תכנון ירוק

בבסיס תכנונו של הבית ברמות השבים עומדת תפיסת חיים שוחרת אקולוגיה. האדריכלים איתי שחר ואירה שריג טוו תכנון שעונה על עקרונות הקיימות, חובר לסביבה הירוקה בה הוא ממוקם, וחללו הפנימי משלב מרחב נקי-מודרני עם זיקה לסגנון כפרי

מאת: מיה אור | צילום: שי אדם | איתי שחר אירה שריג אדריכלים - 03/04/2013
ארומה נעימה של ותק נסוכה בבית השוכן ברמות השבים. ואולם, הוותק במקרה זה, שמור רק ליחסי הלקוחות עם האדריכלים המתכננים, איתי שחר ואירה שריג, שכן הבית, שבנייתו הסתיימה לא מכבר, הוא כבר התכנון השלישי במספר שהם ביצעו עבורם. "הבית הקודם היה שונה בתכלית וגדול הרבה יותר, ועכשיו כשילדיהם בגרו הם כבר לא נדרשו למרחב כה רב" אומרים שחר ושריג על המבנה מחופה גג הרעפים שמשקיף לעבר הנוף הפתוח וחובר לסביבה הכפרית ירוקה בה הוא ממוקם. למודי ניסיון ב"מסלול תכנון" הגדירו הדיירים פרוגראמה מדויקת מאד, שדבר בה אינו חסר או מיותר, והמוטיב המרכזי בה היה היבט אקולוגי - בית שעונה על עקרונות שמירת איכות הסביבה. ואכן, במפגש בין דיירים שוחרי אקולוגיה לבין אדריכלים שוחרי אקולוגיה, נתפר קונספט תכנוני שצועד יד ביד עם עקרונות ירוקים - אם במישור המבני והצורני, ואם בכל הקשור לשילוב מערכות ייעודיות, דוגמת מערכת למחזור מים אפורים לצורך השקיית הגינה.

 

 

 

 

החזית האחורית: תצורת ר שמייצרים שני הגושים חובקת אכסדרה נעימה המצוידת כראוי בכל הפונקציות לשהייה בחוץ.
 

המגרש עליו ממוקם הבית משתרע על שטח של 2 דונם, והעמדתו עליו, שנעשתה בהתייחס לנתונים אקלימיים, לכיווני שמש ורוחות ולמבנהו הטופוגראפי והפיסי, הותירה מרחב גדול לגינה קדמית נעימה דרכה יש לעבור בכניסה אליו, בתהליך מהנה בין עצים פורחים ואלמנט מים שמנעים בצליל פכפוך ענוג. מתארו המבני מתגלה כשני גושים הממוקמים בהזחה זה אל זה, כשהם מייצרים מעין תצורת ר' ומחופים בגגות רעפי אבן כורכרית בגון בז', המתמזג בסביבה ואינו מתבלט או זועק "הנני". שילוב גגות הרעפים נעשה מטעמים אסתטיים, כמו גם כחלק ממערכת השיקולים הירוקים. כך, למשל, בחזית האחורית, גולש שיפוע הגג כ-3 מ' מעבר למבנה, כשהוא מייצר הצללה נעימה, כמו גם הרחבה של מרחב המחיה החיצוני. השיקולים הירוקים הנחו גם את תכנון המעטפת, כך שתעניק בידוד תרמי מיטבי: לבנייתה נעשה שימוש בבלוק איטונג בתוספת שכבת קל-קר (גשרי קור) בעמודים וטיח תרמי כחיפוי חוץ, ובחלל הפנים שולבו מחיצות גבס דו קרומי עם שכבת בידוד שאף מעניקה בידוד אקוסטי משופר. מיקום הפתחים נקבע במטרה לייצר נוחות אקלימית בחלל הפנים "החדרת אוורור טבעי למבנה אינה מעלה את עלות הבנייה, ודורשת רק תכנון נכון של פתחיו בהתאם לטופוגרפיה ולמשטר הרוחות" מסבירים שחר ושריג, שבמסגרת האג'נדה האקולוגית שילבו בפתחים גם פרט הצללה מעניין: פתחי החלונות הושקעו בתוך גומחות בנויות שתוכננו בפני שטחה של המעטפת, כך שהשמש אינה מכה בהם ישירות "אלמנט זה מנוצל באורח מיטבי להצללה חיצונית ופנימית כאחת, כשהוא משנה את זווית ההצללה בהתאם לעונות השנה ושעות היום - בחורף, כשזווית השמש ברקיע נמוכה יחסית, קרני השמש יכולות לחדור, ובעונת הקיץ, כשהזווית גבוהה יחסית, הן נחסמות".

