ביה׳׳ס אלומות. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
ביה׳׳ס אלומות. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
תכנון הדור הבא של מבני החינוך הוא נגזרת של אג'נדות חינוך מתקדמות המציבות את התלמיד במרכז ומבקשות להעניק לו מעטפת כוללת שבה ציונים ומבחנים אינם העיקר. בשנים האחרונות התחדדו תפיסות החינוך החדשניות, שבבסיסן העיקרון המרכזי וההנחה כי ילד מסוקרן ומאותגר המפתח מיומניות בהתאמה ליכולות ולנטיות שלו, יתפתח להיות אדם טוב יותר, תורם ומשמעותי בעיני עצמו ובעיני הסביבה, שידע לפתח עצמו באופן האופטימלי והממצה ביותר בהתאמה ליכולותיו ולתחומים שבהם הוא מתעניין.
החורש בית ספר שקוף בזכרון יעקב. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום אוויר: אלבטורס
האדריכל אבי ליואי מ'ליואי דבוריינסקי אדריכלים' מספר על תפיסת עקרונות החינוך בפינלנד, המציגה שנה אחרי שנה הישגים מרשימים, וזאת כשהיא עושה (כמעט) הכול הפוך ממה שמקובל במערב. "חזרנו ממסע בפינלנד, המקום המוביל בעולם בתחום החינוך. ב-2012 זכו הפינים במקום הראשון במבחני PIZA (Programme for International Student Assessment) – המבחנים נערכים כחלק ממחקר בין-לאומי בתחום החינוך המתקיים אחת לשלוש שנים מאז שנת 2000 על ידי מנהל החינוך של ה-OECD – בלי שהתכוננו למבחנים הללו, וזה שם זרקור עולמי על מערכת החינוך שלהם. הסיור בפינלנד נערך מטעם עמותת 'ערי חינוך' במסגרת מסע של אנשי חינוך, אדריכלים ומעצבים, במטרה להתרשם ממערכת החינוך הטובה בעולם וללמוד ממנה.
ביה׳׳ס החורש בזכרון יעקב. תכנון:אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים צילום אוויר: אלבטורס
ביה׳׳ס החורש בזכרון יעקב. תכנון:אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים צילום אוויר: אלבטורס
במסגרת המסע ביקרנו בבתי ספר ובגני ילדים, ונחשפנו לפדגוגיה חדשנית ומתקדמת. בתי הספר בפינלנד תומכים בעשייה החינוכית ומייצרים סביבה תומכת המאפשרת למידה מגוונת. למשל, לימוד חייב להיות תוך כדי תנועה. אחרי רבע שעה של ישיבה פורמלית תתקיים עבודה תוך התנסות בתנוחות גוף שונות. המבנים עצמם עשירים בפתרונות מגוונים למנחי למידה – עמידה, שכיבה, רביצה. הגישה שעל פיה יש לפתח את כישוריו של התלמיד ולא לנסות לכפות עליו תחומים שאינם מתאימים לו, הולידה חללים שלמים המתוכננים כמתחמי סדנאות – מטבחים מאובזרים מזמינים את התלמידים שמבקשים לפתח את כישורי הבישול והאפייה, מתחמי נגרות, תפירה ועוד, מאפשרים לתלמיד התנסות מגוונת המעניקה כבוד רב למקצועות ולתחומי ההתמחות השונים.
בית ספר חדשני באופקים מציג בין השאר, מרחבים שקופים המאפשרים קשר בין החללים השונים. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
בית ספר חדשני באופקים מציג בין השאר, מרחבים שקופים המאפשרים קשר בין החללים השונים. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
החוויה של ילד המתנסה בתוך ארנה שכזאת היא של הצלחה, של אמונה בעצמו ושל תחושת מסוגלות שנרכשת מתוך התנסות חיובית." ליואי מסביר שהמהפכה במערכת החינוך הפינית היא תולדה של משבר כלכלי. נדרש צמצום ניכר בכוח האדם. וכך הוחלט לפטר את המפקחים במערכת החינוך, ולגייס במקומם מורים מוכשרים מאוד שלא יהיה צורך לפקח עליהם. ישנם כמובן קווי מתאר שעל המורים לעמוד בהם, אבל בתוך המסגרת הזאת יש למורה אוטונומיה מוחלטת לגבי דרכי ההוראה והלמידה בכיתה שלו.
