אם מניחים שהאדריכלות מבקשת לייצר חלל כלוא בין קירות, הרי שעיצוב הפנים מבקש להשתמש בחלל זה על מנת לייצר מרחב מחיה אסתטי ופונקציונאלי עבור הדרים בו. אחד האלמנטים בהם ניתן להשתמש בבואנו לחצוץ ולחבר את החלל בו זמנית הוא שימוש במחיצות מסוגים שונים, פרגודים, יחידות ריהוט או וילונות.
בחינה סובבת עולם מעלה כי, למעשה, בכל התרבויות, למעט התרבות המערבית (האירופאית והאמריקאית), רווחה תפיסת חלל שבאה לידי ביטוי במרחב מרכזי גדול וחלוקות משנה קבועות מינימאליות: בתרבויות דרום מזרח אסיה המסורתיות, בתרבות האסלאמית, בתרבות האוהל הבדואי, כמו גם בתרבות האיגלו האסקימוסי לא נבנו קירות לחלוקות קבע עם ייעוד ברור כפי שניתן למצוא בעולם המערבי. בחלק זה של העולם התפתחה אדריכלות פנים שייצרה בתים המורכבים מחדרים וחדרי חדרים, גומחות, כוכים, עליות גג ושלל מרחבים ייעודיים. אלה נותקו באופן ברור ומסודר על ידי מערכת של קירות קבע, אשר תחמו את חלל המשנה שייעודו נקבע מראש. תפיסה אסתטית - פונקציונאלית זו נשענה על חשיבותה של הפרטיות, ו/או מהות ההרכב והקשר המשפחתיים, ולא בכדי צמחה גם במדינות קרות בהן חללים קטנים היו ניתנים לשליטה טובה יותר מבחינת חימום. ככל שחלף הזמן תפיסה זו רק הלכה והתקבעה, עד קבלת חלל הפנים המערבי המודרני העכשווי המביא לידי מיצוי מקסימאלי את הצורך בפרטיות ושם גבולות ברורים בין פרטי וציבורי בחלל הפנים הביתי (תפיסה מסורתית שאותגרה במערב עם התפתחות העיצוב האורבאני בדמות ה'לופט' בו נפרצו הקירות ליצירת חלל מרכזי מולטי-פונקציונאלי).
תרבויות אחרות, כמו התרבות היפנית למשל, ראו באורח שונה לחלוטין את מהות חלוקת הפנים במרחב הביתי. למעשה, מדובר בגישה שאומצה בתרבות המערבית, בעיקר בכל הקשור לחללי פנים בתחום העבודה והמוכרת לנו כיום כ-Open Space. על פי גישה זו, חלל הפנים העיקרי אינו מחולק א-פריורי באורח פונקציונאלי-ייעודי, אלא משמש כחלל גדול ורחב ידיים המשנה פניו במהלך היממה בהתאם לצרכים נקודתיים של זמן/פעילות מוגדרים, ורק איזור הכניסה לבית, המטבח, חדר הרחצה והשירותים הם אזורים קבועים ומוגדרים. בעיצוב הפנים היפני נעשה שימוש ברהיטים קלים וניידים וכן במחיצות נייר אורז נעות המכונות "Fusuma": מחיצות גבוהות אשר השימוש בהן יוצר חלוקת פנים מלאה לחדרים. בתוך כך, לא פלא שבתרבויות אלה נוצרו וריאציות רבות ומגוונות של אמצעי חלוקת פנים המאפשרים לעשות שימוש גמיש בחלל, דוגמת פרגודים סיניים, שהינם פאר יצירה של טקסטיל עשיר וגילופי עץ.
עם כל השוני בין תרבויות המזרח והמערב, במהלך המאה ה-20 מצאה תפיסת החלל הגדול שניתן לחלוקות פנים גמישות, דרך ללב העשייה בתחום עיצוב הפנים המערבי, והולידה את ה-Open Space שתחילה אומץ בחללי עבודה, ומשם סלל את דרכו לחללי דירות ובתים. מגמה זו קיבלה חיזוק נוסף ממה שהחל כתנועת אוונגרד של צעירים דלי אמצעים, בדרך כלל אמנים, אשר ביקשו למצוא לעצמם מקום מגורים ועבודה במחיר צנוע ומצאו זאת בחללי בתי מלאכה ומסחר שננטשו באזור הסוהו של ניו יורק. פתרון המגורים שמצאו צעירים חסרי אמצעים אלה הפך, למרבה האבסורד, למושא תשוקה של רבים, לסגנון עיצובי שנתפס כ'שיקי', עכשווי ומייצג טעם מתוחכם. סגנון עיצובי זה השפיע על עיצוב הפנים בעולם המערבי כולו.
