שלו, נפרם על מנת לייצר סיבים ארוכים המיועדים לאריגת השטיחים. אריגי הסארי העשויים ממשי טבעי הופכים לשטיחים בעלי ברק וצבעוניות עשירים.

* טלאים:

שטיחים שהם סיפור הגדול מסך חלקיהם, מורכבים מחלקי שטיחים, או אתניים, או מודרניים, ליצירת יצירה שלמה וחדשה. 

* אורבאניות מתפרצת:

בניגוד לשטיחים המסורתיים לסוגיהם ניתן להבחין במגמה של יצירת שטיחים 'אורבאניים' הכוללים מוטיבים מהעולם העכשווי – פופ ארט, דימויים של ערים, אייקונים כמו מרלין מונרו וגוונים שנעים בין אפור-שחור ועד לצבעוניות מתפרצת, מאפיינים מגמה זו.

* ירוק:

חומרים טבעיים מעולם הצומח ובעיקר כאלה הנחשבים למקיימים (במבוק, חבלים וכד') מאוד עכשוויים בתפיסה והופכים להיות חלק אינטגראלי מעולם השטיחים.

* עבודת יד:

במסגרת הרצון לחוות את מגע יד האדם, שטיחים אמנותיים, באריגה ידנית (לאו דווקא שטיחים אתניים) הופכים להיות מבוקשים. שטיחים סרוגים, רקומים, קשורים משאריות בד ועוד, מאפיינים תחום זה.

מסורתי, אתני, קלאסי או מודרני. מסיב סינתטי או מחומר טבעי, שטיחים הם סיפור וחומר מקשר. משטח סביבו נוצר בית במובנו הרחב ביותר. 

עיצוב שטיחים

שטיח במראה ייחודי של מדשאה פורחת. 'קארה דיזיין'.