פינת בובות בביה׳׳ס צמח באשדוד. תכנון: תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
פינת בובות בביה׳׳ס צמח באשדוד. תכנון: תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
המורים המגויסים נדרשים להיות אנשי אשכולות. האג'נדה החינוכית שלהם תופסת את בית הספר כמקום שמסייע לילד לפתח מיומנות ולמצוא עצמו בעולם ולהתפתח כאדם בחברה, ופחות כמקום להעברת ידע. על התלמיד להרגיש טוב ולהיות מאושר. במערכת החינוך הפינית קיימת אחריות מלאה לילדים, וניתן להם מרב הכבוד – הן מבחינת תחומי העניין שהם בוחרים והן מבחינת האופן שבו המורה מתקשר איתם. חשוב מאוד שהמורה ידבר עם התלמידים בגובה העיניים, תרתי משמע. המורים בפינלנד יושבים על כיסאות שמאפשרים לשלוט בקלות בגובה, וכך המורה יכול להנמיך את המושב מול ילד שיוצר בישיבה או להגביה אותו מול ילד שעובד בעמידה. בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים 30% מהתלמידים הם מהגרים מ-27 לאומים הדוברים 29 שפות. המערכת הפינית רואה ברב גוניות הזדמנות, ואינה משאירה אף ילד מאחור. בית הספר 'אספו' שבו ביקר ליואי, עשוי עץ, חומר המשרה אווירה חמימה ואינטימית במיוחד.
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
תכנון הפנים בנוי ממגוון רחב של פריטים שמסודרים בצורה מופתית ואסטטית. על השטיחים מפת העולם, בכיתות הלימוד מופיעים כיתובים בשפות שונות המעבירים מסר מזמין לכל אחד באשר הוא. הבניין עצמו בנוי סביב חצר פנימית והגגות משופעים כלפי פנים כדי להחדיר תאורה טבעית רבה לתוך המתחם. חלל האוכל המרכזי פתוח ומואר, ויכול להתחבר באמצעות מחיצות ניידות לאולם ספורט ליצירת חלל כינוס גדול. הנתון הכלכלי מעניין אף הוא. 'אספו' הפיני בנוי על 16 אלף מ"ר ששייכים לרשות המקומית, ומכיל גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון. חברת האחזקה של המבנה היא חברה חיצונית שמרוויחה מכל מ"ר, ולכן דואגת לשילוב מגוון רחב ביותר של פעילויות בכל שעה משעות היממה, והכול ברמה הגבוהה ביותר. למה שהצהרון ותוכניות הלימוד הלא-פורמליות יתקיימו מחוץ לכותלי בית הספר? למה לא לנצל את המשאבים הקיימים ולמצותם עד תום?
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
עפרי שריג, מחנכת כיתות א-ב בבית ספר רימון בעמק המעיינות, ומי שהייתה גננת בבית הספר הדמוקרטי בהוד השרון, היא ממובילות החשיבה החדשנית, השמה את הילד, צרכיו ונטיותיו במרכז. "למבנה החינוך ולתכנון חללי הפנים שלו קיימת חשיבות גדולה מאוד ביכולת להעניק לתלמיד סביבה מגרה, מסקרנת ומפתחת. אין שום סיבה להושיב ילד על כיסא אם נוח לו יותר לעבוד בעמידה. היכולת לראות צורך אינדווידואלי ולטפל בו היא מכרעת בהתפתחות של ילד, ולתכנון האדריכלי השפעה גדולה בעניין הזה. יש פעילויות שמתאימות ללמידה שיתופית, אבל החלל חייב להתאים גם ללמידה עצמית. הרבה מהכיתות שתכנסי אליהן מקושטות מאוד ומלאות בגירויים ויזואלים מיותרים. מה שתלוי על הקירות חייב לבטא התפתחות של תהליך הלמידה – תוצרי למידה של הילדים שהם מזדהים איתם ומרגישים קשר אליהם, ולא רק קישוט שאינו מנומק, כדי להראות סביבה יפה. לאחרונה שיפצו אצלנו בבית הספר את אחת הכיתות. כחלק מהשיפוץ בחרה האדריכלית לשלב עיגולים צבעוניים גדולים על קירות הפנים של כיתת הלימוד. כשעברתי ליד