חלל הפנים משתרע על פני קומה וחצי, וחלוקתו מגדירה אזור ציבורי הכולל גם פינת משפחה, ושני אגפי מגורים - הורים וילדים, המופרדים זה מזה, ולמעשה, נחלקים בין שני הגושים: גוש אחד כולל את האזור הציבורי ואת אגף ההורים השוכן חצי קומה מעליו, כאשר גלריה פתוחה המשקיפה אליו ממעל מובילה אל חלל החדר, ואגף הילדים ממוקם בקומת הכניסה בגוש השני. האזור הציבורי הוא חלל גבוה שנגזר משיפוע גג הרעפים, כאשר מערכת הגג, על כלל הקורות הבונות אותה, הינה חשופה וצבועה בלבן. גובהו של אזור זה, הפונה לכיוון דרום, נוצל ליצירת פתחים עליונים המקנים תחושה אוורירית, ובמיקומם העילי משרתים את ההיבט האקולוגי: מחדירים אור נעים ומסונן לחללים הפנימיים; מאפשרים יצירת אוורור באמצעות שחרור אוויר חם העולה למעלה לצד החדרת אוויר קריר וצח מפתחים בחזית; וחדירת שמש ישירה בעונת החורף. 

 

  

המטבח במראה כפרי, טוסקני משהו. עשוי עץ מלא עם חזיתות פנלים דקורטיביות בגון תכלת, ומקושר עם החוץ באמצעות חלון גדול הפונה אל נוף הגינה

מהחלל הציבורי, משני עבריה של פינת הישיבה התחומה-מוגדרת בין שני קירות מחופים בלבני פירוק, ישנם פתחי יציאה אל אכסדרה נעימה - רחבת ישיבה חיצונית המקורה בגג הרעפים ה"גולש" של הסלון, וכמו מהווה המשך טבעי של מרחב הפנים. תחושה זו מודגשת אף באמצעות שימוש בלבני הפירוק של הפנים גם לחיפוי קירות החוץ באזור זה, כרצף חומרי-ויזואלי שקושר את שני המרחבים "בשלב הפרוגראמה הגדירו הדיירים את רצונם לבלות ולארח בחוץ, והאכסדרה אכן מאפשרת זאת, עם ערך מוסף למיצוי מקסימאלי של נוף הסביבה" אומרים שחר ושריג על האכסדרה שבשטחה תוכננה גם פינת מטבחון שימושית המעניקה את מלוא הנוחות בעת בילוי בחוץ הופכת אותה לאזור מחייה נוסף.   


