הדשא (הסינתטי) של השכן ירוק יותר

הדשא הסינטטי החל את דרכו כבד לֶבֶד ירוק או סיבי פלסטיק קשיחים שנתנו מראה מפוקפק של דשא ומגע לא נעים, אך סיפקו מענה למגרשי ספורט, וכך הוא גם "התגלגל" לארץ. כיום, במסגרת ההתפתחות הטכנולוגית, מדובר במוצר משופר ואמין למראה, עד כי מבט ראשון יתקשה להבחין שהוא אינו "הדבר האמיתי" ואינו מבצבץ מהאדמה. שוחרי טבע המכורים לגינון חקלאי טהור, יתקשו, מן הסתם, לשלבו בגינתם, אך המהדרין פחות לא יתקשו להכיר באיכויות שהוא מעניק, בעיקר לציבור מתוסכלים שמשום מה לא עלה בידם לצמח בגינתם מדשאה לתפארת. לכך אפשר להוסיף יתרונות של חיסכון במי השקיה - יתרון לא מבוטל במשק מים בעייתי כמו זה הקיים בארץ, ביטול צורך בכיסוח/דישון וטיפולי טיפוח אחרים, והבטחת מראה ירוק ורענן כל עונות השנה, ללא תלות במזג אוויר. 

הדשא הסינטטי עשוי בד"כ מתרכובת של פולטילן ופוליפרופילן (סוגי פלסטיק) והוא מגיע בתצורת יריעות לפרישה. סוגיו השונים נגזרים מאורך "הסיבים", מצורתם (אחידים או מתפצלים)  וממידת צפיפותם, והשימוש בהם הוא בהתאם למטרה לה נועדו ו/או מיקום  ההתקנה. כך, למשל, באזורים של Heavy Duty, בהם ישנה פעילות רבה ועומס דריכה גבוה, יש להעדיף סוגים בעלי סיבים ארוכים כ-50-55 מ"מ, ובאזורים שאינם מאופיינים בפעילות רבה אפשר להסתפק בסיבים קצרים, אפילו בגובה של -10 מ"מ. מרבדי הדשא מוצעים בגווני ירוק שונים, ולאחרונה, לאחר שאדריכלים ומעצבים התוודעו אליהם ועמדו על האפשרות לשלבם בחללי פנים, ניתן למצוא אותם אף בגוונים שהטבע לא ממש התכוון אליהם, ככחול, אדום או צהוב.  

אחדי מיתרונותיו של הדשא הסינטטי הוא, כאמור, שהוא אינו מחייב טיפולי אחזקה, למעט במקומות בעלי עומס דריכה גבוה, בהם מומלץ להברישו אחת לחצי שנה עם מטאטא קשיח. מעבר לכך, הוא מצופה בציפוי מיוחד המגן עליו מפני קרינת UV, החומרים מהם הוא עשוי הינם ידידותיים ועומדים בתקני איכות הסביבה, ותוחלת חייו כ"דשא רענן" המשתלב עם צמחיית סביבתו ללא חרקים ו/או עשבים שוטים, היא ארוכת שנים, בד"כ עד 15 שנה לפחות, (כל עוד מקפידים  להתאים את סוג הדשא למטרה הספציפית) של הנאה ממראה ירוק.

 

 

שילוב מרבדי דשא סינטטי מחייב הכנה של השטח הנתון לפני ההתקנה, וזוהי, למעשה, העבודה היחידה שנדרשת, שכן אחריה מובטחות שנות הנאה ללא שום טיפול. הכנת השטח כוללת ריסוס בקוטל עשבים שלאחריו יש להמתין מספר ימים (עד שבועיים). במידה ובמקום המיועד להתקנה הייתה ו/או ישנה מדשאה קיימת, נדרשים ניקוי וחשיפה של מערכת השורשים עד השגת קרקע נקייה לחלוטין. כשהקרקע נקייה פורשים יריעה שחורה, אותה מומלץ לקבע לקרקע, מניחים עליה את המצע שיכול להיות מסוגים שונים (כל סוגי המצע מבוססים באופן כזה או אחר עח כורכר, אם לשימוש ביתי ואם לשימוש במגרשי ספורט). את מרבדי הדשא מניחים כך שסיביהם יהיו מופנים לאותו כיוון, ומחברים אותם זה לזה באמצעות דבק מיוחד שנועד לכך. את קצות המרבדים חותכים בהתאמה צורנית לאובייקטים המצויים בשטח, דוגמת ערוגות או גופי תאורה, ומקבעים אותם לקרקע באמצעות יתדות. עם תום התהליך מפזרים על "המדשאה" תערובת מיוחדת על בסיס סיליקט / גרגירי גומי שתפקידה להעניק רכות, ומחדירים אותה אל בינות לסיבים ע"י הברשה בכיוון מנוגד להם. אם המרבדים מותקנים על משטחים מרוצפים ו/או עשויים בטון כבגגות למשל, אין צורך לקבע את המרבדים: פשוט פורשים את יריעות, ממלאים עם חומרי מילוי ופורשים את מרבדי הדשא.