סיקור תערוכת Maison & Objet - ספטמבר 2010

תערוכת Maison & Objet המתקיימת פעמיים בשנה בפריז, היא לכל הדעות תערוכה "שופעת כל טוב", המעניקה במה למכלול רחב ביותר של עיצובים, מוצרים ואביזרי דקורציה לבית וסביבתו. אופייה הפלורליסטי של התערוכה, הנחלקת לקטגוריות נושאיות, מאפשר לחברות ויוצרים מתחומים רבים ומגוונים להציג במסגרתה את עיצוביהם, ובתוך כך יכולים המבקרים להתרשם מעושר מוצגים הכולל כמעט כל מה שעולה על הדעת בהקשר הביתי: אלמנטים שימושיים כידיות או חומרי גמר כחיפויי קירות, מערכות שולחן וכלי אוכל; פריטי טקסטיל; פריטים המייצגים שיק אתני מרחבי העולם; עבודות קראפט של מעצבים צעירים; שטיחים, גופי תאורה, חפצי חן בשלל סגנונות; פריטי ריהוט  ועוד, ועוד. Maison & Objet היא תערוכה בעלת חשיבות מסחרית רבה, וככזו היא לאו דווקא מתמקדת בעיצוב "פר סה" במובן של פריצת גבולות. עם זאת, ההיצע העשיר והמגוון עד מאד מזמן למבקרים בה מכלול סגנונות, מוצרים, חומרים ושפות יצירה שונות, וגם אם כמות החידושים אינה "היסטרית" הרי שהאסתטיקה וריבוי המציגים והיוצרים עושים את שלהם וממלאים את המסע בינות למנעד העיצובים בהשראה ועניין.

מזה ארבע שנים מתהדרת מהדורת ספטמבר של התערוכה בקטגוריית "InDoor-OutDoor" המתייחסת לעיצוב סביבת החוץ, ואשר מאז שילובה בין הקטגוריות ה"ותיקות" קנתה לה מעמד נחשב שאך הולך ומתפתח, וגם השנה היווה במידה רבה את ה"הרד קור" שלה.  

בשונה מהתצוגות של הקטגוריות האחרות הנושקות זו לזו ומאופיינות בצפיפות כלשהי הנובעת מכמות רבה של מציגים, קטגוריית ה- InDoor-OutDoor"" מתפנקת בחלל נפרד המנותק מחללי התצוגה האחרים, כאשר ה"ספייס" המוקצה לה אכן מגלם דינאמיקה אינטנסיבית מאד שרוחשת בשדה זה, ולא בכדי -  קשרי חוץ ופנים כבר אינם בבחינת מגמה עיצובית או כיוון ארכיטקטוני, אלא מציאות חיה ונושמת המעלה אותם על נס כחלק בלתי נפרד מרווחת מגורים וסגנון חיים עכשווי. הוכחה חותכת למידת השתרשותה של תפיסה זו ולטשטוש הגבולות בין עיצוב שנועד לחלל הפנים לכזה שנועד לסביבה החיצונית, היוותה הצטרפותן של חברות יצרניות מתחומי עיצוב אחרים למעגל הפעילות בתחום החוץ, ובמסגרת זו נכונו למבקרים במקום הפתעות, כמו, למשל, הימצאותה של  חברת "פנדי" בין המציגים. החברה האיטלקית, שלמעשה החלה את דרכה בשנת 1925 כחברת פרוות וייצור תיקי עור והתרחבה במהלך השנים לתחומים נוספים וביניהם עיצוב הבית, השיקה לראשונה בתולדותיה קולקציית רהיטי חוץ אלגנטית שגילמה את השיק היוקרתי המאפיין את עיצוביה, וכללה, בין היתר, פריטי פנים קלאסיים שהותאמו לסביבת החוץ ע"י שימוש בחומריות שנועדה לכך.

