סופר פארם, ראשון לציון - פייבר צמנט לבן. קרדיט: Idan Eitan Photography
ערים רבות בישראל מחייבות כיום חיפוי אבן למבנים כהוראה עיצובית מחייבת בתוכניות בניין העיר שלהם. תחילת מגמה זו הייתה בחיוב בניה באבן בירושלים שמקורה עוד בימי הבריטים, אולם בעשורים האחרונים ערים רבות מחייבות 'חיפוי אבן'. להעדפת חזיתות אבן יש שתי אג'נדות שהגיע הזמן לבדוק אותן ולראות אם הן עדיין רלוונטיות. הנימוק הראשון ליישום אבן מגיע מתוך האג'נדה של אדריכלות בעלת זהות 'ישראלית' כחלק מאידיאולוגיית ה'חזרה למקומיות' שהייתה חלק ממגמות הפוסטמודרניזם בשנות שבעים. האג'נדה השנייה שהובילה לחיוב של אבן מקורה באמונה שמבנים בחיפוי אבן עמידים יותר חזותית וטכנית, יתכן שלכך נוספה גם האפשרות של הבאת אבן זולה לחיפוי ממחצבות בשטחי יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים.
לוחות פייבר צמנט יפנים. קרדיט: Npw
Cajamar Spain - משטח אולטרא קומפקטי ממינרלים טבעיים. קרדיט: Fernando Alda
הדרישה לחיפויים עמידים שישמרו על חזות מבנים לשנים רבות אכן במקומה. אך האם הגבלת החופש האדריכלי ויזמי לבחור בין מגוון חומרי חיפוי, והנחיה לגמר מבנה באבן שמונעת גיוון חזותי של מבנים ושכונות משיגה את מטרתה? בפועל לאחר שנים של יישום חיפוי אבן נרחב בשכונות בישראל מסתבר שהאבן, שהפכה לברירת מחדל בחיפוי, למעשה גורמת לאובדן זהות ללא שום קשר ל'מקומיות' או 'ישראליות'. אם לא די בכך, גם מטרת השמירה על חזות ועמידות אינה מתממשת ובמקרים רבים מתגלים אחרי שנים ספורות בלבד, כשלים חזותיים ובטיחותיים חמורים עד סיכון לחוזק הקונסטרוקטיבי ולעוברים והשבים ליד סמוך למבנים.
איילנד, נתניה. אלומיניום. קרדיט: קבוצת ענק
בית ספר סיגליות באר שבע- פייבר צמנט יפני. קרדיט: באה אדריכלים
אחת הסיבות לכשלי מבנה אלו היא שאבן מסותתת איכותית, שהייתה בעבר מוצר זמין וזול, הופכת נדירה ויקרה בישראל. בשוק, שבו יש לחץ תמידי להורדת מחיר על חשבון איכות, נפוצים לוחות חיפוי מאבן באיכות נמוכה (ספיגות גבוהה, חוסר אחידות חומר, סדקים בלתי נראים ועוד מגוון כשלים). בבדיקה מדגמית שערכנו בעשרות רבות שלתוכניות בנין עיר מצאנו הגדרות שהן מחייבות "חיפוי אבן גירנית" או "גמר באבן בהירה" או 'אבן טבעית' שהן הגדרות לא ברורות וללא ציון איכות האבן או דרישות טכניות ליישום. הגדרות רחבות אלו מזמינות למעשה את היזם, שבאופן טבעי מעוניין לחסוך במחיר הבניה, להשתמש בחומר ושיטת היישום הזולים ביותר בנמצא. אכן יש תקנים לאיכות אבן וניתן להגדיר צורות עיבוד תליה ותחזוקה שיבטיחו חיים ארוכים לאבן החיפוי על המבנה. אולם כידוע, יכולת האכיפה של הרשויות בישראל לאיכות בניה וחומרים כמעט לא קיימות. עם הופעת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, החלו רשויות לקבוע הנחיות מרחביות מחייבות לעיצוב ב'חיפוי אבן טבעית' בשכונות או בכלל העיר. מצב זה מצר עוד את החופש העיצובי של אדריכלים, וכובל את הועדה לתכנון גם אם הייתה מעוניינת באפשרויות אחרות. בנוסף, המצב מונע חדשנות ופיתוחים חדשים מצד התעשיינים יחד עם הורדת מחירים של חלופות.
Herzellia Hills PORCRELAN. קרדיט: YTA
אבן גמישה 5 עד 10 מ"מ. קרדיט: bways
גם משרד השיכון ומנהל התכנון מכירים כיום בבעייתיות של השימוש באבן מהסיבות שנמנו לעיל. לאחרונה סיימנו עבודת סקירה של אפשרויות טכנולוגיות וחומרים בהזמנת משרד השיכון ובה מצאנו עשרות רבות של אופציות לחומרי חיפוי חדשניים ומתקדמים שכבר כיום קיימים בישראל. בין אלו ראוי לציין כי קיימם חומרי חיפוי גמישים המהווים חלופות עמידות לטיח המסורתי וכמו כן מגוון גדול מאוד של לוחות חיפוי 'תליה יבשה' בעיצובים מעוררי השראה. בעקבות עבודה זו בכוונת משרד השיכון לפעול בשנה הקרובה לשינוי מגמה במטרה לעודד שימוש בחומרים מתקדמים ועמידים שאינם כרוכים בחציבת אבן ושימשו בשיטות יישום מיושנות בהדבקה. גם המגמה לאימוץ תקן הבניה הירוקה 5281 כמחייב תעודד לדעתנו את המעבר מאבן לשימוש בחומרי חיפוי חדשניים. התקן מכיר בחסרון הסביבתי שבשימוש באבן ומתמרץ בניקוד רב מבנה שלא נעשה בו שימוש באבן טבעית. מגמה ירוקה נוספת שתשתלב בעתיד הקרוב בחיפויי מבנים היא אריחי חיפוי סולאריים שמשלבים ייצור חשמל חינם והפחתת קרינת שמש שמחממת את המבנה.
לוחות פייבר צמנט יפנים. קרדיט: Npw
הגיע הזמן לאשר כניסת טכנולוגיות ייצור חדשות ולאמץ חידושים בהנדסת חומרים שיאפשרו לאדריכלים לגוון את עיצוב המבנים, להעשיר את העיר במבנים בעלי זהות אדריכלית ייחודית וליצור מבנים ירוקים ועמידים יותר.
לוחות פייבר צמנט יפנים. קרדיט: Npw