בית ביפן עם תקרה פתוחה לשמיים

 

הבית המכונה Daylight House, שתכנן האדריכל היפני Takeshi Hosaka הוא בהחלט בית כזה- בית שנבנה על מגרש קטן מאוד ששטחו 80 מ"ר בלבד, אך שוכן במיקום אידיאלי בלב העיר, מרוחק חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת, ומוקף בנוף עירוני מגוון, ובכלל זה בניין מגורים בן 10 קומות, בית פרטי חד קומתי ומבני משרדים. 

 בעלי הבית עברו גלגולים רבים בתהליך בנייתו, כולל טיפול רשלני מצד האדריכל אליו פנו בראשונה, אשר הותיר אותם עם מגרש ריק חפור באדמה וסדרה של סכסוכים עם השכנים. למרות הכול, הם התעקשו למצות את המגרש הנתון וליצור בית מנותק מסביבת שכניו, עם פרטיות להם ולשני ילדיהם, אולם סביבתו הצפופה וגודלו המצומצם הותירו אפשרות לבנות בית כמעט ללא סביבה חיצונית פרטית. הפתרון נמצא בשיתוף עם האדריכל הוסקה, כאשר הוחלט לפתוח אותו למרחב היחיד שאינו בנוי בסביבה- אל השמיים. כך נוצר בית שכול כולו הינו ביטוי עיצובי ליופיו של אור טבעי, המעצים את איכויותיו של חלל הפנים ובכך מחפה על חסרונותיו של המגרש. 

את הכניסה לבית מסמנת שורה של אדניות, והיא נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני וצר העושה דרכו למטה בשיפוע חד למטה, אל המבנה הממוקם שני מטרים מתחת למפלס הרחוב. בשטח המצומצם ביותר שנותר בינו לבין הקיר התומך ומקיף אותו יצרו בעלי הבית גינת נוי קטנה, ובתוכו פנימה, בחלל שגובהו 5.4 מטרים, יצר האדריכל מרחב אחיד בתצורת מרובע. 

תכנון הבית מבוסס על גריד היוצר יחידות של 1.5 על 1.6 מטרים וחולש על כלל שטחו. על פי גריד זה תוכנן הגג שמטרתו להחדיר פנימה אור טבעי: 29 סקייליטים מרובעים ושווים בגודלם נבנו בו מוקמו בהתאמה לגריד. בתוך הבית נבנתה רשת שתי וערב מותאמת אליו, ועשויה לוחות עץ הממסגרים כל סקייליט בנפרד. בכל מסגרת כזו, שנוצרה כתוצאה מהצטלבות הלוחות, שילב האדריכל לוחות אקריליים מעוקלים היוצרים קשת לבנה שחוזרת על עצמה בכל 29 היחידות, ואגב כך נוצר קירוי יוצא דופן שצורתו מקנה לבית אופי של מבנה ציבורי – דתי משהו, ספק בית כנסת - ספק כנסיה. 

מבט מהמטבח אל כלל הבית

  

נוכחות הגג מורגשת ובולטת היטב מכל פינה בחלל, ועם הכניסה למבנה בשעות היום הוא מוצף אור המגיע ישירות מהשמיים ומשנה את גווניו בהתאם לשעות היממה. למרות ששמו של הפרויקט מציין את האור ביום, האור בשעות בחשיכה אינו פחות מרשים.  בלילה מפזרים לוחות האקריליק את מעט האור שיש, כמו גם את זה שמגיע מהמבנים הגבוהים הסמוכים, והופכים אותו לאור רך, עדין ונעים. בהתאם לכך אף בחירת גונו הבהיר של עץ נעשתה על מנת ליצור החזרי אור מרביים ולהעצים את אפקט ההארה. 

 שניים מהסקיילייטים בגג הותיר הוסקה ללא חיפוי לוחות אקריליק, ובמעטפת המבנה העשויה מלוחות מתכתיים שילב בס"ה ששה חלונות המיועדים לאוורור- חלון בכל תא מחדרי השינה וחלון נוסף בסמוך לאזור המטבח. 

סקיילייט בגג

  

חלוקת החלל משקפת את ההיררכיה המשפחתית בבית. חדרי הילדים וההורים מופרדים באמצעות מחיצות עץ בגובה של כמחצית גובהה של התקרה, כאשר עם זאת נשמר ביניהם קשר עין ישיר. תכנון החדרים של הילדים וההורים כיחידות מגורים שוות בגודלן, קטנות, עצמאיות ושוכנות זה לצד זה, משקף תפיסה של שוויון ואינדיווידואליזם במשפחה. לדברי האדריכל, כל אחד מההורים מנהל סדר יום שונה בתכלית: האב חוזר מהעבודה בשעות הלילה, ואילו האם מתעוררת מוקדם כדי להביא את הילדים לבית הספר, ולכן בעבורם נוצרו תאי שינה נפרדים. במצב סגור נטמעות דלתות החדרים בקו הכללי של האגף ונראות כארון קיר סגור, וגודלם הקטנטן ומותיר חלל גדול ככל הניתן לשטחי המטבח והסלון, כאשר בכך הוא גם מטשטש את מידתו המצומצמת של המרחב.

מאחורי אגף חדרי הילדים ישנו מפלס נוסף אליו ניתן להגיע מגרמי מדרגות הממוקמים בכל אחד מהחדרים, כמו גם מגרם מדרגות נוסף, הממוקם בפינת הבית. מפלס זה משמש כקומת גלריה רב שימושית- הן כמקום משחק ויצירה לילדים, והן כמקום אירוח או עבודה בעתיד.

חדר רחצה המעוצב על טהרת הצבע הלבן

  

המטבח מתוכנן לצד אי מרכזי שמהווה משטח עבודה בו ממוקמים כיור, תנור, כיריים חשמליות ומקרר המוסתר בתוך מחיצת עץ. חדר הרחצה מעוצב בהתאם לסגנון הבית המינימליסטי על טהרת הצבע הלבן וכולל שני כיורים המותקנים זה לצד זה ואמבט מאחורי דלת זכוכית.

הבית ככלל נקי, נטול קישוטים, תמונות או חפצים, פרט לגופי תאורה קטנים הפזורים בחלל, ושני עצים ששולבו ברצפה. בתוך כך נוצרת בו שפת חלל מינימליסטית המגלמת את הרוגע והשלווה שמאפיינים את האדריכלות היפנית, כשהיא מאירה אותה באור חדש תרתי משמע. 

מתוך "לגור עם תקרת השמיים", מגזין 123, מרץ - אפריל 2012