מהלך דומה, שהעיד אף הוא על מידת החשיבות שמיוחסת כיום לעיצוב המרחב החיצוני, נקטה גם חברת B&B, שפעילותה בתחום ריהוט הגן אמנם אינה חדשה, אך בשונה משנים קודמות בהן הציגה רק פריטים שעוצבו א-פריורי לסביבת החוץ, הציגה השנה גם עיצובי פנים מוכרים שלה שהוסבו לגרסה חיצונית, דוגמת קולקציית "צ'רלס" הקלאסית שעיצב אנטוניו צ'יטריו כבר לפני 13 שנה ובתערוכה היא הושקה במהדורה מותאמת לשימוש בחוץ. 

אין ספק שהחברות היצרניות אשר השכילו להבין את המקום שתופסת סביבת החוץ בזירת המגורים העכשווית מקדישות כיום מאמצים להרחבת ההיצע בתחום, ובמסגרת זו גם לפיתוח חומרים מתקדמים המשלבים חזות אסתטית ועמידות נדרשת. כך, לדוגמה, לצד החומרים המוכרים בתעשייה זו כפלסטיק, עץ ואלומיניום ובכלל זה שילובים שונים שלהם, ניכרה נוכחות משמעותית לשימוש במה שמכונה "אריגים טכניים", שהינם בעלי מופע של בד לכל דבר, אך למעשה מבוססים על רצועות של חומרים פלסטיים כפוליפרופילן או פוליאסטר. "אריגים" אלה מרחיבים את אפשרויות העיצוב, ובמישור הצורני אכן בלטו פריטים משולבים במוטיבים של אריגה וקליעה המעניקים מראה מודרני אוורירי, ולחלופין טאצ' של קראפט מסורתי. מגמות העיצוב ככלל, נעו בעיקר בין סגנון שקט ואלגנטי המאופיין בקווים קלאסיים, בצבעוניות רכה של גווני בז' ולבן/שמנת ובשילוב ריפודים, לבין סגנון מודרני קליל ועליז, הנשען בד"כ על שימוש בפלסטיק, בקונסטרוקציות מתכתיות מינימליסטיות, ובשילובי צבעוניות עזה בריפודים או בחומר עצמו. הטווח בין שתי המגמות המובילות רחב לכשעצמו, ובמסגרתו לא נעדרו מההיצע עיצובים דקורטיביים בסגנון כפרי- ציורי, אינטרפרטציות של איקונות קלאסיות המסבות אותן למרחב החוץ, קריצות של הומור הנוסכות ממד משעשע ועוד. 

בתקופה בה נוחות ורווחת משתמשים הן חלק משמעותי מסגנון חיים, סביבת החוץ אינה קוטלת קנים. לצד מערכות ריהוט הכוללות פינות ישיבה ואוכל, מרבצים מקורים (ו' שרוקה) ואינטימיים, ערסלים, ספסלים למיניהם, שזלונגים מפנקים וכד', עומד היצע רחב לא פחות של פריטים ואובייקטים שנועדו להשלים את חוויית השהייה בחוץ בתחושת רווחה וסטייל שאינם נופלים מאלה המצופים בחלל הפנים: שמשיות ופרגולות בשלל עיצובים עם אפשרויות כוונון להגנה מרבית מפני השמש; מערכות בישול מתקדמות; מעמדי בר מוארים; גופי תאורה מסוגננים לשימוש חיצוני; מתקני חימום לימים קרירים; מערכות ייעודיות לילדים הכוללות גם חללי אחסון לצעצועיהם; מקלחונים פונקציונאליים לטובת המשתכשכים בבריכה; וכמובן מתקני ספא וג'קוזי. בין אלה האחרונים ראוי לציון זה של חברת "בלופילד", חברה הולנדית צעירה שהפתיעה לפני שנתיים עם כורסאות מתנפחות עשויות גומי בעיצוב קלאסי "כבד", והשנה עשתה זאת שוב עם ג'קוזי מתנפח. המתקן, שבדומה לכורסאות מגיע באריזה קומפקטית עם משאבת ניפוח, כולל יחידה נלווית המאפשרת לחברו לחשמל ולמים בכל מקום בו נמצאים, כך שכאשר יוצאים לחופשה ניתן, למעשה, לארוז גם אותו! 

