אזור הסלון: פינת ישיבה בעבודת רפדות ועיצוב נינוח ומזמין. גוף התאורה שהותאם לו מעוצב כ"גשם" של פיסות זכוכית מאורכות בגווני לבן וחום.
לפני שלוש שנים, אחרי שבמהלך חייהם המשותפים "נדדו" והתגוררו במקומות שונים, מצאו אמן האור והזכוכית שימעל'ה פלג ורעייתו מירי את "הפינה" שלהם ורכשו בית ביישוב הקהילתי טל אל בגליל- בית ותיק שנבנה לפני כ-30 שנה ופונה לנוף יער "רצינו בית שיהיה "אנחנו". הוא "פרנס" את החלומות שלנו, והרבינו לרקום אותו בדמיון- איך הוא ייראה ואיך נעצב אותו" הם מספרים. שלוש שנים הם התגוררו בו כפי שהיה בעת רכישתו, עד שלאחרונה הגיעו לבצע את השיפוץ המיוחל שנועד להפוך את חלומם למציאות.
החלל הציבורי: מרחב פתוח ורחב ידיים. ריצוף באריחי אבן מצרית בגון חום בהיר וגדלים שונים, צבעוניות טבעית, תקרת קורות עץ משופעת וגופי תאורה פיסוליים מזכוכית עליהם חתום בעל הבית. משמאל נראית פינת המשפחה כגלריה פתוחה תחומה במעקה עץ בסגנון כפרי.
התהליך היה מסיבי: הבית המקורי חודש מ-א' עד ת', כאשר את התכנון החדש ביצע ידידם האדריכל שלום גרף "לחדש בית קיים הוא מבחינתי אתגר מעניין ומשמעותי הרבה יותר מתכנון בית חדש, כי הוא כרוך בכניסה לתוך החלל שהלקוחות חיים בו, לפרטיות שלהם ולהרגלים שלהם. בבית משפחת פלג, משפחה של אמנים שחיה אמנות, האתגר התעצם עוד יותר בשל חיבור האמנות כחלק בלתי נפרד מהתכנון ומ"השלם" אליו חתרנו" אומר גרף. ואמנם, אחרי כל כך הרבה שנות חלום שגיבשו היטב את מאווייהם, אך טבעי היה ששימעל'ה ומירי יהיו מעורבים מאד בתהליך שזרם כדיאלוג פורה עם גרף והביא לתוצאה המקווה של בית "כפרי אמנותי" כפי שהם מגדירים זאת- בית שחובר למרקם הטבע של הסביבה הכפרית האהובה עליהם, וחללו הפנימי מכיל את תכני עולמם.
המטבח: יחידות עשויות עץ בעיצוב כפרי ופריטים שמדברים בשפתו ומשלימים אותו. יחידת האי משלבת אחסון סגור ופתוח ומשמשת גם כדלפק אכילה. מעל היחידה: גוף תאור שעוצב כשלוש קוביות גדולות במרקם שכבתי.
במסגרת השיפוץ, כששימעל'ה נוטל את תפקיד הקבלן, שונתה זווית גג הרעפים כדי להגביה את חלל הפנים, שטחו של המבנה הורחב ע"י סיפוח שטחי מרפסות, המעטפת נצבעה בגון אפרפר וכל פתחי החלונות "התחדשו" במסגרות בגון שמנת ששימש גם לצביעת קורות התקרה המשופעת שנגזרה מגג הרעפים. בתוך חלל הפנים הוסרו המחיצות המקוריות, והתכנון החדש התמקד ביצירת פתיחות "חיבור בין החללים והמעברים שיעניק נוחות חיים וייצור תחושת אנרגיה וזרימה נעימה" כדברי גרף.
פינת האוכל: שולחן עץ גדול שעוצב משאריות של קורות התקרה, וכיסאות שונים זה מזה שנרכשו בשוק הפשפשים ועברו שיפוץ משקים. גוף התאורה מעוצב כמקבץ קוביות בגדלים שונים שמחלקן כמו ננגסה חתיכה.
קומת הכניסה משתרעת כחלל גבוה, פתוח ורחב ידיים המכיל את הפונקציות המשותפות במרחב אחד נטול מחיצות מפרידות, וכן את יחידת ההורים, חדר עבודה, ויציאה למרחב חיצוני מקורה, כעין "מרפסת זולה" מלבבת. המרפסת, אחד האזורים האהובים על בני הבית במיוחד, רוצפה בדק עץ, נתחמה במעקה עץ "אייקוני" צבוע שמנת, וממנה מסתעף גרם מדרגות המעניק גישה ישירה אל החוץ. הקומה העליונה מכילה בשטחה שלושה חדרי ילדים וחדר משפחה הצופה מטה אל החלל הציבורי ומאפשר קיום קשרי עין ישירים עמה. כמו המרפסת כך גם פינת המשפחה נתחמה במעקה העץ הכפרי למראה, ובקומה התחתונה תוכננה יחידת אירוח.
מרפסת "זולה" ביציאה מהסלון: מרוצפת דק עץ, מקורה בפרגולה מצלה, ותחומה במעקה עץ בעיצוב כפרי. משטח המרפסת ישנה גישה ישירה לחוץ.
