המרכז לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה

"המבנה הירוק" הממוקם בסכנין, משמש כבניין נסיוני בו מתנהלים לימודים ומחקרים סביבתיים , ובנוסף מאכלס את משרדי איגוד ערים לאיכות הסביבה באגן בית נטופה. הבניין משלב אלמנטים חוסכי אנרגיה עפ"י עקרונות תכנון מזרחיים - מסורתיים עם דרישות תכנון מודרני

מאת: מערכת בית ונוי | צילום: עבד אלרחמאן ח. יאסין | אדר' ומתכנן ערים עבד אלרחמאן ח. יאסין - 03/04/2013


תכנון הבניין האקולוגי החל בשנת 1998. שלב א' הסתיים ב-2004. שלב ב' ב- 2009, וביצוע שלב ג' אמור להתחיל בשנת 2011

 

 

 

מרכיבים מסורתיים חוסכי אנרגיה שנכללו בתכנון

א. החצרות הפנימיות: החצר המרכזית – הגדולה (אל פינה דח'לי), מחדירה בשעות הלילה אויר קר דרך פרוזדורי החלוקה (ריואק') אל החדרים והחצרות הקטנות המאופיינות בצמחיה וצל. בקיץ סוגרים את הדלתות בבוקר כך שהאויר הקר נשמר בחללים הפנימיים. בשעות אחה"צ, כשהחצר המרכזית (בלתי מוצלת) מתחממת והאויר בה עולה, פותחים את דלתות החללים הפנימיים  וכך נוצרת זרימת אויר קריר מהם לכיוונה. מיקום חלונות מול חצרות פנימיות מאפשר יצירת פינות ישיבה (איו'אן) במסלול זרימת האויר הקר שבין החצר הגדולה והחצרות הקטנות (או החלונות).

 

ב. המלקאף - ארובת הקירור: המלקאף עובד על עיקרון של הזרמת אויר קר ממפלסי רום גבוהים מעל פני הקרקע שחודרים לפתח המלקאף העליון ויורדים כלפי מטה - לחדרים. ככל שפתח המלקאף העליון נמצא ברום גבוה יותר –פעולת הצינון שלו יעילה יותר. התזת מים בחלל המלקאף הפנימי משפרת את יעילות הצינון:  התאדותם גורמת להצטננות האויר ולהגברת מהירות נפילתו בארובה.

 

ג. חלונות: העלאת מהירות זרימת האויר דרך פתחי חלונות קטנים (אך מרובים) תוך הצרת חתך הזרימה. האויר הקר שנכנס מהחוץ דוחף ביתר יעילות את האוויר החם שנמצא חלל החדר. כדי שיווצר פוטנציאל לחצי זרימת אויר גבוה צריך פתח הוצאת האויר להיות גדול בהשואה לגודל הכולל של החלונות הקטנים.

 

  

המרכז לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה - חזית מערבית

ד. אלמנט הכיפה (קובה): לכיפה שטח פנים גדול יחסית לשטח הגג שהיא מכסה. הצד הפונה לשמש מתחמם תוך עלית האויר כלפי מעלה, אך האויר בחלל החדר שלמטה נשאר קר יחסית. בבסיס הכיפה יש 4 חלונות הממוקמים זה מול זה, ודרכם מסולק האויר החם שעולה מחלל החדר לכיוון החלק המחומם שלה.


ה. אלמנט הקמרון: פתחים משני צדי הקמרון גורמים לכניסה ויציאה מהירה של אוויר הזורם בתוכו, ואגב כך מושך (לפי חוק ברנולי) את האוויר החם מחלל החדר כלפי מעלה. (בתכנון פתחים אלה יש להתחשב בכיוון משב הרוח בשעות החמות).

 

ו. הצללה (ערישית דוואלי): תכנון סככות צמחיה (גפנים וכו') צמודות לקירות המתחממים של הבניין. (קיר דרומי/ גג). בקיץ העלים הירוקים מצלים על הקירות והגגות ומונעים את התחממותם מקרינת השמש, ואילו עם נשירתם בחורף הם חושפים אותם לשמש ולהתחממות. אלמנט זה שימושי בעיקר באזורים שבהם לא ניתן לעשות פתחים, חלונות, קמרונות או כיפות כאלמנטים לקירור (כגון: ממדי"ם).

 

ז. בידוד הקירות ושימוש בחומרי בניה מקומיים: שימוש באבן מקומית עם סיתות שבוצע במקום ובחומרים טבעיים – מקומיים נוספים (אדמה חרסיתית, תערובת בוץ וקש) לבניית קירות עבים המהווים אלמנט מבודד, שאף מונע חדירת קרינת אור ישירה ומחממת דרך החלונות. עובי קיר חיצוני אופייני בבניין הוא 60 ס"מ: 15 ס"מ אבן מקומית מסותת (בצד החיצוני), 30 ס"מ אדמה חרסיתית ו-15 ס"מ אבן מקומית מטויחת (בצד הפנימי). הבטון והטיח עשויים אף הם מחומרים מקומיים וממוחזרים.

 

 

המרכז לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה - חצר פנימית

ח. פתחי תאורה טבעיים (תיזאנה): אלמנט תכנוני שמאפשר חדירת אור טבעי דרך פתחים מיוחדים בתקרה, בכיפה או בקמרון. האור מסתנן פנימה דרך כדור זכוכית שמרכז את קרני האור, אך מונע כניסת גשם דרך הפתח. צבע הזכוכית יכול להשפיע על צבע התאורה ועל מידת החדירה של קרינת חום לחלל הבניין. היעילות האנרגטית של אלמנט זה תיבחן בהשוואה לתאורה קונבנציונאלית בנורות פלורסצנט.

 

ט. סבכת עץ לחלון (משרבייה): אלמנט המאפשר כניסת רוח ואור, אך יוצר הצללה החוסמת חדירת קרינה ישירה ובוהק לחלונות. את הסבכה ניתן לעשות מעץ רך בעל כושר טווב לספיגת מים שגורם לייבוש ולצינון האויר שנכנס לחדרים,  וצבעה יכול להשפיע על קליטת החום והלחות (ולכן גם על קליטת האבק שלה).


י. מזרקה (נאפורה): ממוקמת בחצרות הפנימיות וגורמת לצינון האויר הזורם לחצר הפנימית או לחדרים ע"י התזת רסס מים, שיש לו גם ערך דקורטיבי אסתטי.  טיפות המים שמשתלבות  באויר הזורם, מצננות אותו עקב התאדותן.

 

 

המרכז לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה

י"א. משטח מורטב (סלסביל): צינון האויר ע"י הזרמתו ע"פ גוף אבן מורטב בעל שטח פנים גדול. הסלסביל עשוי מלוח אבן אנכי עם חריצים אנכיים רבים שבראשם מותקן טפטוף מים קבוע. החריצים האנכיים הם בד"כ מפותלים, על מנת להאריך את מסלול טפטוף המים ולהעלות את שטח המגע עם האויר. המים המתנקזים בתחתית יכולים לשמש להשקייה או להיות מסוחררים (ע"י משאבה). 

 יעילותם האנרגטית של האלמנטים התכנוניים חוסכי האנרגיה שתוארו לעיל ייבחנו באמצעות מחקרים (מונחים ומבוקרים). מידי שנה מתקיימת במקום סדנה המיועדת לדיווח התוצאות ולהפצת עקרונות התכנון המסורתיים וחוסכי האנרגיה בבניה הירוקה.

 

מתוך חוברת כנס בנייה ירוקה 2010