הקיר הזה שאלתי את עצמי מה זה משרת? נכון, זה נחמד ומכניס צבע, אבל נורא סתמי. לכל דבר צריך להיות נימוק, וגם האדריכלים והמעצבים חייבים להבין את זה. הייתי לאחרונה בביקור בבית ספר בבני יהודה ברמת הגולן. תוכנן שם חלל משותף לכל כיתות א. בחלל יש פינת בובות ושולחנות יצירה, ויוצאות ממנו חמש דלתות שמובילות לחמישה חדרים, כל חדר משמש ללמידה מסוג שונה. כל חדר מתוכנן ומאובזר ליצירת חוויית למידה מסוג שונה. זאת דוגמה לתכנון אדריכלי נכון, שמבין את המסרים החינוכיים שאנחנו כמחנכים מבקשים להעביר. גם הקשר בין הפנים לחוץ חשוב מאוד. יש מקומות שבהם בית הספר, מבחינת המיקום שלו או מבחינת האופי המגדיר אותו, דורש קירות שקופים המכניסים את החוץ פנימה. גם כאן יש לברר אם הדבר תורם לתלמיד ובמה. אם קיימת חשיבות לחוץ אז בהחלט חשוב להכניסו. הקיר השקוף לא חייב להיות דווקא כיתת לימוד, הוא יכול להיות למשל חלק מספרייה." ליואי מחזק את דבריה של שריג ומסביר את החשיבות של הקירות השקופים – "הקיר השקוף מאפשר למורה להיות בקשר עין עם תלמיד שנמצא מחוץ לכיתה. מניסיוננו במהלך השנים, החוץ אינו מהווה הסחת דעת, הוא חלק אינטגרלי מהמבנה, והתלמיד מתרגל לזה במהירות. במקום מסדרון שומם את פתאום מקבלת מסדרון חי, שמאפשר לך לראות את הפעילות בכיתות. זה מסיר חומות של ניכור וסגירות ויוצר תחושה של פתיחות גדולה מאוד."
החורש בית ספר שקוף בזכרון יעקב. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום אוויר: אלבטורס
פינת תקשוב בביה׳׳ס צמח באשדוד. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
מעצבת הפנים ומייסדת ארגון מעצבי הפנים בישראל, אורן לסרי, בטוחה שקיים קשר בין חוויית הלמידה לסביבה שבה לומדים. היא מסבירה שכשמדובר בחללים כמו גני ילדים או כיתות בבית ספר יסודי, מתמקדים בחוש אחד או בשניים – שמיעה וראייה. אין כמעט גירויים ללחיצה, להרחה, למישוש. אין פיתוח סקרנות. הסביבה הלימודית נותרה כשהייתה בעבר, בעוד הכישורים שנדרשים היום אחרים ואינם מתבטאים בסביבה הלימודית. לסרי מסבירה כי יש לאפשר לימוד עצמי באמצעות עזרים מתקדמים. על האדריכל ומעצב הפנים לצאת מהמקומות הללו כשמתכננים חללים לימודיים. מקובל מאוד שבכיתה יושבים על כיסאות, אבל מי אמר שחייבים לשבת רק על כיסא? שאלה כזאת יכולה להשפיע על תכנון חלל פנים של כיתה. ויסות חושי למשל, מסבירה לסרי, משחק פה תפקיד מרכזי מאוד. החלל חייב להיות מתוכנן ומאובזר כך שיאפשר לתלמיד התנסויות שונות, ומתוך כך לחדד את הצרכים והנטיות שלו. לסרי, כמו שריג, מדגישה אף היא את החשיבות בהפחתת עומס הגירויים והשקעה בצרכים האמיתיים של התלמידים. היא מסבירה שיצירת הפרדה בין חללים, למשל, אינה חייבת להתבצע בעזרת מחיצות פיזיות, ויכולה להיעשות גם באמצעות מוזיקה. חוויית למידה אפקטיבית, בעיניה של לסרי, נוצרת בתוך סביבת למידה שמשרה רוגע, ורוגע אפשר להשיג באמצעות שימוש נכון בצבע, צליל ותאורה. סביבה לימודית כזאת צריכה להיות מתוכננת לעבודה בקבוצות קטנות. מבחינת צבע – צבעוני נחשב שמח, אבל צבעוניות יתר מייצרת אי נוחות ותזזיתיות שלא מועילות לחוויה ולא לשיפור היכולות. על מבנה חינוכי לכלול יותר פינות למידה עצמאיות. "כמתכננים וכמעצבים יש לנו אחריות גדולה מאוד ליצור מקום מכיל שנצמד לעקרונות ולתובנות המתקדמות."
