בדרך למעלה: המדרגות שמגדירות מחדש את החלל

פעם מדרגות היו אמצעי מעבר בלבד, שימשו מתוך הכרח ופונקציונליות והיו כמעט שקופות למשתמש. היום הן כבר לא מסתפקות בתפקיד הצר הזה. גרמי מדרגות לא סטנדרטיים נמתחים אל תוך החלל, מתאחדים עם מזנוני אחסון, הופכים לספסלי נעליים או למדפי תצוגה, ולעיתים פשוט מתארכים כדי לייצר מחווה עיצובית מסקרנת. במקום אלמנט טכני שמחבר בין קומות, המדרגות הופכות לפריט ריהוט פיסולי שמגדיר את האזור הציבורי ומספר סיפור על הבית.

הצורך לעצב מדרגות בצורה שונה נובע משני כוחות שפועלים יחד. מצד אחד הרצון למקסם שטח, בעיקר בדירות ובבתים שבהם כל מטר חשוב, ומצד שני השאיפה לייחוד עיצובי. אדריכלים ומעצבים "מותחים" לכאורה את המדרגות כדי לשלב בהן אחסון, להטמיע מדפי נוי או לייצר המשכיות עם נגרות סמוכה. היתרון שבכך ברור, שכן מעורבים כאן ניצול חכם של נפח שבדרך כלל נותר ריק, יצירת מוקד עניין וחיבור בין פונקציה לאסתטיקה. מנגד יש גם חסרונות: תכנון מורכב יותר, עלויות גבוהות ולעיתים ויתור מסוים על מינימליזם נקי או על תחושת קלילות אם האחסון עמוס מדי. האיזון בין שימושיות למראה הוא המפתח.

במדרגות שתכננה מעצבת הפנים סיגל דניאלי המדרגות קיבלו תפקיד כפול. היא העצימה את הנראות ואת הפוטנציאל על ידי המשך המדרגה השנייה והפיכתה לספסל, ומתחתיו תוכננו מגירות לאחסון נעליים. הספסל משתלב בשלמות עם המעקה והמחיצה לירידה לקומת המרתף. המדרגות עשויות מעץ, המגירות מ-MDF ובסיס המדרגות מבטון. כך נוצרה יחידה אחת רציפה, שהיא לא רק מעבר בין מפלסים אלא אזור התארגנות חכם ליד הכניסה.

בפרויקט של סוליד אדריכלים תכנון המדרגות התחיל ממילוי שני צרכים של הדיירים. הם רצו מדפי תצוגה עבור אוסף הבובות המיוחד שלהם, בנוסף לצורך באחסון ומגירות נעליים בקרבה לכניסה. כדי לשלב את שניהם ועדיין ליצור תחושה קלילה ואוורירית, נבחרו מדרגות מברזל מדוקק. המזנון בפורניר משמש גם כשתי המדרגות הראשונות, וכדי להמשיך את התחושה האוורירית יש ניתוק בין מדרגות העץ למתכת. המדרגות, שנראות כאילו מרחפות, נתמכות על ידי מעקה מפרופילים מרובעים שמגיעים עד לתקרה. גובה המדרגות חושב בקפידה, ובהתאם נקבע מאיפה להתחיל את מסגרות המתכת.

ואיך "מלבישים" מדרגות?

לעיתים המדרגות אינן מתמזגות באחסון אלא הופכות לבמה עיצובית. בפרויקט שבו ביצעה רז סיינס את ההום סטיילינג, גרם המדרגות המוביל לקומת ההורים הולבש כחלק מהשפה שנוצרה בכל הבית. כדים לבנים בעבודת יד ממרוקו מונחים על המדרגות ויוצרים קומפוזיציה נקייה ומאוזנת. שני כובעי קש תלויים על הקיר ומוסיפים מרקם טבעי וחמימות, בהמשך ישיר לחומרים שחוזרים ברחבי הבית. מבעד לחלון הוצב עץ גבוה, כך שהצמחייה מחברת בין הפנים לחוץ ומשלימה את התמונה. הכול מדבר באותה שפה עם עץ טבעי, קרמיקה וגוונים נקיים, ובמקום גרם מדרגות סטנדרטי, נוצרה אחת הפינות המיוחדות בבית.

מדרגות לא סטנדרטיות מבטאות תפיסה עכשווית שבה כל פרט הוא הזדמנות לאחסן, להציג, להדגיש חומר או לייצר רגע של הפתעה. השאלה אינה אם "למתוח" את המדרגות, אלא כיצד לעשות זאת כך שהיופי והשימושיות יעלו יחד באותו קצב.