תכנון

עיצוב בריחוף

אלמנטים מרחפים, במות, ותקרות צפות חוברים לעיצוב מהודק ואוורירי בדירה שתכננו מעצבות הפנים לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין בתל אביב, ו"על הדרך" גם מספקים פתרונות מקוריים לאילוצים ולצרכים

מערכת בית ונוי

13 דקות קריאה

למעשה, הדירה כבר הייתה מוכנה לכניסה, אבל הדיירים רצו לבצע מספר שינויים כדי להפוך אותה לפרקטית יותר עבורם" מספרות מעצבות הפנים השותפות לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין על פרויקט עיצובה של הדירה, השוכנת בבניין בוטיק חדש במרכז תל אביב.

מבט מהכניסה: מבואת כניסה כהה מוגדרת באמצעות ארונות שתוחמים אותה ומנוצלים גם בשטחה לאחסון זמין. מימין נראית פינת הישיבה בסלון. ריהוט סלון: "פיטרו הכט", כריות: 'רנבי'.

מלאכת העיצוב הופקדה בידן במסגרת פרויקט "מנטורינג" הנהוג עם תום לימודי עיצוב פנים בסטודיו 6B, שבמסגרתו זוכים בוגרים נבחרים לעבור את "טבילת האש" בשטח עם ליווי של מוריהם, אשר במקרה זה היה אדריכל אמיר נבון. כך או אחרת, גם אם מדובר בפרויקט המוגדר כמנטורינג, פרויקט "רציני" ראשון הוא תמיד פרויקט ראשון "ההזדמנות שמחכים לה- לעשות את המיטב ולהוכיח את היכולות.." אומרות השתיים. ואמנם, התכנית שגיבשו עבור הדירה, האלמנטים שעיצבו עבורה- כולל כל עבודות הנגרות, והפתרונות שהגו לניצול מיטבי של שטחה וכמענה לבקשות שהוגדרו, זכו לגיבוי מלא והתקבלו ע"י הדיירים ש"סמכו עלינו לחלוטין, וזה ממש לא מובן מאליו" הן מוסיפות.

מול המבואה, במעבר חד מהדרמה הכהה: ספרייה בצהוב עז ושתי יחידות נגרות המרחפות מעל משטח בטון תחתון. לריצוף החלל משמש פרקט בהיר. פרקט: "אלוני". (צילום: גדעון לוין)

הדירה, ששטחה משתרע על 120 מ"ר+ מרפסת גדולה, שייכת למשפחה צעירה עם שני ילדים קטנים, שהגדירו את רצונם בחלל מודרני, אך חם ולא מינימליסטי, ובעיקר פונקציונאלי עם דגש רב על אחסון. על מנת לממש את בקשות הדיירים טוו לוסי ולירון תכנית חדשה לחלוקת שטחה, כאשר בתוך כך הוסרו כל מחיצות הפנים שהיו בה, למעט הממ"ד.

חלל המגורים כציר אורכי רציף. הספרייה הצהובה מהווה סוג של "נקודת אמצע" המגדירה את אזורי המטבח והסלון משני עבריה.

במסגרת זו נוספו לחלל חדר ושירותי אורחים, מיקומי חדרים "הוחלפו" תוך הרחבת/צמצום שטחים, וזרימתו הנוכחית מאופיינת כשלושה צירים אורכיים: ציר חלל ציבורי שמכיל מטבח+פינת אוכל כאזור רציף וסלון עם פתח יציאה למרפסת; ציר חדרים שמקביל אליו ומכיל את יחידת ההורים ואת הממ"ד, וציר שמחבר ביניהם וזורם כחלל מעבר שלאורכו ממוקמים חדר הרחצה של הילדים, שירותי האורחים והחדר החדש שנוספו לחלל, ובסופו, כמו בנקודת המפגש עם ציר החדרים, שוכן חדר הילדים.

אזור המטבח: יחידת כיור בעבודת נגרות מרחפת מחופה משטח בטון המתכתב עם משטח הבטון התחתון, כשמתחתיו מופץ אור. במרכז החלל יחידת אי גדולה ושולחן אוכל צמוד אליה מדגישים את הציר האורכי, וכך גם חמישה גופי תאורה המשתלשלים ממעל. תאורה: "דורי קמחי".

במופעו החדש של החלל, הכניסה אליו "עוברת" דרך מעין מבואה קטנטנה שהתקבלה כתוצר של עומק עבודות נגרות התוחמות אותה, כאשר בגונה הכהה, אפילו דרמטי משהו, היא מייצרת סוג של ציפייה לבאות.

