הדרישה
של הדיירים הייתה ליצור חוט מקשר בבית וקשר בין הפנים, לחוץ ולקומה העליונה. לפני
השיפוץ הייתה תחושה שהבית עוצב כמו ב"כיבוי שריפות", הרהיטים מוקמו
בצורה טכנית בחלל, אם היה צריך אחסון הוסיפו אחסון, אם היה צריך שולחן, הוסיפו שולחן,
לא היה קשר בין הדברים והם גם נראו כטלאי על טלאי. גנס אומרת "הצלחנו ליצור
חוט מקשר מהכניסה לבית, אל החלל המרכזי ולהמשיך את הקשר גם אחרי העלייה במדרגות אל
חדרי הבית השונים. הבית הפך להיות בית של יחד, ההרגשה של בני הבית השתנתה, הם ממש
רוצים להיות בבית ואף חגגו בו אירוע משפחתי גדול"
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
השינוי
הראשון היה הפיכת הסלון עם הפנים לגינה ולא בירכתי הבית. גנס אומרת "הפכנו לגמרי את תכנית העמדת
הריהוט של החלל הציבורי ושינינו את מיקום הטלויזיה בחלל, כך שבמקום שישבו על הספה
עם הגב לגינה, היום הם יושבים עם הפנים אל החוץ ואל הגינה. במקביל חילקנו את החלל
המרכזי לסלון וחדר עבודה. מעבר לכך שהמשרד עבר מחדר השינה של ההורים אל החלל
המרכזי יצרנו משרד-חדר אורחים 'פתוח – סגור'
המצטרף ונפרד מהחלל עפ"י הצורך." למעצבת לקח זמן רב לשכנע את הדיירים
להעמיד את שולחן העבודה דווקא מול החלון ולא עם הגב אליו. הדיירים ביקשו חדר עבודה
בו לא יראו את כל הבלאגן ואת השולחן ולכן מיקמה המעצבת ספריה ייעודית למשרד, פתוחה
וסגורה ולצידה קיבל השולחן מקום של כבוד כשהוא פונה לחלון. אין ספק שההרגשה היא
אחרת כאשר עובדים עם הפנים לחוץ, לירוק ולטבע.
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
אתגר
נוסף איתו התמודדה המעצבת הוא שהבית ממוקם בכיוון צפון ואינו מקבל הרבה אור שמש.
היה צורך לתכנן איך להכניס יותר אור טבעי לבית מבלי לשבור מפתחים. גנס אומרת
"את האור והבהירות הכנסנו דרך צביעת החלל המרכזי בגוונים בהירים של תכלת
ונגיעות כתום, שילבנו ספרייה גדולה בסלון המכילה אחסון רב אך נותנת מראה אוורירי
ע"י תכנון חלק תחתון ועליון פתוחים והמשכיים. הוספנו גופי תאורה מינימליסטיים
בגוון התקרה ויצרנו מוקד אחד של מנורות תקרה תלויות בפינת האוכל בגווני
כחול-לבן-כתום. שלבנו ריהוט בעץ אלון טבעי בהיר ובחרנו בספה מרכזית בגוון אפור
בהיר. לחלוקת החלל השתמשנו בפרופיל ברזל
בלגי מינימליסטי בעל מודולים המחברים למודול של הקמין והמשכנו את קיר הקמין עד
התקרה לקבלת חזית המשכית, כאילו כך תוכנן הבית מבראשית"
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
שינוי
נוסף שהביאה הקורונה הוא בחשיבות הגדולה לייצר לכל אחד מבני הבית פינת עבודה משלו גם
לילדים. "לכן," אומרת גנס "בחדרי
הילדים שינינו את תכנית ההעמדה ובנינו שולחן עבודה וארונות המשלבים אחסון פתוח וסגור.
במקום ליצור טלאים של מדפים ארונות יצרתי מקשה אחת של ארון גבוה עד התקרה עם
מדפים, שנותנים מקסימום אחסון וריכוז של המדפים הפתוחים בחזית אחת נקיה"
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
לכל
ארון בבית עיצוב שונה, בחדר ההורים ארון רומנטי לבן עם ידיות פליז בעבודת יד, אצל
הילדים ידיות כחולות בגוון הקיר, ואצל הבת ידיות מעץ לבנה בעבודת נגרות אישית. "רצינו
לתת ייחודיות לכל ילד, לכל חדר אופי משלו אבל כן לשמור על הקו המקשר."
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'וק | אדריכלות תכנון ועיצוב: קרן גנס