תנו לעבור

ההתייחסות למוגבלויות, היא דבר שמזין מיימדים רחבים הרבה יותר, מהמיימד התיכנוני גרידא. נדמה שחברה המבקשת לתפוס כל אדם בה, כאחד בין שווים, היא חברה הומנית יותר, מקבלת יותר ומכילה. חברה שמצליחה לאמץ דפוסים של אדיבות, סבלנות וסובלנות.

 

הקונטציה הראשונה למוגבלות היא כיסא גלגלים, אלא שבמציאות, המעגלים רחבים בהרבה. זאת יכולה להיות אמא שמנסה להדחס ללא הצלחה עם עגלת תאומים למעלית בקניון, איש מבוגר שאינו שומע טוב, שמבקש לשמוע מה התשובה, לשאלה ששאל, בעמדת מודיעין במקום ציבורי, אדם שעבר ניתוח ומתנייד תקופה ארוכה על קביים, אנשים עיוורים וקצרי רואי שמבקשים להתמצא ביתר קלות במרחב הציבורי ורבים נוספים.

 

קרן רהב, מנהלת בית טמבור, היא גם רכזת הנגישות של החברה. לפי התקנות החדשות, מסבירה רהב, כל חברה שמעסיקה מעל 25 עובדים מחוייבת ברכז נגישות. תפקידו של הרכז, להדריך בשלב הראשון את כל עובדי החברה, שעוסקים במתן שירות, וליישר קו בנוגע לתפיסת הנגישות ויישומן בשטח ובשלב השני לערוך דו"ח מפורט, על- פי תקני וחוקי הנגישות, הכולל התייחסות לכל הנקודות בבית העסק, הדורשות שיפור, ברמת ההנגשה שלהן, לבעלי מוגבלויות.

 

ההדרכה שמקבלים העובדים, נותני השירות היא באמצעות סימולציות המאפשרות להם להבין על בשרם, כיצד חש האדם המוגבל. קרן מספרת שההדרכות שעוברים נותני השירות, בארגונים הנמצאים בתהליך של הנגשה, כוללות בין השאר, ארוחה בחדר חושך ובזמן הארוחה שימוש באוזניות אוטמות מרעש ומגוון נוסף של הדגמות דרכן ניתן להמחיש באופן חווייתי, הנצרב בעומק הזכרון, את חשיבות הנושא ואת העלאת המודעות לרמה הנדרשת. בבית טמבור, מעלית המאפשרת לבעלי מוגבלויות להגיע בקלות לקומה השניה, קיימת גישה נוחה מחניית הנכים ועד לפתח המקום ורהב כמובן לא מסתפקת בכך, מבחינתה יש לה עוד המון מה לעשות.

בעולם, קיבל הנושא תשומת לב יתרה ומה שאותנו מרגש, בארה"בובאירופה, כבר נראה חלק אינטגרלי מהנוף.

 

 

האדריכלית נורית בינה, מורשית נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה), מציינת שבגרמניה לדוגמא, כבר בשנת 2002 הכל היה נגיש במדינה. גרמניה, כמו רוב מדינות אירופה, משופעת במבני ציבור עתיקים, המאופיינים בדרך כלל בחזית עשירה במדרגות, מה שלא עצר את פעילות ההנגשה, והוכיח כי אם רוצים אין זו אגדה.

 

בינה היא חלק מצוות חברת 'נגישות לעסקים', חברה המעניקה שירותי ייעוץ וליווי לחברות ועסקים, בדרכם להפוך לנגישים ולצד בקיאותה המרשימה באותיות הקטנות של ספרי החוקים והתקנות, היא מקפידה להדגיש שנגיש חייב להיות גם אסתטי. אפשר לדעתה לשמור על פתיחות מחשבתית ולהצליח לשלב קו אסתטי מוקפד, תוך עמידה בתקנות ובחוקים, הנוקשים ביותר, שדורשת ההנגשה.