המצאת לוחות הגבס הקלים הפכה את אפשרות החציצה המהירה, הניידת והקלה ליישום לנגישה וזמינה. פשטות היישום הייתה אחד הגורמים להתקבעות תפיסת החלל הפתוח שמחולק באמצעות מחיצות קלות, שקופות או שקופות למחצה. כך, גם מי שאינו יכול לרכוש לעצמו לופט בשיק אולטרא - מודרני - אורבאני יכול, באמצעות שימוש במחיצות גבס, לשוות לדירה "מסורתית" לוק מסוג חדש מותאם לצרכיו.
בעיצוב פנים ניתן להשתמש בקשת של אפשרויות ובאמצעים מגוונים על מנת לייצר חציצה קלה ונעימה לעין:
■ שילוב של מחיצות טקסטיל בדיגום עשיר וצבעוני אשר לצד פתרון החציצה מעניק נקודה של אור וצבע לחלל ■ הצבת פרגודים המוצעים במגוון עשיר של סגנונות ועיצובים, ממסורתיים ועד מודרניים מאד ■ בניות גבס המהוות אמצעי יעיל במיוחד ליצירת חללי משנה ייעודיים כמו פינת עבודה, פינת מחשב לילדים או פינת אוכל ■ מערכות של דלתות ומחיצות קלות ובנות הזזה (המתכתבות היטב עם המחיצות היפניות) שפתיחתן/סגירתן מייצרת הגדרות מתבקשות בהתאם לצרכים משתנים ■ ספריות או יחידות ריהוט דו צדדיות המשרתות בעת ובעונה אחת אזורים שונים.
יתרונות השימוש בחציצה מסוג זה ברורים – זרימה חופשית של חלל פתוח ומרווח באופן יחסי, ניידות ואפשרות לשינוי על פי צרכים, אור טבעי רב יותר ויחד עם כל אלה גם אפשרות ליצירת פינה אישית ואינטימית.
ספריה של המותג האיטלקי Lema. הספריה מודולארית וניתנת להעמדה במגוון רחב של אופנים, דו כיוונית ולפיכך משמשת גם כאמצעי חוצץ בחלל.
מחיצה מדגם BioWall של חברת Loop. המחיצה עשויה ממבנה תלת ממד של מוטות פיברגלאס ארוגים ידנית בדיגומים שונים. חברת Loopמטרת הפרויקט, שהתקיים במסגרת קורס "סדנאות מחקר בעיצוב", הייתה לפתח מוצרים ייחודיים לעיצוב תדמיתי של חללי המתנה לתאגידים, תוך שימת דגש על ההיבטים הפונקציונאליים, החברתיים והתרבותיים של הארגון. במסגרת זו עיצבו הסטודנטים יחידות רהוט המשלבות פרופורציות, תצורה, חומר, טקסטורה וצבע לכדי קומפוזיציות אסתטיות המעניקות פתרונות פרטניים לעיצוב חלל פתוח.
הפרויקט כלל שלושה מישורי פעילות: חקר עיצובי שנועד לייצר הצעות עיצוביות המתייחסות באופן פרטני לתאגידים בארץ; סקר תיאורטי שנועד להבנת דפוסי התנהגות ופעילות אנושית בחללים מסחריים פתוחים; וניסוי יישומי שכלל בניית אב טיפוס.
שלושת המימדים יצרו מכלול התייחסות לנושא הקונספטואלי של חלוקת חלל, התנסות ברמה המעשית של פיתוח פתרונות "אמיתיים" בעולם המסחרי ושימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות, כמו כיפוף עץ בכבישה.
העבודה הזוכה: עבודת הסטודנט טל מזור.העבודה חקרה את השימוש שנעשה בסביבת חלל הכניסה הרב שימושי של מבנה משרדים – שימושי מעבר, שהייה קצרת טווח, וכינוסים. המערכת שתוכננה הינה מערכת חיוץ ויזואלי-אקוסטי בעלת יכולת התקפלות וניידות, אשר תומכת בפעילות אנושית המתרחשת בסביבתה בזמן כנסים. המערכת מורכבת מאלמנט חזרתי המיוצר בטכנולוגיית כיפוף עץ בכבישה, כאשר גיאומטריית האלמנט החזרתי, המתאפשרת בזכות כיפוף העץ, מקנה את יכולת ההתקפלות ואת היכולת ליצור רצפי חיוץ בעלי תצורות שונות בהתאם לצרכי החלל (על-ידי צירוף האלמנטים המרכיבים את המערכת בסדר שונה לפי הצורך בחלל). הטיפול האקוסטי שמספקת המערכת מתבטא בכך שבהיותה פתוחה, גיאומטריית האלמנטים יוצרת תיבות אשר דופנותיהן הפנימיות מצופות חומר בידוד אקוסטי הכולא את גלי הקול שחודרים מהדופן המחוררת של המערכת - זו שפונה לאזור בו מתקיים הרעש.
מחיצה. טל מזור, שנקר
רהיט חוצץ בין חלל האירוח לפינת קריאה אינטימית, המורכב מיחידת אחסון נמוכה ולוח Benacore ורוד, לתוכו מוטמעת טלוויזיה. מתוך מגזין 111: "חוצצת / מחברת"