תכנון

בית הספר רקפות פנינת לימוד ירוקה בצפון

בנייה ירוקה בבתי ספר ומוסדות לימוד כבר מזמן חורגת מהתקנת קומפוסט או הצבה של פחי מחזור. בשנים האחרונות יותר בתי ספר נבנים על פי התקנים הירוקים הקיימים וכעת, בית הספר רקפות בקריית ביאליק, שתוכנן ע"י האדריכלית תגית כלימור, מציב רף חדש של איכות ירוקה עם זכייתו בדירוג של שני כוכבים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה- מהמבנים הבודדים בישראל שהגיעו לאיכות כה גבוהה

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

מבט על החזית הצפונית. צילום: אלעד גונן

תכנון בראי קיימות כולל

בית ספר רקפות בקריית ביאליק, משתרע על שטח של 2700 מ"ר, נפרש על פני שלושה אגפים נפרדים במבנים בני שתי קומות, וכולל כתות לימוד וכיתות לחינוך מיוחד ופרטני, חדרי טכנולוגיה ומדעים, ספרייה, משרדים לצוות ההוראה, אולם ומגרשי ספורט. המבקר בו, חש מיד בהבדלים המאפיינים אותו ביחס למוסדות לימוד "רגילים". המקום המרכזי שניתן לטבע, התאורה הטבעית והאופן שבו מתקיימת אינטראקציה בין התלמידים מייחדים את הבית ספר החדש ששלב שני להקמתו נמשך בימים אלה. כלימור מספקת פירוט על הרעיון התכנוני שעמד בבסיס בית הספר: "תכנון בית הספר מדגיש את הצרכים הסביבתיים והחברתיים כאחד, מתוך הבנה שתפיסת קיימות לוקחת בחשבון שמסגרת חברתית בריאה ומשגשגת חייבת לבוא בהלימה עם סביבה בריאה. מתוך כך חתרנו לספק פתיחות לטבע ושילוב רב-גוני בין חללי החוץ ואזורי הלימוד, המאפשרים יצירת תווך למרחבי למידה ולאזורי פעילויות בלתי פורמאליים. חללים אלו מעניקים ערך מוסף לחוויית הלמידה, בין היתר הודות לנגישות הגבוהה בין חלקי המבנה, כמו גם הודות לשימושים אקולוגיים וחברתיים בשטח, המזמינים את התלמידים למגוון פעילויות. חלק מרכזי בגישה התכנונית היה הקניית נוחות פיזית וסביבה בריאה לילדים, בשילוב תכנון אקלימי פסיבי עם מערכות חכמות לחיסכון באנרגיה ולשימור משאבי הסביבה."

שלולית החורף. צילום: אלעד גונן

השדרה המרכזית – הלב הפועם

בית הספר בנוי סביב חלל לינארי מרכזי בו שולבו עצים כחלק בלתי נפרד מהנוף הפנימי, והוא מחופה בפרגולה בהיקף של כ 500- מ"ר, שהיא ליבת בית הספר. מבנה האתר והצורך האקלימי להפנות את חזיתות חללי הלמידה לכיוונים צפון ודרום, היו גורם מוביל בתכנון השדרה המרכזית כציר תנועה ראשי המקשר בין המבנים השונים, כפי שכלימור מציינת: "בשל מהותה המרכזית, ובזכות תנאי הנוחות ועושר המקומות שהיא מציעה, השדרה היא אזור תוסס ומלא פעילויות מגוונות עבור הילדים. בנוסף, מערך התנועה בבית הספר, הכולל מדרגות וגשרים, יוצר רצף תנועתי וסביבה דינמית עבור הילדים". החצרות, הפטיו והגג הירוק מקשרים בין חללי הפנים והחוץ, ואילו הפתחים הגדולים מחדירים אור טבעי לכיתות לחללים המשותפים ומכניסים את הטבע למבנה. בנוסף, הגג הירוק המקרה את קומת הכניסה, תוכנן בנגישות ישירה מהכיתות בקומה הראשונה ועם חיבור מיידי לשדרה באמצעות גשרים.

צילום: אלעד גונן

בתי ספר ירוקים – צורך לאומי

מאת: הילה ביניש

שמירה על בריאות ילדינו והאפשרות לספק להם תנאים אופטימאליים להתפתחות הינם בבחינת ערכי יסוד שאמורים להוות נר לרגלינו בבואנו לתכנן ולהקים מוסדות לימוד. יישום עקרונות הבנייה הירוקה בבתי ספר מממשים ערכים אלה בהפיכתם לבריאים ולאיכותיים יותר. בתי ספר ירוקים משלבים בתכנונם אלמנטים של אור ואוורור טבעיים, שימוש במערכות חכמות כגון תאים פוטו-וולטאים, מחזור פסולת, צמחייה חסכונית ומותאמת לאקלים, ובנוסף, כמובן, למידה וחינוך לערכים סביבתיים.

