לגינה של זיו ושני באורנית, הגיעו אביאל ואיליה, בעלי חברת הגינון "נגיעה ירוקה", כמו לרוב הפרויקטים שלהם, "מפה לאוזן" דרך חברים של בני הזוג שאת גינתם תכננו וביצעו.
הבית היה מצוי בעיצומו של שיפוץ מסיבי, ובמסגרת זו נכלל גם טיפול במרחב הגינה הסובבת אותו. מבנה המגרש צר וארוך, כאשר הבית ממוקם במרכזו והגינה נחלקת, למעשה, לשלושה אזורים בשטח כולל של כ-80 מ"ר ובכלל זה ריצופים: גינה קדמית, מעבר, וגינה אחורית הממוקמת על צוק גבוה עם נוף מרהיב להרי השומרון.
בפגישות הראשונות הציגו בני הזוג את חלום הגינה שלהם, כל אחד וחלומו הוא: החלום של זיו היה גינה שחוברת לקונטקסט המקום, קצת פראית ומשולבת עם מים זורמים. שני, לעומתו, חלמה על עיצוב גינה מודרני, תואם לסגנון הבית המאופיין בקווים נקיים. מכיוון שהסלון אינו גדול הם הביעו את רצונם בהרחבתו באמצעות "סלון חיצוני", וכן ביקשו שבשטח הגן ישתלבו גם ג'קוזי ומעט עצי פרי. בהתחשב בשטח המצומצם שעמד לרשותם, האתגר שניצב בפני אביאל ואיליה היה גדול.
בשלב הראשון של תכנון הגינה היה עליהם לחלק את החללים לפי ייעודם ולמקם את האלמנטים המרכזיים בשטח. "אחד העקרונות החשובים בעיצוב גינה אורבאנית הוא ליצור מרחב מחיה שימושי, נוח ומעוצב לכל בני הבית, ולפיכך בחרנו לעצב את הגינה הקדמית לפי חזונו של זיו- במראה טבעי, עם עץ זית שניצב כבר במרכז והחלטנו לא לגעת בו, אבן נביעה ושביל אבני מדרך" מסבירים אביאל ואיליה.
הגינה האחורית המשמשת גם כסלון חיצוני: אדנית מצופה בריקים בגוון אפור עם צמחייה פורחת, ריצוף דק עץ, בר ישיבה עשוי מעץ שמהווה פינה מיוחדת.
שביל מעבר: חיפוי דק עץ, ותחושת עומק שמייצרים שיחים גבוהים המסתירים את הבית השכן מצד אחד, וערוגות עם שבטבטים המלוות את הבית. המטרה הייתה ליצור כניסה נעימה ומוצלת עם רשרוש מים, ובתוך כך הוחלט למקם גם את הג'קוזי המבוקש בגינה הקדמית, מה שתרם לשטחה פינה נחמדה נוספת, למנוחה של ההורים ומשחקים של הילדים. הג'קוזי הוזמן ללא המסגרת של היצרן, ובמקום זאת תוכננו בהיקפו חיפוי ומדרגות מעץ איפאה. מיקומו נקבע בפינה הרחוקה מהכניסה, כשהוא מוסתר מהרחוב על ידי עץ הדר בוגר ושיחי אוג גבוהים, וכל מרחב גינת הכניסה לבש אגב כך אופי אינטימי ומזמין.
הטיפול בגינת הנוף האחורית ובשביל הגישה ממנה לבית, זימן עבודה קשה ומורכבת, היות והשביל ורחבת האירוח מחוץ סלון היו מרוצפים באבנים משתלבות, וההחלטה הייתה לפרקן ולהתקין במקומן דק איפאה שתואם יותר את אופי הגינה. לאורך השביל הוחלט ליצור ארבע ערוגות ארוכות ושוות בגודלן במקביל לקיר הגובל עם הבית השכן, ולשתול בתוכן שיחים ירוקים וחזקים על מנת לספק הסתרה ופרטיות, ולצד הבית תוכננה ערוגה אחידה עם שבטבט. אביאל ואיליה: "כך, בעצם, יצרנו ממד של עומק ותחושה ויזואלית של מקום גדול יותר מזה שקיים בפועל כשנכנסים לגינה. זהו עקרון נוסף בעיצוב גינה אורבאנית – ניצול מרבי של השטח ויצירת תחושה של מרחב גדול".
הגינה אחורית הייתה האתגר המשמעותי בתכנון הפרויקט – רחבה של6*6 מטר אותה צריך היה להסב לסלון החיצוני והמרכזי של הבית. בחירת החומרים התמקדה בכאלה שכבר קיימים בבית, וכן נבנתה אדנית מצופה בריקים בגוון אפור, דוגמת אלה שמשמשים בחלל הסלון בפנים. האדנית שגובהה 40 ס"מ יכולה לשמש כספסל עם צמחיה פורחת במרכזה, כדי לא להסתיר את הנוף. בפינות נשתלו עץ רימון ולגסטרמיה הודית – האחד מניב פירות מדהימים, והשני פריחה צבעונית.
הגינה הקדמית: מראה טבעי ואזור שהייה מוצל ונעים לכל בני הבית. באדנית נוספת, שתוכננה בצד ימין, ניטע עץ הדר שהשלים את מסגרת הגינה. משטח הישיבה רוצף, כאמור, בדק איפאה, אבל תוך שילוב טריק נוסף- הדק אינו מגיע עד האדניות, אלא "פותח" מעין פס הפרדה ירוק של כ-40 ס"מ ממנה, עם צמחיה משתרעת שנשתלה בו. כך נוצר מרחב משפחתי נוח ומרווח יחסית, שאכן מייצר המשך ישיר לסלון הבית, הן פיזית והן בשילוב החומרים.
עם זאת, הסיפור לא נגמר, ולבני הזוג הייתה בקשה נוספת- להקצות להם בשטח הגן מקום מיוחד בו ליהנות מקסימאלית מיפי הנוף המשתרע ממול. מקום כזה שולב בצד ימין של הרחבה, בו מוקמו בר ישיבה בנוי גם הוא מעץ איפאה שמרחף מעל האדנית והישיבה בו עם הפנים לרחבה מאפשרת להשקיף אל הנוף ובה בעת להיות עם האורחים או ילדים. "היום, שנה אחרי השלמת התכנון אנחנו יודעים שהבר הפך גם למשרד הביתי של זיו" מסכמים אביאל ואיליה את סיפורה של הגינה, אשר מעבר לערכיה האסתטיים הינה קלה מאד לטיפול, ואינה נזקקת לביקורים תכופים של גנן- היבט נוסף וחשוב מאד בתכנון ועיצוב גינה אורבאנית.
מתוך כתבה "צופה אל נוף השומרון". מגזין 121, נובמבר-דצמבר 2011