במרכז החלל: יחידת אי/מטבח חיצוני כסוג של "תחנה סופית" בה מוענק למנות הטאצ' הסופי לפני ההגשה.
במרכז החלל: יחידת אי/מטבח חיצוני כסוג של "תחנה סופית" בה מוענק למנות הטאצ' הסופי לפני ההגשה.
נמלים מתכתיות, פרפרים צבעוניים, זוג רגליים חובשות מגבעת צילינדר או גביעי גלידה מעוררי תיאבון- אלמנטים אלה הם רק חלק מהחלל המקבל את פני הבאים למסעדת DIVERXO במדריד, ובאחת מפריך כל דעה מוקדמת על אווירה שמרנית ומעונבת שאולי מצופה היה למצוא במסעדה המתהדרת בשלושה כוכבי מישלן (היחידה במדריד). המסעדה, השוכנת במלון NH שבעיר, נמצאת בבעלותו של השף דויד מוניוז (David Munoz), אשר למרות גילו הצעיר כבר רכש מוניטין רבים ומעמד בינלאומי בזכות כישוריו הקולינאריים, ולא פחות מכך בזכות אישיותו הססגונית וסגנונו האישי-ייחודי.
מוניוז בפעולה: משלים מנה על משטח הדקטון של היחידה, שמאפשר לעבוד עליו ישירות ללא כל חשש לפגיעה בו ותוך הבטחת ההיגיינה הנדרשת למזון.
מוניוז בפעולה: משלים מנה על משטח הדקטון של היחידה, שמאפשר לעבוד עליו ישירות ללא כל חשש לפגיעה בו ותוך הבטחת ההיגיינה הנדרשת למזון.
דיברסו, היא ללא ספק ביטוי המשלב את השניים. שכן כמו החוויה הקולינארית שמייצרות המנות שהוא מפליא להוציא תחת ידיו, כך גם חלל המסעדה נועד, לדידו, להעניק לאורחיו חוויה ייחודית ויוצאת דופן, והוא אכן עושה זאת כבר מרגע הכניסה פנימה. המרחב משתרע על שטח של 472 מ"ר ועוצב ע"י סטודיו העיצוב לזרו רוזה ויאולן (Lazaro Rosa Violan) מברצלונה, עמו ומולו התנהל מוניוז בדיאלוג הדוק וזורם "מוניוז לא צריך היה הכוונה או רעיון. הוא היה מגובש מאד, וידע בבהירות מדויקת מה יהיה הקונספט של המסעדה החדשה" מספר לזרו רוזה "העיצוב מבחינתו, נועד להעביר את המסר של דיברסו כסוג של רכבת הרים בלי בלמים, והחזון שלו היה חזון של פנטזיה המערב יצירתיות ודמיון. הנמלים והפרפרים, למשל, הם יצורים שנשאבו מתוך מאגר דמיונות הילדות שלו".
ריצוף פרקט באזורי הישיבה, ריצוף שיש באזור יחידת המטבח החיצונית, ותקרה המשלבת תשתיות צנרת חשופות עם הנמכת גבס המכילה פתחים קוניים עם גופי תאורה גדולי ממדים. הרגליים החובשות מגבעת צילינדר הינן מתלי מעילים שעוצבו בהשראת אליסה בארץ הפלאות.
החלל: מרחב בהיר ואסקפיסטי למראה, מציג את ממד הפנטזיה כשילוב של ניקיון מהוקצע, עושר צורני וקריצות הומור מפתיעות.
חללה הבהיר בעיקרו של המסעדה מציג את חוויית הפנטזיה כמופע אסקפיסטי, נקי-מהוקצע ועשיר בעת ובעונה אחת. מרבית האלמנטים המשמשים בו עוצבו ייעודית עבורו, ובכלל זה אלמנטים מבניים, פריטי ריהוט ותאורה המשתלבים עם פריטים מקוריים המתבלים אותו בקריצות הומור שובבות. התקרה חושפת תשתיות צנרת גלויות לצד הנמכת גבס שעוצבה תוך שילוב פתחים קוניים גדולי ממדים המכילים גופי תאורה עשויים פיברגלס, והריצוף משלב פרקט עץ באזורי הישיבה ואריחי שיש במרכז החלל, בו ניצבת יחידת אי גדולה. יחידה זו משמשת כמטבח פתוח, מעין "תחנה סופית" החותמת את תהליך הכנת המנות, ומאפשרת לסועדים לראות כיצד מוענק להן ה"טאצ'" הסופי לפני ההגשה. עיצובה הפיסולי-אמורפי כולל גוף משולב חללים פתוחים לאחסון, ומשטח דקטון שחור, אחד החומרים החוזר ומשמש באלמנטים נוספים, דוגמת בריצוף וחיפוי המטבח "האמיתי", במשטחי עגלות ההגשה או בדלפק הקבלה בכניסה.
הישיבה במסעדה: כורסאות עור ורודות במקום כיסאות, ושולחנות בגדלים שונים מעוצבים כשילוב של משטחי סיילסטון לבנים וצחים במיוחד עם בסיס מעוגל מפיברגלס המפיץ אור תחתי.
