"מה זה בכלל אומר להיות מעצב שחור בימינו?"

חולצת החוץ של ארסנל לעונת 2024/25, שעיצב מותג האופנה לאברום בשיתוף אדידס, צבועה בשחור, אדום וירוק, הצבעים של הפן אפריקניזם, רעיון האחדות בין עמי אפריקה ובני התפוצות שלהם. החולצה עוררה הדים רבים וחיברה בין אוהדי ארסנל בכל רחבי התפוצה האפריקנית. עכשיו היא תוצג כאחד מיותר ממאה פריטים בתערוכה "הניו בלאק אסתטיק" (The Nue Black Aesthetic), שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון העיצוב בלונדון ותימשך עד 8 באוגוסט 2027.

התערוכה מציגה 16 מעצבים ועובדת בתחומים שנעים מאופנה וריהוט ועד אדריכלות, עיצוב מוצר ופיסול. לפי המוזיאון, היא אחת התערוכות הרחבות ביותר שנערכו בבריטניה על עיצוב שחור עכשווי. האוצרת האורחת היא שרלין פרמפה, עיתונאית ומייסדת סטודיו היצירה A Vibe Called Tech, ומחברת הספר "עכשיו אתם רואים אותי, מבוא ל-100 שנות עיצוב שחור".

"הרעיון שעיצוב שחור אינו מונוליטי לא אמור להפתיע או לעורר מחלוקת, ובכל זאת הייתה היסטורית מעט מאוד התעניינות במורכבויות ובהשראות של מעצבים שחורים עכשוויים, או באופן שבו החוויה הספציפית של יצירה בחלל לבן ברובו משפיעה על העשייה שלהם", אמרה פרמפה.

שם התערוכה מפנה לתנועות התרבות של "האסתטיקה השחורה" משנות ה־60 ושל "האסתטיקה השחורה החדשה" משנות ה־80, והיא מציעה עידן שלישי שמוגדר על ידי ניואנסים, ובו אין דרך אחת להיות מעצב שחור.

התערוכה בנויה משישה חלקים. הראשון מתאר שבעה עשורים של עיצוב שחור, עם עבודות של למעלה מעשרים מעצבים, מאלתיאה מקניש ועד יינקה אילורי. החלק השני עוסק במעצבים שהזהות שלהם היא נקודת המוצא ליצירה. הוא כולל את החליפה שעיצבה ביאנקה סונדרס, ושאשר לבש במט גאלה בניו יורק ב־2023, ועבודות שמבקשות לאתגר סטריאוטיפים של גבריות יתר בבגדי גברים. לצדה יוצגו כיסא ואהיל מרהיטי השיער הסינתטי של האמנית הפסלית טאיבה אקוטי. אקוטי גדלה בבריטניה בתרבות שהעריצה יופי אירופי, וראתה שיער שחור כמשהו שצריך לנהל ולשלוט בו. בעבודות האלה היא הופכת את עיצוב השיער לטקס קהילתי חיובי.

החלק הרביעי עוסק במעצבים שמאתגרים נורמות. האדריכל ג'יילס טטי נרטי יציג גרסה עכשווית של בלפון, כלי הקשה ממשפחת הקסילופון שמקורו במערב אפריקה. העבודה משקפת את מאבקו בגישה של הקנון המערבי בעיצוב, שהתייחס לעיצוב מסורתי ממערב אפריקה כאילו הוא קפוא בזמן.

החלק החמישי הוא סרט חדש שנוצר במיוחד לתערוכה בבימויה של סמונה אולניפקון, ובו המעצבים מדברים על המסלולים האישיים שלהם דרך ראיונות וביקורים בסטודיו. הסיום הוא יצירה חדשה שנוצרה במיוחד לחלל, "מפון", מאת המעצב הנigerי־אמריקאי איני ארצ'יבונג. השם פירושו "חסד" בשפת האיביביו של ניגריה. זו נברשת גדולה מזכוכית מנופחת ביד ממורנו, האי הוונציאני הידוע בזכוכית שלו, והמבקרים יחוו אותה לצד פס קול שנועד לעודד התבוננות פנימה.

מנהל המוזיאון, טים מרלו, אמר ש"זו תערוכה מעוררת מחשבה ומורכבת, שתזמין את המבקרים לשקול איך החוויה השחורה מרכזית לעשייה של מעצב ואיך מעוצב העיצוב במאה ה־21".