צדו השני של המטבח: יחידת קיר לבנה בתוכה משתלבים מכשירי החשמל, כשמיקום היחידות כולן מייצר בחללו שתי שדרות נוחות לתנועה. כיסא יחיד בורוד עז משתלב עם כיסאות שחורים כקריצת הפתעה. יחידות האי והקיר: "מטבחי דאדא".

ואכן, החלל הנפרש נכחה מפתיע במעבר החד שהוא מספק: הישר מול המבואה ניצבת ספרייה בצהוב עז, והמרחב כולו עוטה תחושה אוורירית-מרחפת "הקונספט הרעיוני הושתת על רעיון של ריחוף, כדי לשוות לחלל מקצב קליל ואוורירי שהודגש גם באמצעות תקרות צפות- מנותקות" אומרות ליטל ולוסי על מה שתורגם על ידן למוטיב של במות החוזר ומופיע בגרסאות שונות- אם במישור אסתטי של עניין צורני, ואם כשהוא מנוצל יצירתית לצרכים פונקציונאליים.

פנים הקובייה: ההפתעה הכחולה נמשכת בתוך חללו

כך, למשל, שירותי האורחים שתכנונם כקובייה מרחפת הוא תוצר של חיבור בין הקונספט העיצובי לאילוץ. לוסי וליטל: "אחת הבקשות של הדיירים הייתה לשלב שירותי אורחים שלא נכללו בדירה כפי שהייתה במקור, ולצורך יצירתם "נגסנו" מעט משטח פתוח של המרחב הציבורי. אבל היות ובאזור זה לא הייתה תשתית אינסטלציה נאלצנו להתקינה ו"למשוך" לשם צינור 4 צול, כך שהריחוף היה פתרון שחבר מצוין גם לקונספט".

מבט אל עבר חלל המגורים מעומק המעבר שקירותיו מנוצלים למטרות אחסון. חזיתות בגון אפור בדיגום המדמה משחק טטריס, מונע תחושת מסה ומייצר עניין ויזואלי.

הקובייה המקורית הודגשה ע"י צביעה בגון כחול כהה (הן בחוץ והן בפנים), ושילוב תאורה נסתרת המופצת ממרווחי הניתוק בינה לבין הרצפה והתקרה. מרווח הניתוק נמשך פנימה אל תוך ציר המעבר והופך גם את החדר הצמוד אליה (החלל החדש שנוסף לדירה ועתה משמש כחדר משחקים) למרחף, תוך העצמת הרעיון העיצובי והעשרת חזותו של החלל האורכי.

לריצוף החלל משמש פרקט עץ טבעי, וממד הקלילות מגובה במופע בהיר בעיקרו, אשר בה בעת שזור במוקדי צבע המעניקים לו חמימות. פלטת החומרים משלבת עץ ובטון, ו"נבחרת" הגוונים כוללת גווני לבן ואפור בהיר לצד גווני גרפיט וכחול כהה, עם שיבוץ מינימאלי של צבעוניות עזה, דוגמת הספרייה הצהובה, כיסא מטבח בורוד עז כקריצה יחידה בין כיסאות שחורים, או כריות ססגוניות על הספה הכהה שעוצבו עבור חדר הילדים.

יחידת אחסון גדולה מפרידה בין חדר הילדים והחדר הצמוד אליו, שהתקבל עם חלוקת החלל החדשה. אחת מחזיתות הארון משמשת כפתח מעבר בין שני החללים, שהותאם במידתו לילדים ומזמין אותם לשחק ולתת לדמיון לעוף.

ציר החלל הציבורי מהווה את לב הבית, כאשר במת בטון תחתונה ומרחפת הנמשכת לכל אורכו קושרת את אזוריו לכדי מרחב רציף. הבמה "מתחילה" במטבח, שם היא נקראת כעין מדף פתוח מתחת ליחידת כיור ארוכה ומרחפת; ממשיכה כבסיס עליו ניצבת הספרייה הצהובה; ומסתיימת בסוף הסלון, כשמעליה מרחפת יחידת נגרות המשמשת לאחסון מערך הבידור. יחידת הנגרות, כמו גם יחידת הכיור, עוטות גון אפור גרפיט ולחיפוי יחידת הכיור משמש משטח בטון אפור המחפה גם את חזית מדיח הכלים הצמוד ומתכתב עם הבמה התחתונה.