ריצוף פרקט באזורי הישיבה, ריצוף שיש באזור יחידת המטבח החיצונית, ותקרה המשלבת תשתיות צנרת חשופות עם הנמכת גבס המכילה פתחים קוניים עם גופי תאורה גדולי ממדים. הרגליים החובשות מגבעת צילינדר הינן מתלי מעילים שעוצבו בהשראת אליסה בארץ הפלאות.
המעצב לזרו רוזה: "החזון היצירתי של מוניוז אינו בא על חשבון הפונקציונאליות והנוחות שנדרשים בחלל, דוגמת אקוסטיקה טובה או בחירת חומרים נכונה, שהינם מרכיבי מפתח בעיצוב מסעדות, ולמעשה בכל עיצוב. משטחי הדקטון, למשל ( משטחים מבוססי תערובת של 25 מינרלים ביניהם זכוכית, פורצלן וקוורץ שפותחו ע"י חברת קוסנטינו) נבחרו בשל מאפייניהם החומריים, שהופכים אותם אידיאליים לשימוש באזורי "הבי דיוטי" פעילים כמו מטבחים במסעדות: עמידות מוחלטת בפני כתמים, שריטות וספיגת נוזלים, היגיינה, ונוחות פונקציונאלית המאפשרת לעבוד עליו ישירות וכן להניח סירים חמים ללא כל חשש. בהיבט האסתטי הם מספקים גמישות עיצובית, כמו גם חזות נקייה למשעי, אשר כאן בחלל מדגישה את האלמנטים הדקורטיביים ואף מעוררת תחושת אינסוף כלשהי, אליה חתרנו בעיצובו".
מעל כל שולחן: וילון שמאפשר ליושביו לתחום אותו לכדי טריטוריה פרטית וליהנות מאינטימיות בחלל הפתוח.
הישיבה במסעדה: כורסאות עור ורודות במקום כיסאות, ושולחנות בגדלים שונים מעוצבים כשילוב של משטחי סיילסטון לבנים וצחים במיוחד עם בסיס מעוגל מפיברגלס המפיץ אור תחתי.
אזורי הישיבה ממוקמים בהיקף היחידה המרכזית, כשהם כמו תוחמים אותה וכוללים שולחנות בעיצובים שונים (עגולים או רבועים) ובגדלים שונים המותאמים להרכבים משתנים של סועדים- שולחנות אינטימיים לשניים, או שולחנות גדולים יותר לארוחה בחברותא. החתירה לתחושת אינסוף מוצאת את ביטויה גם בעיצובם המשלב משטחי סיילסטון בגוון לבן בדרגת צחות גבוהה ביותר עם בסיס פיברגלס שקוף למחצה ממנו, כטוויסט בעלילה, בוקעת תאורה תחתית שמפיצים גופים המותקנים בתוכו. כמי שמאמין בנוחות כחלק משמעותי מאד ובלתי נפרד מחוויית חלל, העדיף לזרו לצוות לשולחנות כורסאות מזמינות במקום כיסאות, והן עוצבו מעור ורוד עם משענות ידיים הניתנות להתאמה וכוונון לפי נוחות המשתמשים.
חלל השירותים: ריצוף שיש, ספרים ופרפרים כחיפוי קירות, אסלות ורודות ומראות המייצרות סוג של תעתוע המהדהד את אליסה בארץ הפלאות.
מעל כל שולחן: וילון שמאפשר ליושביו לתחום אותו לכדי טריטוריה פרטית וליהנות מאינטימיות בחלל הפתוח.
פרט מקורי נוסף ששולב בעיצוב אזורי הישיבה, והיה לדברי לזרו רוזה דווקא דרישה של מוניוז, הם וילונות לבנים המשתלשלים מטבעות מתכת המעוגנות לתקרה באמצעות מוטות, כשהם מאפשרים לסועדים בכל שולחן ושולחן "לעטוף" את מקום מושבם, לתחום אותו לכדי טריטוריה פרטית וליהנות מאינטימיות גם בחלל הפתוח. את החוויה מבוססת הפנטזיה משלימים פריטים משעשעים המשובצים ברחבי החלל, כמו, לדוגמה, זוגות רגליים חבושות צילינדרים שמתבררות כמתלי מעילים שעוצבו בהשראת אליסה בארץ הפלאות, גביעי הגלידה הגדולים שאינם אלא מכלים שנועדו לצינון יינות, ואף בחלל השירותים מחפים את הקירות פרפרים וספרים, והמראות מעל הכיורים מהדהדות אף הן את תעתועי המראות באליסה בארץ הפלאות.
החלל: מרחב בהיר ואסקפיסטי למראה, מציג את ממד הפנטזיה כשילוב של ניקיון מהוקצע, עושר צורני וקריצות הומור מפתיעות.
חלל השירותים: ריצוף שיש, ספרים ופרפרים כחיפוי קירות, אסלות ורודות ומראות המייצרות סוג של תעתוע המהדהד את אליסה בארץ הפלאות.
"דיברסו אינה רק מסעדה, אלא קונספט כולל המשקף תפיסת עולם בה ממד הפנטזיה הוא לייטמוטיב" אומר מוניוז "לכן אני אוהב לחשוב עליה כעל רכבת הרים שמטלטלת אותך ואינך יודע מתי תנחת שוב. בדומה לכך אני רוצה לחשוב שגם כאשר עוזבים את המסעדה החוויה שהיא מייצרת ממשיכה לחיות אצל הלקוחות עוד ועוד".