עבור ילדינו, לימוד בבית ספר ירוק משמעו שהתלמיד שוהה שעות ארוכות במבנה בריא ומוגן מחשיפת יתר לזיהומים, ובמקביל נחשף לתכנים סביבתיים וחברתיים מתקדמים, כדרך להפיכתו לאזרח מודע ומבין יותר המוביל לשינוי במשפחה ובקהילה. התרומה של המבנה הירוק אינה מצטמצמת להיבט החינוכי בלבד, ובאה לידי ביטוי גם בהיבט הבריאותי וההישגי. מחקרים שנערכו על בתי ספר ירוקים ברחבי העולם הצביעו על כך שהתלמידים נהנים מציונים גבוהים יותר ומצמצום במספר ימי המחלה- אצלם, כמו גם אצל צוות המורים והמנהלים. התלמידים הלומדים בסביבה מחנכת ירוקה מהווים את דור העתיד שיצעיד את התחום קדימה. למרות יתרונות אלה, לצערנו קיימים מעט מוסדות לימוד ירוקים בישראל. נכון לשנת 2015 , בישראל אושרו בסך הכל 6 מבנים של בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום לתקן הישראלי הירוק, כשהם מהווים 3% בלבד מהיקף הבניה שהוסמכה לתקן הירוק בישראל. ישנן מספר סיבות מדוע מערכות החינוך בישראל מדשדשות מאחור. הסיבה העיקרית היא כי למרות רצון ונכונות מצד רשויות, 'תת תקצוב' מצדן לא מאפשר למוסדות הלימוד להשיג את המימון הנדרש להעמיד אותם בסטנדרט הירוק, אלא להתפשר על חלקים ממנו. עם זאת, יש לציין כי קיימים בתי ספר ירוקים בישראל אשר נבנו עפ"י עקרונות הבנייה הירוקה למרות שלא הוסמכו לפי התקן החדש.

צילום: kkarc

מיותר לציין שעבורנו כהורים וכאזרחים הדואגים לעתיד ילדינו, כל אלה לא צריכים לשכנע. על מנת שנהפוך פנינים כמו בית הספר רקפות לנחלת הכלל, ישראל חייבת להפוך את הבנייה הירוקה למרכיב אינטגראלי בתכנון של בתי הספר ולהקצות לכך את המשאבים המתאימים.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

חלל הפנים. צילום: kkarc

עושר בפתרונות הוליסטים

סיור בבית הספר חושף עושר פתרונות המגלם את התפיסה התכנונית הירוקה. כך, בחצר תוכננו פינות ייעודיות ללימודי טבע, דוגמת שלולית החורף ושחזור צמחייה מקומית שהפכה לבית גידול משוקם המושך אליו פרפרים, ובגג הירוק משתלבות ערוגות לגידול ירקות, ככלי חינוכי לקידום מודעות לתזונה נכונה ולסביבה. המרחב סביב המבנה משלב צמחייה מקומית חסכונית בצריכת מים, ובאתר אף נחפרו בורות להחדרת מי נגר למי התהום. השטחים המקורים יוצרים מוקדי פעילות מוצלים לילדים, תוך צמצום התכסית ותרומה לשמירת שטחי הקרקע, בעוד הגג הירוק "מחזיר" שטח ירוק מעל לקומה הבנויה. דגש רב הושם גם על שימור אנרגיה והפחתת אפקט איי החום, תוך הקפדה על החדרת אור ואוורור טבעי באמצעות מערכת של בידוד מתקדם, הצללות, זיגוג כפול לחלונות ועוד. מערכות החשמל והאנרגיה משלימות את ההישגים בתפקוד האנרגטי ומתוכננות בשילוב עם מערכות בקרה בהתאם לתפוסת החלל. כלימור מסכמת את ההרגשה שליוותה אותנו במהלך הביקור: "בידי הילדים המפתח ליצירת עולם המושתת על ערכים של אהבה לזולת ולסביבה. מתוך כך, התחשבנו במכלול רחב של נושאים, המבטיח יצירת סביבת לימודים נוחה מיטיבה עבור התלמידים, תוך שמירה על המערכת האקולוגית. קיום בית ספר ירוק, הממחיש באופן פיזי את עקרונות הבנייה הירוקה והמחנך לערכים, הוא נדבך חשוב בצורך החיוני של אימוץ עקרונות הקיימות לטובת יצירת חברה בריאה, התורמת לאיכות הסביבה ולערכים של צדק חברתי."