בנייה ירוקה - דיור בר קיימא

דיור בר השגה עומד בחודשים האחרונים במרכז הדיון הציבורי בארץ, בעיקר הודות למחאת האוהלים. בעוד שדיון זה מפנה זרקור לדרכים בהן יכולה המדינה להתערב בכוחות השוק על מנת להוזיל את מחיר הדירה הסופי לצרכן, הרי שבמקביל לדיון זה, קיימת גם התמודדות בנושא דיור בר קיימא.

מאת: אביטל מאור | צילום: | - 03/04/2013

 

בין אם למגורים ובין אם לצרכים אחרים (מפעלים, משרדים, מבני ציבור, בתי ספר ועוד), בניה 'ירוקה', או בנייה מקיימת, היא כבר חלק בלתי נפרד מהשיח האדריכלי והתכנוני, הן ברמת הפרטית והן ברמה הציבורית. דיון זה מתייחס לדרכים בהן ניתן ליצור סביבות מגורים ועבודה שהן מיטיבות, ברמות שונות, עם המשתמשים בחללים אלה, כמו גם מועילות בתחום החיסכון במשאבי כדור הארץ (על ידי טיפול בצריכת אנרגיה ומים, מחזור פסולת ועוד).

 

 

 

גופים רבים מטפלים כיום באספקטים שונים של נושא זה. מגורמים פרטיים כמו עמותת 'במקום' הפועלת לקידום השקיפות בכל הקשור לנושאי התכנון במדינת ישראל, דרך העמותה הישראלית לייזום בניה ירוקה ובת קיימא, עבור במועצה הישראלית לבנייה ירוקה – גוף הפועל משנת 2007 ללא מטרות רווח ובמטרה להוביל מרחב בנוי בר קיימא בישראל וכולל חברים מהתחום העסקי, גורמי ממשל, אקדמיה וארגונים חברתיים וסביבתיים. בנוסף קיימים גם מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה, אם למנות רק חלק מהגופים המטפלים בנושא זה.

 

למרות שהנושא נמצא בסדר היום הציבורי כבר מזה זמן ולמרות שגופים שונים ומגוונים מטפלים בו, ההתקדמות בתחום היא איטית, שכן היא יש צורך שהמודעות תופנם ותחלל גם לרמת המעשה ותגובה במהלכי מדיניות, הכוונה ואף חקיקה.

 

אך בכל זאת, אם להיות אופטימיים, קיימת התקדמות מסוימת שחלקה בא לידי ביטוי בתקן הישראלי המחודש והמורחב לבניה ירוקה, ת"י 5281 לבנייה בת קיימה. תקן מורחב זה מתייחס לא רק למבני מגורים, אלא גם למבנים בתחומי חיים אחרים וכולל 9 פרמטרים למדידת היותו של בניין 'ירוק' ומקיים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות.

 

 לא רבים הם הבניינים שקיבלו עד כה תו תקן ירוק ובהמשך למגמה של חיזוק התודעה והמעשה בתחום, ראוי לציין שני פרויקטים בנויים, אשר עומדים בקריטריונים של בניה בת קיימא ואף קיבלו את תו התקן לבניה בת קיימה.

 

הפרויקט הראשון הוא פרויקט 'חלומות כרכור' שכונה שלמה שנבנתה בכרכור על ידי חברת 'שיכון ובינוי נדל"ן' וכמחצית מהדירות בפרויקט נבנו או נבנות על פי התקן לבנייה ירוקה. האלמנטים ה'ירוקים' בפרויקט מתייחסים לארבעה תחומים עיקריים: חיסכון באנרגיה, חיסכון במים, טיפול בקרקע ונושאי איכות סביבה ואיכות חיים. באופן מעשי תחומים אלה באים לידי ביטוי על ידי שימוש בחומרי בנייה בריאים בעלי תקן ירוק; הכנה למאווררי תקרה בחדרי השינה; חסכמים בכל הברזים והמקלחות; בורות חלחול להחזרת מי הגשם חזרה לקרקע;  מערכות טיפול באבנית היוצרת חסכון בצריכת החשמל של מכשירים ביתיים ומסייעת בשמירה על אורך חייהם; פתחים לכיוון מערב לאוורור טבעי ברוב הדירות; קירות איטונג מבודדים; חלונות כפולים מבודדים בחזית דרומית; פיתוח סביבתי עם צמחייה חסכונית במים + מערכת השקיה חכמה המפחיתה את צריכת המים בכ- 30 אחוז; חדר מחזור פסולת; פארק רחב ידיים במרכז הפרויקט, לרווחת תושבי השכונה וחדר אופניים.

 

פרויקט שני שראוי לציון הוא 'עזורי אקו-טאואר' – בניין משרדים בן 20 קומות הנבנה בימים אלה ברחוב המסגר פינת חומה ומגדל במרכז תל אביב, על ידי חברת 'אחים עזורי' בשיתוף עם חברת 'נקרה החזקות'. 7 קומות של המגדל (מתוך 20) כבר מאוכלסות. הפרויקט מוסמך לתקן Leed Gold  האמריקאי לבניה ירוקה (LEED Gold) והינו מגדל המשרדים הראשון בתל אביב בעל תקן מחמיר זה, והשני בישראל בכלל. חלק מהאלמנטים ההופכים מגדל זה למגדל 'ירוק' הם: מערכות אגירה ומחזור של מים, היוצרות חיסכון של 16,000 ליטרים ביום, ייצור חשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל פרטי וכן יצירת סביבה אקלימית נוחה על ידי מערכת מיזוג אוויר המזרימה שתי החלפות של אוויר צח מקורר בתוספת מערכת מיזוג מחלקת עומס.

 

לדיירי הבניין מובטח חיסכון של לפחות כ-15% בעלויות השוטפות וחיסכון של 5 מיליון ליטר מים בשנה. בנוסף, במגדל  יושם מחזור פסולת תוך הפרדת סוגי הפסולת לזכוכית, פלסטיק ונייר. כמו כן, הוקצה מקום לחניון אופניים, כדי לעודד הגעה למקום העבודה גם שלא באמצעות רכב ממונע, עם מקלחות צמודות, וכן חניון VIP לרכבים היברידיים וחשמליים. מעטפת הבניין חסכונית באמצעות זכוכית בידודית חכמה מסוג Double Silver SN 62 המאפשרת כניסת  תאורה טבעית מקסימאלית, תוך סינון והפחתה של כמות הקרינה והחום הנכנסים לבניין, שילוב תאורת LED, שילוב גנים אקולוגיים ועוד. הפרויקט תוכנן ע"י משרד האדריכלים OKA בראשות אורית וילדנברג-גלעדי וקרן ידווב.

 

מתוך כתבה "דיור בר קיימא". מגזין 121, נובמבר-דצמבר 2011