בעברו השני של המטבח מכסה את פני שטחו של הקיר יחידת אחסון לבנה שבתוכה משתלבים מכשירי החשמל, ובתווך, כשהיא מייצרת שתי שדרות נוחות לתנועה משני עבריה, ניצבת יחידת אי גדולה שחופתה בקוריאן לבן. שולחן שהוצמד אליה מהווה פינת אוכל לא "מוצהרת", ובגונו הזהה הוא חובר אליה כהמשך ישיר, המדגיש אגב כך את ממד האורך שזוכה ל"תגבור" גם ממעל- שישה גופי תאורה המשתלשלים מעל יחידת האי ומלווים אותה, ושתי תעלות תאורה שחורות הזורמות לכל אורכו של המרחב הציבורי.

בצדו השני של מרחב זה ממוקם הסלון המשמר את החזות האוורירית עם פינת הישיבה ה"מסתפקת" בספה פינתית כהה עליה פזורות כריות צבעוניות, בשני שולחנות קפה מסוגננים, ובמנורת עמידה גדולה שכמו מתכופפת לעברם.

יחידת ההורים: יחידת אחסון שהוטמעה במרכז הקיר מתיישרת בקו אפס עמו בשטח החדר כדי לא ליטול מנפחו, ומגיחה החוצה בחדר הילדים כאלמנט עיצובי. במת בטון שמגביהה חלק זה של החלל מאפשרת גישה נוחה אליה, מנוצלת אף היא למטרות אחסון, ומשמשת כסוג של שידות צד למיטה. פריטי טקסטיל: "רנבי".

פונקצית האחסון שהוגדרה כמרכזית בפרוגראמה, טופלה ברוב שימת לב, ולמעשה, כמעט כל קירות החלל מגויסים לטובתה, ובתוך כך גם קירות המבואה (שנוצרה, כאמור, הודות ליחידות נגרות סמוכות של המטבח ושל חלל המעבר) המנוצלים לאחסון זמין גם בשטחה.

גב יחידת האחסון ש"חודרת" לחדר הילדים משמש אותם כמשטח לתליית ציוריהם.

הארונות תוכננו בקפידה ייעודית שחושבה "עד אחרון הסנטימטרים", וחזיתותיהם עוצבו בדיגום המזכיר משחק טטריס שמרכך את חזותם, מונע תחושת מסה כבדה, ויותר מכל מייצר עניין ויזואלי שונה. בציר המעבר הם עוצבו בגון אפור, ובחדר הילדים והמשחקים בגון לבן עם פרט חינני במיוחד המשתלב בתוכם: דלת סתרים מותאמת במידתה לגילם הרך שמוטמעת בתוך החזיתות כחלק בלתי נפרד מהן, אך, למעשה, מצניעה מאחוריה פתח מעבר מחדר לחדר שמזמין למשחק כיד הדמיון הטובה.

חדר הרחצה ביחידת ההורים: ריצוף באריחים המדמים בטון, משטח כיור מרחף מקוריאן, ומקלחון מרוצף דק בו משתלב ספסל תואם. אריחי חיפוי ואביזרים סניטאריים: "ויה ארקדיה".

עיצובה של יחידת ההורים, שמיקומה בדירה "הוחלף" עם זה של חדר הילדים, מגלם פתרונות יצירתיים לצרכים וניצול שטח מיטבי. היות והחלל אינו גדול והארון שניצב בו לא סיפק את כל צרכי האחסון, תוכננה יחידת אחסון נוספת שמשתלבת באורח מקורי במרכז הקיר המפריד בינו לבין חדר הילדים: בחלל החדר היא כמעט ומתיישרת בקו אפס עם הקיר ואינה נוטלת מנפחו היקר, ובחדר הילדים היא "מגיחה" כאלמנט עיצובי בלבד המשמש אותם לתליית ציוריהם. פתרון מקורי נוסף שננקט בחלל מפגיש את הצרכים עם קונספט הבמות: חלקו האחורי של החדר הוגבה באמצעות במת בטון שמקלה את הגישה לקוביית האחסון כשבתוכה משתלבות מגירות נוחות והיא משמשת גם כ"שולחנות" צד משני עברי המיטה. חלל הרחצה של היחידה עוצב ברוח מינימליסטית כשהוא משלב חיפוי שמדמה מראה בטון, יחידת כיור מרחפת מחופה קוריאן ומקלחון שקוף מרוצף במדרך עץ איפאה וספסל תואם. התקרה הצפה משלימה את עיצוב חלל הרחצה, ולמעשה, "מהדקת" את קונספט הריחוף של הדירה כולה עד אחרון פרטיו.