האוריינטציה הירוקה שהכתיבה את התכנון באה לידי ביטוי גם בחומרים הטבעיים ששולבו בחלל הפנים: ריצוף באריחי סומסום בגון אוקר, שילובי עץ גושני המשרה חמימות ביתית, קירות צבעוניים ושילוב מדוד של חיפויים בלבני פירוקים בגווני אפור-שחור. כל פתחי הבית נתונים במסגרות פרופיל בלגי בגון שמנת, ובחדרים נוספו לכך תריסי כנפיים מעץ, שצביעתם בגון טורקיז-ירוק יוצקת נופך ציורי-רומנטי החובר לשפתו החיצונית של הבית. חריג בנוף הפתחים הוא חלון בחזיתו הקדמית של הבית, שמסגרתו האדומה והדקורטיבית נרכשה ע"י הבעלים בעת טיול בהודו, והיא מייצגת את האמירה האישית של הדיירים "בעלי הבית הם אנשים בעלי עולם תוכן עשיר, שעוסקים באמנות ומרבים לטייל בעולם, לשאוב השראות וללקט פריטים מיוחדים" אומרים שחר ושריג, אשר בתכנון שיצרו ביקשו ליצור מסגרת חלל רגועה ונקייה, שתאפשר לקלוט את התכנים אישיים ותכבד אותם. בתוך כך, מגלם מרקם הפנים איזון בין מימד מודרני, נקי ואוורירי, לבין זיקה לסגנון כפרי, טוסקני משהו. כך, לדוגמה, המטבח העשוי עץ מלא שנצבע בגוון תכול ומאופיין בשפה כפרית חמימה, או אריחי הריצוף המצוירים שמשמשים בחדרי הרחצה והשירותים. לצד פריטי ריהוט אקלקטיים, שולב בתכנון ריהוט בנוי, דוגמת ספסל/מדף נמוך שנבנה מתחת לפתח החזיתי של פינת הישיבה כשהוא מאכלס בתוכו ספרים, ואף יחידת הכיור בחדר הרחצה של אגף ההורים (גם של הילדים???) הינה יחידה שנבנתה מבטון וחופתה בפסיפס. 

 

פינת הישבה ממבט על
 

 

פינת הישיבה מוגדרת בין שני קירות מחופים בלבני פירוקים, ומתחת לחלון הפונה אל האכסדרה החיצונית נמשך ספסל/מדף בנוי לאחסון ספרים.
 

שטח של כשניים וחצי דונם, ובית ששטחו 220 מ"ר, מותירים מרחב נדיב ממדים ליצירת סביבה מגוננת, שתכנונה הופקד בידי אדריכל הנוף נתנאל בלוקא. הפרוגראמה במקרה זה, לא הייתה שונה מזו של התכנון הארכיטקטוני, וכמוה שמה דגש על קיימות ועל חבירה לאדמה ולאווירה ארצישראלית. כך, לדוגמה נשתלו בה עצים כאלון, אלה, כליל החורש, קטלב, עוזרר ועוד, הידועים כעצי "ארץ ישראל הישנה והטובה", כמו גם בחוסנם לאורך זמן ובהיותם "צרכני מים" נוחים. הגינה הקדמית מקבלת את פני הבאים בתהליך כניסה ארוך המאפשר ליהנות ולחוות אותה, ועיקר ההתרחשות הוא בגינה האחורית: חלקה הקדמי מצוי, כאמור, בשימוש אינטנסיבי של בעלי הבית ואף כולל מדשאה, וככל שמתקדמים מטה בשטח המשופע הצמחייה הופכת למרווחת יותר וצורכת מעט מים.
כפתרון להפרשי הגובה שמקורם בטופוגרפיה של השטח (פער של 3 מ' בין צד לצד) יצר התכנון תנאים טופוגראפיים המשתלבים בהרמוניה עם הקרקע הקיימת באמצעות מסלעות אמורפיות (נבנו ע"י בעל הבית בעצמו), שדרכן נוצרים חללי משנה, דוגמת גזיבו עליו מטפס גפן היין, בריכת מים אקולוגית, אזור "חורש" טבעי לעריכת קומזיצים וכיו"ב. ואמנם, בחזותה הנעימה והבלתי מתיימרת אין ספק שהגינה היא המשך ישיר וטבעי (תרתי משמע) של הבית אותו היא סובבת - בית שנולד מתפיסת חיים מוצקה וערכית של אמונה באיכות הסביבה ומקיים אותה עד אחרון הפרטים וברוב חן.

מתוך מגזין 106: "ירוק בכפר"

 

 

יצירת קשר - תכנון ירוק