מקדש לאוהבי סושי
כשבעלי מסעדת טורי-טורי, המסעדה היפנית הנחשבת כטובה ביותר במכסיקו סיטי, ביקשו להעתיק את משכנה למקום גדול יותר בשכונת פולנקו בעיר, הם הפקידו את תכנון הפרויקט בידי האדריכל Michael Rojkind והמעצב התעשייתי Hector Esrawe, אשר שיתוף הפעולה בין השניים הניב תוצאה מרשימה בעליל.בקשת הבעלים אמנם כיוונה לפרשנות יפנית אך לא מובהקת לחלוטין, ולמעשה, רצונו היה שהמקום יישא ביטוי אישי ואופי ייחודי -אופי עכשווי וקוסמופוליטי, אשר עוצמתו תושג באמצעות חוויות חלל שונות החוברות למעין "מקדש" אקסקלוסיבי שנועד לקהל אוהבי סושי.
חזית המבנה: הבית המקורי הופשט מכל מאפייניו הקודמים כבית מגורים ועוצב מחדש תוך יצירת מופע צורני יוצא דופן שבולט בנוכחותו ונועד " לספר סיפור אחר "
מעטפת המבנה
החזית יוצאת הדופן מדמה רשת, ונדמית כאילו בקעה מתוך האדמה כשהיא מטפסת מעלה בבניין, כמו מחקה את צמחי הקיסוס החובקים-סובבים את הקירות התומכים. מופעה הייחודי נרקם משתי שכבות "עצמאיות" (עם מרווח בין אחת לשנייה) עשויות מתכת בחיתוך CNCשהעניק להן חזות מחוררת אשר הושלמה בעבודת יד להשגת דיוק מרבי. "במשרדנו, אנחנו מקפידים מאד על תכנון אקספרימנטאלי באמצעים דיגיטאליים, כמו גם על איכויות הביצוע והבנייה. זוהי הסיבה שהתמקדנו באופן מיוחד בתרגום הגיאומטריה המורכבת לכדי שרטוטים פשוטים ומובנים שיהיו ניתנים לביצוע מקומי כאן במכסיקו סיטי" הניסיון הרחב שנצבר אצלנו במהלך השנים האחרונות חידד אצלנו את המודעות לגבי כוח העבודה המקומי ולגבי איכות התוצאה הסופית שביכולתנו לקבל, כמו גם את ההכרה שקשה יהיה למצוא כמותם במדינות אחרות" אומר ROJKIND כשהוא מתייחס לדיגום הרשת של החזית, העונה לממד הפתיחות של התכנון בהיותו מסנן את האור, הצל והמראות החודרים דרכו לחללי הפנים ומעשירים את האווירה בהם בשינויים מעודנים.
מעטפת המבנה שכמו צומחת מתוך הקרקע. פתיחות הרשת מחדירה אור , צל ונוף חוץ לחלל הפנים ובעונות הקרות ניתן לסגור אותה באמצעות זכוכית
שטח המסעדה משתרע על 692 מ"ר בחלוקה ל-3 מפלסים מרוצפי עץ המקושרים ביניהם באמצעות מדרגות מרחפות, וכבר באזור החוץ, עם הכניסה אל טרסה חבוקה בצמחייה טבעית, מתקבלת תחושה אינטימית.
חלל הפנים: גרמי מדרגות מרחפים מקשרים בין הקומות
אזורים "נושאיים" שונים
חזיתו ה"מרושתת" של המבנה וסביבתו החיצונית תוכננו בקפידה זהירה ליצירת רצף בין פנים וחוץ, ובהתבסס על הקונספט הרעיוני לייצר חוויות משתנות, תוכנן חללה בחלוקה לאזורים "נושאיים" שונים: טרסות, בר סקי, חדר תה+ טרסה עליונה, ובהשראת רול הסושי גם אזורי Inside Out ,המצויים אמנם מאחורי קרום המתכת של החזית אך מעניקים ליושבים בהן תחושה של חוץ ובעונות הקרות ניתן לסגרם עם מחיצות זכוכית.
חלל חדר התה: ספון עץ המשמש בריצוף,בתקרה ובחיפוי הקירות,ומלווה בקיר צמחייה ירוק המלווה את כל גובהו.
קשר ישיר עם מהות הפונקציה
כל אחד מהאזורים אופיין בעיצוב אחר המגלם קשר ישיר עם מהות הפונקציה שהוא ממלא, ובהמשך לכך אף הסגנון והאווירה בהם משתנים. כלל פריטי הריהוט במקום, הן אלה המשמשים בחלל הפנים והן אלה המצויים בטרסות שבחוץ, תוכננו ייעודית עבור המסעדה: קולקציה שלמה של כיסאות ושולחנות שעוצבו בקפידה מחושבת בהתאמה לאופיים של אזוריה השונים.
אזור הישיבה החיצוני:חבוק בצמחיה ירוקה,כעין מפלי קיסוס הגולשים ועוטפים אותו. ריצוף בדק עץ ופריטי ריהוט שעוצבו ייעודית
האפשרות להתחבר
פיתוח ועיצוב הקולקציות ארך מעל לשמונה חודשים, ו- ESRAWE, המעצב, מסביר: "המטרה הייתה להעניק ללקוחות אפשרות להתחבר לאווירות שונות ולבחור מביניהן את זו המועדפת עליהם. כל חלל עוצב תוך שימוש במערך חומרי אחר וכבעל מאפיינים משלו, והמכלול מקיף טווח רחב של אפשרויות וסגנונות". כך, למשל, חדר התה,הוא מרחב מרוצף ומחופה עץ, אשר חלק ממנו הוא חלל גבוה והקיר התוחם אותו ונמשך לכל גובהו "מחופה" בצמחייה שופעת. הישיבה בחלל זה עוצבה באורח ייחודי כך שכל מערך שולחן וכיסאות מוצב סביב מעין גומחה תחתונה ברצפה (סוג של "בור"), משטחי השולחנות מקובעים לקיר וכמו נובעים ממנו, ומושבי הכיסאות "יושבים" על הרצפה כך שהרגליים מצויות, למעשה, בגומחה. השולחנות והכיסאות עוטים גון ירוק החובר לקיר הצמחים ולחיפויי העץ, והתחושה בחלל זה היא תחושה חזקה של טבע.
חלל חדר התא : הגון הירוק של פריטי הריהוט חובר לתחושת הטבע המאפיינת את עיצובו
טורי טורי
Rojkind ו- Esrawe התכוונו שסיפורה של טורי טורי יהיה שונה, והוא אכן כזה בכל מובן- אם בתכנונה האדריכלי ובמופעה הצורני המיוחד שמייצר נוכחות יוצאת הדופן במרקם השכונה בה היא ממוקמת, אם ברעיון העומד בבסיס עיצובה לספק ללקוחותיה מבחר סגנונות עיצוב ואווירה לבחירה, ויותר מכל, באורח בו היא מצליחה לממש זאת כחוויה שלמה של קולינריה ואסתטיקה.
חלל הפנים : אוירה עשירה ומגוונת