 

בינה מפנה את תשומת ליבי, לאופן היצירתי בו בחרו לפתור במרכז העיר פאריז, הנגשת גרם מדרגות מסוים, לבעלי מוגבלויות. יצירת שבילי גישה אלכסוניים, שחוצים את גרם המדרגות, מאפשרים מעבר קל לעגלות תינוק וכסאות גלגלים. נורית בינה מברכת על התקנות החדשות בתחום ומציינת שהתקנות הבאות שאמורות לקבל אישור, מתמקדות במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל והן יכללו תקנות גישה באמצעות רמפות ומעליות.

 

כמו כן כיתות הלימוד יהיו מחויבות בציוד הכולל מערכות עזר לליקויי שמיעה והמרחב כולו, יחוייב בשילוט מותאם.

 

 

 

 יצירת הנגשה מסבירה בינה מתורגמת בסופו של דבר לכסף. בישראל, על פי רישומי ביטוח לאומי קיימים היום 22% נכים. ברור שהנתון הזה רחוק מלהיות מדויק, הן בשל העובדה שלא כולם מדווחים על נכותם לביטוח הלאומי והן בשל העובדה שגם הורה שדוחף עגלה או אדם שעבר ניתוח נקודתי, אינם נכללים בספירה.

 

מלון בעל חדרים נגישים, יאפשר לעצמו עוד 22% (או יותר) של אוכלוסיה שלא הייתה יכולה להתארח בין כתליו אילולא ביצוע ההנגשה. אדם בעל צרכים מיוחדים שמתארח במלון, אינו מתארח לבד, הוא בדרך כלל יגיע עם משפחתו או חבריו ובסופו של תהליך, מלון נגיש מחזיר באופן מהיר יחסי את ההשקעה שלו. ב'נגישות לעסקים' מאפשרים לכל אדריכל לקבל ליווי וייעוץ, כך שאין צורך להיות מורשה נגישות כדי לתכנן מבנה מונגש העומד בתקנים. לכל מבנה סט תקנות ותקני נגישות משלו. הסיכוי שאדריכל יהיה מודע למכלול השלם הוא אפס והיום החוק דורש הנגשה, כחלק מהיתר הבניה, לכל בניין הכולל 6 דירות ויותר.

 

ישנן תקנות בנוגע לכובד דלת הכניסה, לרוחב המעברים, להנגשת דלפקי שירות במוסדות ציבוריים, לתכנון מדויק של שירותי נכים, גובה וזווית התקנת ידיות אחיזה, גובה מתגי החשמל, תיבות דואר בגובה מסוים והרשימה עוד ארוכה (מאוד). את כל אלה ועוד, ידאגו ב'נגישות לעסקים', שלא תשכחו ומבטיחים להוביל כל אדריכל, כך שהפרויקט בתכנונו יוכל להיות נגיש, על- פי כל הדרישות והתקנים.

 

האדריכל אבי שטרנפלד הוא אחד מיועצי הנגישות העסוקים ביותר בשוק המקומי. שטרנפלד מבצע בימים אלו הנגשה לכל סניפי בנק מרכנתיל וברקורד שלו כ- 300 פרויקטים נוספים להם ביצע הנגשה, בינהם מרכזי BIG ברחבי הארץ, סניפי האוניברסיטה הפתוחה, קניון איילון, מתחמי סינמה סיטי ברחבי הארץ, קופ"ח מכבי ונוספים.

 

כשמדובר במרחב המגורים הפרטי, קיימות נקודות התייחסות רבות. במידה ומדובר בבית עם קומות, קיימת אופציה לשימוש במעלית או כשהמקום או התקציב אינם מאפשרים זאת, אחד הפתרונות הבולטים, שהפכו גם יחסית דקורטיביים עם השנים, הם המדרגונים והמעלונים. ניצן זהב, מחברת תעמל מזרע, מסבירה שאין צורך היום לתכנן פיר למעלית. מעלון ללא פיר היא מעין מעלית קטנה, שעולה לאורך מסילה אנכית ויכולה, למשל, לנייד נכה על כיסא גלגלים, מהחנייה ועד לקומה הראשונה בביתו. מעבר לעובדה שהמעלון זול בהרבה מתכנון מעלית הוא גם נחשב למכשיר נייד ולכן אינו מצריך קבלת היתר בניה.

