לבניית ביתה שלה, במיקום מנצח הפונה אל נוף שמורת טבע באשדוד ואל מצודה צלבנית עתיקה, הגיעה האדריכלית נאוה יעבץ כשתכננה במקום בית ללקוחות. "מדובר במיקום שעד לפני מספר שנים כלל לא נחשב אטרקטיבי למרות היותו שוכן מול הים, ורק מספר בתים ישנים אכלסו אותו" היא מספרת. אך הפרויקט שתכננה שינה את אקלים התייחסותה: כמו "אסימון שנפל" היא עמדה על הפוטנציאל הגלום בו, ובהמשך לכך רכשה את אחד המבנים הישנים שניצב במקום ריק ומוזנח, מתוך כוונה להפיח בו חיים חדשים ולייצר מציאות חדשה וראויה ולא להתמזג בזו הקיימת, לדבריה.
הבית, חציו של דו משפחתי שאת כולו תכננה, נבנה על מגרש המשתרע על כ-380 מ"ר, והעמדתו עליו נעשתה תוך ניצול מקסימאלי של השטח, כמו גם באורח שנועד למצות עד תום את בונוס מיקומו בקו ראשון לים עם חשיפה לנוף השמורה. בתוך כך, חזיתו האחורית הפונה אליו הינה שקופה כמעט לחלוטין, עם שילוב מדוד של קוביות עץ שנועדו להעניק סוג של חסימת מבט באזור אסטרטגי ואגב כך אף תורמות עניין ויזואלי. החזית הקדמית נחשפת כגוש נקי קווים מחופה באבן ביר זית, אשר על פני שטחו משתלבים במקצב מסודר מעין שערים בתצורת האות ח'. השערים העשויים אלומיניום עוטפים מערכים סימטריים של פתחים רבועים, ושילובם הבולט מפני שטחו של המבנה מייצר משחקי עומק ונפח, אשר בשעות החשיכה מודגשים במיוחד הודות לתאורה שהותקנה בו. גגו של הבית תוכנן כגג מרחף-מנותק מחופה טיח אפור החובר לגונה של האבן, ובהיותו חורג מקו המעטפת הוא מעניק הצללה לקומה העליונה.
שביל מעבר ומספר מדרגות רחבות מובילים אל מבואה חיצונית נעימה שכמוהם מרוצפת עץ, והכניסה לתוך הבית פנימה חושפת חלל גבוה ומרשים עם נוף ים שנשקף נכחה דרך קירות המסך, וגלריה עליונה המשקיפה ממעל. קומת הכניסה היא הקומה הציבורית שבנוסף לפונקציות המשותפות כוללת גם שני חדרים המיועדים לאירוח, ובקומה העליונה, שכל חדריה פונים אל הים, ממוקמים חדרה של הבת, חדר עבודה אליו מובילה מבואה קטנה, ויחידת הורים בקצה הגלריה.
אלמנט לא שגרתי התופס את העין במרחב הגבוה הוא מעין קובייה שקופה התלויה- מרחפת ברום החלל, כשהיא מייצרת עניין וסקרנות. יעבץ: "הקובייה היא, למעשה, חלק ממרפסת קונזולית של יחידת ההורים, אשר מעבר להיותה פרט ארכיטקטוני המעשיר את החלל בעניין שונה היא מאפשרת לשמור על קשרי עין ישירים עם קומת הכניסה גם ממיקום זה". קירות המסך שמייצרים את החזית האחורית נתונים במסגרות אלומיניום, כל מפגשי הקירות תוכננו עם מרווחי ניתוק המשווים לחלל ממד אוורירי ומונעים תחושת מסה כבדה, ואלמנט ירוק ששולב בתכנון מגלמת מערכת עם ונטה להוצאת אוויר חם, אשר נתמכת ע"י חיישנים.
חלל הקומה הציבורית: מרחב פתוח המכיל את הפונקציות המשותפות, וחושף את הנוף המשתרע מאחוריו מבעד ויטרינות שקופות.