פינת תקשוב בביה׳׳ס צמח באשדוד. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
התובנות הללו מתחילות לקבל מענה בגזרה המקומית. משרד החינוך, בהובלת מינהל הפיתוח, מקדם מהלכים באפיון המוסד החינוכי המתקדם ובתכנונו. כחלק מכך הוכנה תכנית בשיתוף המינהל הפדגוגי ומינהל לקידום מרחבי למידה חדשניים עבור מורים יזמים מובילי פדגוגיה חדשנית. M21 הוא פיילוט שמקדמים משרד החינוך ומינהל הפיתוח. העקרונות המנחים את הפיילוט הם תכנון סביבות למידה המאפשרות דרכי הוראה ולמידה מגוונות ומותאמות לגיל. מושם דגש על תכנון מודולרי המאפשר איחוד ופיצול חללים באופן נגיש ונוח, הקפדה על איכות אקוסטית כך שהחלל שבו נמצאים הילדים יאפשר עבודה רגועה, ריהוט וציוד המותאמים לתפיסה הפדגוגית החדשה המאפשרים גם הם ורסטיליות ומנחי למידה שונים – רצפה, שרפרף, כיסא, כיסא בר, עמידה, שילוב של אור יום בתוך מרקם התאורה המלאכותית, מתן תשומת לב לטקסטרות המשטחים – רצפה, קירות, תקרה, מעברים מגוונים בין אופקי לאנכי באמצעות רמפות, מדרגות ועוד. בעת התכנון יש לתת מענה למגוון של פונקציות שמשתנות ביניהן; אזור לפעילות עיונית בשילוב אמצעי קצה אישיים, אזור רך לשהות ולמקום לימוד אלטרנטיבי, אזור מפגש ועבודה בקבוצות, אזור במרחב המוגדר כאזור בנייה ויצירה, אזור גלריה המשמשת להצגת תוצרים, וכן אזור שבו יוכלו התלמידים לאחסן את חפציהם האישיים. התכנון יתבצע כך שהפונקציות השונות יעמדו בפני עצמן או ישתלבו זו בזו לפי הצורך. מטרת הפיילוט היא להנגיש מודלים מעוררי השראה, והוא יושם עד כה בכמה בתי ספר ברחבי הארץ, ביניהם בית ספר ברנר בגבעתיים, בית ספר רקפות בקריית ביאליק בתכנון קנפו כלימור אדריכלים, בית הספר בערערה ובתי ספר נוספים.
רמת אביב ג׳ ביה׳׳ס בית צורי. תכנון: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בע׳׳מ. הדמיות: באדיבות המשרד
רמות רכס באר שבע. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
במקביל לפיילוט של משרד החינוך, אנו עדים היום ליותר ויותר בתי ספר המאמצים גישות מתקדמות אלו, הבאות לידי ביטוי כבר בשלב התכנון. 'ליואי דבוריינסקי אדריכלים' תכננו בית ספר שיכלול ארבע כיתות יסודי ומעליהן היכל ספורט שבנייתו תסתיים בספטמבר השנה. בית הספר יוקם ברחוב בית צורי ברמת אביב ג ויכלול 18 כיתות. שטחה המוגבל של הקרקע, ארבעה דונם, הוא שהוביל את משרד האדריכלים ליצור פתרון לגובה. הם מסבירים כי כך אפשר לתכנן במבנה גם חצר וגינה, הגינה תהיה על הגג. את ההפרדה בין הקומות הדגישו האדריכלים באמצעות שימוש בצבע. לכל קומה מאפיין צבעוני אחר. בעת התכנון, העניקו דגש גם למסדרונות. המקומות שלרוב נראים ארוכים ומשמעממים הפכו בבית צורי לחללי עבודה עצמית הנגישים לתלמידים כל העת. באופן דומה נבנה על ידי אותו משרד בית הספר 'לובה אליאב' בראשון לציון, על מגרש של חמישה דונם. ייחודו של בית הספר הזה, מעבר לגובהו, הוא בדגש שניתן להטמעתו במרקם האורבני – בחזית הרחוב תוכננה ספרייה עירונית המשתפת פעולה עם ספריית בית הספר, שתיהן נוכחות ברחוב ומייצרות אווירה מזמינה. בסביבת הכניסה הראשית לבית הספר אין גדרות מוסדיות, ובחלק האחורי תוכננו חניה נוחה ומגרשי ספורט מקורים.