 

 

גם בתחום המדרגונים נרשמה התפתחות ולצד המדרגונים המוכרים, קיימים היום מדרגוני משטח, המאפשרים שינוע של כיסא גלגלים במעלה גרם המדרגות בבית.

 

 

זהבי מחדדת שמדרגוני המשטח מצריכים רוחב מינימאלי של 1.1 מטר ולכן חשוב לקחת את השיקול הזה בתכנון המוקדם. ובימים בהם המטבח נכנס ללב של כולנו, קיימת גם במובן הזה משמעות בתכנון המוקדם.

 

שירלי טוראל, אדריכלית רגבה ומנהלת תחום האדריכלים בחברה, מסבירה שזה נכון שיש כללי תכנון אבסולוטיים שגובשו במשך הזמן, אבל אנחנו שונים אחד מרעהו, בהרגלי האכילה, הבישול, האירוח, האחסון וכד'.

 

 

 

אדם עם מוגבלות הוא בעצם לקוח כמו כל הלקוחות אבל עם דרישות מיוחדות לו. טוראל מסבירה שהמטבח הוא אחד המקומות האינטנסיביים בבית ובמהלך ההיסטוריה זכה ללא מעט מחקרים שהתמקדו בעיקר בפן הארגונומי של ההתנהלות בו, למשל, גבהים של גברים או נשים בגילאים שונים והיחס של גובה זה לגובה משטח המטבח, המרחק שניתן להגיע עם היד,נוחות העבודה אם מתכופפים, מרחק מתאים לעבודה במטבח של מספר אנשים ופרמטרים נוספים, במטרה לייעל ולשפר את התפקוד במטבח. האדם המוגבל שונה בנתונים הפיזיים שלו מהאדם הממוצע. לכן צריך לבצע התאמות נוספות:

1. אדם המתנייד על כסא גלגלים ניגש למשטח המטבח עם הכסא ולכן הארון התחתון ימנע ממנו קרבה נוחה למשטח. משטח ללא ארון תחתון באזור הכיריים והכיור יאפשר לגשת לעבודה על המשטח בקלות.

2. במקומות בהם מתכננים ארון תחתון, יש לתכנן עם סוקל תחתון גבוה ( 26 ס"מ לפחות במקום 10 ס"מ הסטנדרטי), כך שניתן יהיה לגשת קרוב לארון.

3. יש להשאיר במרחב המטבח מקום מעבר וסיבוב ברדיוס המותאמים לכסא גלגלים. טוראל מחדדת בעניין הזה ומדגישה שתכנון מטבח עם אי פחות מתאים לאדם על כסא גלגלים ומאידך מטבח בצורת "ר" יתאים הרבה יותר.

4.השטח שבין הארון העליון לתחתון הוא שטח חשוב מאוד והנגיש ביותר לבעלי מוגבלויות, לכן ניצול השטח הזה וההתייחסות אליו בעת התכנון, חשובים מאוד.

5. שימוש במתקני אחסון הניתנים להורדה או מכנית או חשמלית.

6. התקנת כיריים בגובה המשטח על מנת שניתן יהיה להחליק את הסיר מהכיריים ישר למשטח.

7. כיריים הפועלות על גז ומתופעלות באמצעות כפתורי הפעלה הממוקמים בחזית ולא בצד.

8. בחירה בברז הניתן להפעלה על ידי ידית ארוכה.

וגם ההתייחסות לילדים זוכה לתשומת לב. שירלי טוראל מסבירה שהמגמה להנגיש מטבח לילדים אינה מפותחת בארץ כפי שהיא למשל בגרמניה. עם זאת, יש פעמים בהם מתכננים מטבח קטן בקומת משחקים או מרתף ומייעדים אותו לילדים.

 

 

במקרה כזה צריך להתאים את הגבהים של המשטח לגובה המשתמש. נהוג להתאים את גובה המשטח למשתמש כך שהמרחק בין המרפק ב-90 מעלות למשטח יהיה 15 ס"מ. היום יש מנגנונים המעלים ומורידים את משטח העבודה או חלקים ממנו, למעלה ולמטה על ידי מעלון חשמלי ומאפשרים התאמת הגובה שלו לכל גובה נחוץ.