אחת מנקודות הנחת בתצוגת עיצוב החוץ היה המפגש עם חברת GAGA- חברה ישראלית חדשה שהתמקמה בכבוד בין שורות המציגים. החברה, בבעלותם של המעצב התעשייתי יעקב קאופמן ואבי בורלא, הציגה כיסאות וכורסאות המהווים חלק מקולקציית הביכורים שלה, שבתהליך עיצובה וייצורה הייתה מעורבת רשת טולמנ'ס שאף משווקת אותה. כיסאות הקולקציה, הכוללת גם רהיטים מעץ מלא, עשויים שלדת מתכת עם אריגה ברצועות פוליפרופילן צבעוניות, ועיצובם, האוורירי ועשיר בעת ובעונה אחת, מגלם שילוב של חומריות עכשווית ומסורת של עבודה ידנית. 

 

אחד המאפיינים של תערוכת Maison & Objet הוא תצוגת ה"השראות", הממחישה מצע רעיוני עתידני של סוכנויות חיזוי באמצעות מיצבים קונספטואליים. המצע הרעיוני הינו תוצר של מחקר וניתוח הלכי רוח עכשוויים, אשר על בסיסם מתגבשים מודלים המתורגמים, מי יותר מי פחות, למגמות עיצוב. השנה ניסו הסוכנויות לבחון מה נותר פרטי בעידן של חשיפת יתר כמו זה בו אנו חיים היום, שנע בין אקסביציוניזם לדיסקרטיות, בין הצפה וגודש לרצון בשקט ושלווה. "בתקופה בה הגבולות בין הציבורי לפרטי היטשטשו, החיים הפרטיים מתפתחים בכיוון פרדוקסאלי מאד", נטען בבסיס הדיון: יש מי שהרצון בטריטוריה אינטימית הרחק מהמולת החיים הופך עוד יותר חיוני לקיומם, ויש מי שהחשיפה מעוררת אצלו תסיסה מרדנית, עד כדי מתן דרור לעזות אלימה וגסות. כך, נטען עוד, בין שני הכיוונים המנוגדים הבית הופך למעשה טלאים של צללים ואורות.  

המיצג של סוכנות נלי רודי (Nelly Rody), אותו עיצב וינסנט גרגואר (Vincent Gregoire), נקרא "Please disturb", וגילם את הכיוון המרדני: גווני שחור ואדום, מרקמים מבריקים, אורות מרצדים, ואובייקטים כשלשלאות, מסמרים, פרוות ומראות, הקנו לו חזות עזה ודרמטית, שנועדה להמחיש אקטים של מרידה בקודקס אסתטי מוכר, וערעור על היום-יום הקונפורמיסטי. הכיוון המרדני בא לידי ביטוי בחומרים וצורות המטופלים בסוג של "ברוטליות"- מעוכים, צבוטים, חבושים או שרופים, כשהם מגלמים בתוך כך פתיחות אקסטרווגנטית ואנרגיה חדשה, פרובוקטיבית אמנם, אך בריאה.  

"מיקרוקוסמוס", המיצב של פרנסואה ברנרד (Francois Bernard) לסוכנות Croisements עסק בקושי לשמר פרטיות בעולם כה חושף וחשוף, וניסה להשיב על השאלה כיצד ניתן היום למצוא היום אינטימיות ללא ניתוק מהכלל. במצע שליווה את המיצב נטען כי תפקידם של המעצבים הוא למצוא את הנוסחה שתגן על האדם מאלימות, רעש והתערבות בחייו ללא בידודו מהעולם, וזו שהציע התמקדה ביצירת "מקום בתוך מקום"- מתיחת גבולות בין הפרטי והציבורי, ומציאת פתרונות להבטחת תחושת נוחות ואינטימיות, כמו גם שימושים חדשים שהינם יותר אמנותיים מאשר פונקציונאליים ומונחים ע"י ממד פואטי לא נראה. הרעיון הומחש באמצעות מעין איגלואים עשויים עץ שהכילו אובייקטים שונים המשדרים ממד של פרטיות, דוגמת כורסה עוטפת המייצרת טריטוריה אינטימית ומגנה ליושב בה, כאשר אוזניות וטלפון שהשתלבו עמה ייצגו שמירה על חיבור עם העולם.