כמי שעוסקים באמנות הזכוכית, וערכה של כנות החומר קרוב ללבם, החומרים שבחרו מירי ושימע'לה לביתם הם חומרים גולמיים המייצרים מסגרת חלל נסוכת ארומה טבעית, חמימה וזורמת: קומת הכניסה רוצפה באריחי אבן מצרית בגדלים שונים בגון חום בהיר, לריצוף הקומה העליונה נבחר עץ משרה חמימות, והקירות נצבעו בגון אפרפר. את החומריות הטבעית משלימה צבעוניות רגועה תואמת, ובתוך המארג הנעים משתלבת האמירה האישית, כאשר מטבע הדברים בביתו של אמן אור וזכוכית שני המרכיבים הם הסיפור של הבית ב-ה' הידיעה.
חדר הרחצה והשירותים ביחידת ההורים: משטח כיור+ כיור וחיפוי קיר בעבודת זכוכית של בעל הבית.
את ה"רומן" שלו עם הזכוכית החל שימעל'ה לפני 17 שנה כשנדבק בחיידק האהבה ליצירה ולחומר. כיום מקיפה פעילותו רשת של חנויות בזיכיון הפרושות בארה"ב, באנגליה ובארץ, ואחרי שיצירותיו מעטרות אינספור חללים ציבוריים ופרטיים בארץ ובעולם הגיעה העת גם "לעשות לביתו". ואכן, כל אחד מגופי התאורה ששולבו בו, הכיורים וחיפויי הזכוכית בחדרי הרחצה או ציורי הקיר המעטרים פינות שונות במרחבי חללו, עוצב ייעודית לאזור בו הוא מותקן או תלוי.
ציור קיר גדול בצבעוניות חמימה שבמרכזו דמות אישה מחבקת. הציור ה"מטפס" עד הקומה העליונה, מצניע אגב כך את פינת המשפחה ומשווה לה אינטימיות.
כך, לדוגמה, ציור מרשים במידותיו- 4.10 / 1.90 מ' של דמות אישה מחבקת בצבעוניות חמימה. הציור נתלה על קיר חלל המגורים סמוך לגרם המדרגות המוביל לקומה העליונה, כשהוא "מטפס" עד אליה ואגב כך מצניע במעט את פינת המשפחה ומשווה לה אינטימיות.
שירותי האורחים: על טהרת עבודות הזכוכית של שימעל'ה: יחידת כיור, מסגרת למראה וציור קיר.
ציור אחר, קטן יותר, מעטר את שירותי האורחים, ואף הכיור ומסגרת המראה הם מ"בית היוצר הביתי". לפינת הישיבה בסלון עיצב שימעל'ה גוף תאורה המדמה "גשם" של פיסות זכוכיות מאורכות בגווני חום ולבן; בפינת האוכל משתלב גוף מעוצב כמקבץ קוביות בגדלים שונים שמחלקן כמו ננגסה חתיכה; ובמטבח מלווה את יחידת האי גוף תאורה שעיצובו משלב שלוש קוביות במרקם שכבות, שלדברי שימעל'ה מאזכר עוגת קרמשניט.
את חדרי הילדים מעטרים גופים שהוזמנו על ידיהם, כמו, למשל, מקבץ עליז של קונכיות צבעוניות שנתלה בחדרו של הבן הצעיר.
חדרו של הבן הקטן: גוף תאורה עליז מעוצב כמקבץ קונכיות צבעוניות.
האמירה האישית באה לידי ביטוי גם בפריטי הריהוט שעוצבו על ידם ובוצעו בעבודות ריפוד ונגרות. שולחן פינת האוכל, לדוגמה, יוצר משאריות של קורות העץ המשמשות בתקרה "כשהסתבר שכמות החומר שהוזמנה הייתה גדולה מידי, ניצלנו את הקורות המסיביות לבניית השולחן" מספרים השניים את סיפורו של השולחן בעל החזות הגולמית אליו צוותו כיסאות שונים שנרכשו בשוק הפשפשים ועברו שיפוץ משקם. פינת הישיבה בסלון בוצעה בעבודת רפדות ומזמינה להתרווח בה בנינוחות א-פורמאלית, והמטבח המאופיין במראה כפרי-חינני משובץ בכלי קרמיקה ובאביזרים דוגמת משקל בטעם של פעם.
החממה שבנייתה משלבת בסיס אבן "חירבה", קונסטרוקציית עץ שנצבעה בתכול, וקירות זכוכית.
סיפור הבית אינו מסתיים כאן, אלא מתרחב אל החוץ, שם ניצבת חממה ששימעל'ה בנה במו ידיו כשילוב של בסיס אבן "חירבה", קונסטרוקציית עץ תכולה וזכוכית. "החממה היא סוג של פיצוי לשנים בהן מירי השתוקקה לערוגת ירק" הוא מספר, והפיצוי, כך נראה, השתלם. סוגי חסה, מלפפונים, עשבי תיבול, כרישה, מנגולד ועוד, הם רק חלק מהירקות שהם מגדלים בה לשימושם האישי, כעוד רובד של "בית שהוא אנחנו" שמשלים את החלום שקרם עור וגידים מול היער הפסטוראלי בגליל.