תכנית חדשנית נוספת יצרו 'ליואי דבוריינסקי אדריכלים' לבית ספר באופקים. בנייתו טרם החלה. מדובר בבית ספר חקלאי המצליח להביא לידי ביטוי את מגמת החקלאות האורבנית. משאב הקרקע המצטמצם והעיור הגדל, הולידו את מגמת החקלאות האורבנית המשתלבת במבנה. בתכנית בית הספר החקלאי באופקים משולבים גינון אנכי וחממות גידול. בכל כיתה מתוכננת גינה אנכית שייצרו ויטפחו התלמידים. בבית הספר הזה מתוכנן גם אגם מלאכותי בשיתוף המכון הוולקני. החקלאות הייתה מקור ההשראה העיקרי לתכנון בית הספר, ואפשר לפגוש בה בחזיתות המבנה ובתכנון חללי הפנים.
רמות רכס באר שבע. תכנון: אדר׳ גדעון פובזנר, ש. פובזנר - ג. פובזנר אדריכלים. צילום: גדעון פובזנר
האדריכל גידי פובזנר ממשרד האדריכלים ש. פובזנר – ג. פובזנר, אחד המשרדים הוותיקים המתמחים בתכנון מוסדות חינוך, מסביר שהוא מקדם את האג'נדות הנחשבות חדשניות כבר מעל ל-40 שנה. את בית הספר 'צמח' באשדוד הוא תכנן כבר לפני כמה שנים כבית ספר בעל קירות שקופים, וכמה שנים מאוחר יותר תכנן את בית הספר 'החורש' בזיכרון יעקב, לפי אותו עיקרון. כך, לדבריו, הכיתה אינה סגורה אלא פתוחה לעולם. סן דייגו הנחשבת לדבריו של פובזנר ל'מכה' של בתי הספר הפתוחים, סיפקה לא מעט השראה בעת התכנון.
לשקיפות, מסביר פובזנר, קיימת חשיבות נוספת. מעבר לפתיחה כלפי הנוף הסובב את בית הספר, גם שקיפות כלפי פנים חשובה לתלמיד. הכיתות שמתכנן פובזנר הן סביב חלל משותף הממוקם במרכז ומתפקד כחלל לשעות של הפסקה או פעילויות מיוחדות כמו הצגות תיאטרון, שיעורי התעמלות ועוד. בבית הספר שתכנן בבאר שבע בנויות כל שש כיתות סביב חלל משותף בן 200 מ"ר, וכולן פונות אליו. לחלל הזה אפשר להכניס פינות עבודה, פינות ישיבה, צוגות שונות. פובזנר מחדד עוד את הצורך הממשי במודולריות נגישה המאפשרת להפוך עבודה בקבוצה לעבודה בקבוצות פרטניות. הוא מספר שבבית הספר 'צמח' הוא תכנן שולחנות משושים המאפשרים ישיבה רגילה, ואפשר לחבר ביניהם ולהפוך אותם לשולחן גדול יותר בקלות. המשושים מביעים כינוס ואינטימיות, ולכן תפיסתית הם נכונים יותר ממלבנים או מריבועים. פובזנר מצביע על שנות ה-90, ימי העלייה הרוסית ושלטונו של רבין, כעל התקופה שבה חלה נקודת המפנה בהתייחסות לתכנון בתי ספר. משנות ה-90 העזו לדבר על מוסדות חינוך בישראל במונחים לא קונבנציונליים. בתי ספר נוספים בתכנונו הם בית הספר לידע בירושלים שבו ממתוכנן להתווסף אגף ובימים אלו מגדירים את הצרכים, בית ספר במועצה האזורית יואב ועוד.
נדמה שבישראל של שנות ה-2000 משהו מהתובנות הגלובליות מחלחל, לפחות בהתייחסות שמעניקים משרדי האדריכלים לתכנון מבני החינוך ובתפיסות שמקדם הדור החדש של המחנכים. נותר לטפל בנושאים כמו שכר המורים ומספר התלמידים בכיתה, המשפיעים גם הם על תפיסות אלו. נישא עיניים בתקווה.