חדרה של הבת, אשר כמו כל חדרי הקומה העליונה פונה אל נוף הים: מרווח ומעוצב בגווני לבן ותכלת. פריטי הריהוט עוצבו ע"י יעבץ בהתאמה לחללו.
יחידת ההורים וחדר הרחצה הנכלל בשטחה. ריצוף וחיפוי באבן בית זית בעיבוד מותאם לחלל הפנים, יחידת כיור מסוגננת, אמבט פרי סטנדינג וחלון עגול . שפת החלל, שמכל פינה בו מגיח נוף הים, נשענת על משחק בין מרקמי מט ומבריק, על שקיפות והשתקפויות מעניינות, ועל צבעוניות של גווני שחור ולבן בה משתלבות נגיעות צבע מדודות, ובעיקר גווני אדום עזים. התאורה הכללית מתקבלת מגופים שקועים לצד תוספות דקורטיביות ששולבו במיקומים ממוקדים, ולריצוף משמשים אריחי אבן מוקה קרם גדולים בגון בז'-אפרפר, אשר לצד קירות לבנים מייצרים מסגרת נקייה להכלת פריטי ריהוט ועיצוב שנבחרו בקפידה, וביניהם כאלה המוכרים כאייקונים חוצי אופנות וזמנים. בהמשך לכך, למרות הצמצום החומרי שנקט התכנון, החלל הציבורי הוא חלל עשיר למראה, שזור בניחוח אלגנטי ובתכנים אישיים, דוגמת וילונות נוסכי רכות שהותקנו בפתחים, יצירות אמנות המעטרות את הקירות ותורמות אף הן מגע של צבע, או נוכחותם של שני שנדליירים שנתלו בפינת האוכל, ואשר על בחירתם מספרת יעבץ כי היא נעוצה בזיכרון ילדות רחוק שלה. בהמשך לפינת האוכל ובנגישות נוחה אליה ממוקם המטבח שעיצובו הנשלט ע"י גון שחור מקנה לו חזות מהודרת. במרכז שטחו ניצבת יחידת אי שבתקרה מעליה תוכנן אלמנט עשוי גבס להצנעת תאורה, וחזיתות זכוכית שחורה שהותקנו בארונות מהוות כר פתוח להשתקפויות מרהיבות, לעתים עד כדי תעתוע. משטחי האי והעבודה משלבים נירוסטה ועץ, ואת העיצוב משלים טפט עם דיגום פסים בגווני שחור ומטאלי כסוף המחפה את הקיר מעל משטח העבודה. סוג של קריצה מפתיעה במראה האלגנטי מהווה חלון עגול שנפרץ בקיר זה "אזכור לפתחי ספינות ולקרבת הים, החובר לתחושה שגם הבית כמו "משייט" לעברו" אומרת יעבץ.
גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה תוכנן בצמוד לקיר כגרם מרחף עשוי בטון ותחום במעקה שקוף, והקיר המלווה אותו חופה בלוחות גבס שנצבעו בטיח מיוחד המקנה להם מראה תואם של בטון. חדרי הקומה הסדורים לאורכה של הגלריה רוצפו בפרקט עץ אירוקו המעניק חמימות נעימה, ועיצובם המוקפד עד אחרון הפרטים בוצע תוך שילוב עבודות נגרות שתכננה יעבץ בהתאמה לצרכים ותוך ניצול מקסימאלי של שטחם. באותה רוח עוצבו גם חדרי הרחצה המסוגננים תוך שימוש באבן ביר זית בעיבוד מותאם לחלל פנים, ובזה של יחידת ההורים נפרץ פתח עגול זהה לזה שנפרץ במטבח, כעין הדהוד רעיוני.
ביציאה מחלל המגורים תוכננו דק עץ ובריכת נוי חיננית, וכאשר ממול משתרע נופם השלו של השמורה ושל הים כסוג של אינסוף, נקל מאד להבין מה שבה את לבה של יעבץ כשהגיעה למקום.