לא למעבר בלבד

איך הופכים חללי מעבר וביניים לסוגיהם מאזורים פונקציונאליים גרידא ומשמימים בד"כ, לאזורים בעלי עניין ואיכויות בפני עצמם? האדריכלים רונית ברקול ולוסיאנו סנטנדראו שתדיר בוחנים את הסוגיה מספקים לה תשובות בחללים שהם מתכננים

תכנון ועיצוב: אדר' לוסיאנו סנטדראו ואדר' רונית ברקול | Saab אדריכלים

מאת: מיה אור | צילום: לוסיאנו סנטנדראו | - 27/07/2015

הכוונה הייתה לכתוב על בית חדש שתכננו האדריכלים רונית ברקול ולוסיאנו סנטנדראו, שזכו לאחרונה באות העיצוב בקטגוריית בתי מגורים. אבל השיחה שהתגלגלה גרמה לטוויסט בעלילה- את סיפור הבית החליפו סיפורי מעברים בחללי בתים שהם מתכננים, נושא שקרוב ללבם ונבחן על ידם בקפידה בכל פרויקט ופרויקט. 

"חללי מעבר, דוגמת מסדרונות, אזורי ביניים, חללי מדרגות או מבואות כאלה ואחרות, קיימים בכל מרחב מגורים כחללים חיוניים במישור פונקציונאלי של יצירת קשר בין אגפיו וחדריו. ואולם, עם כל החיוניות  שבקיומם, הם נתפסים בד"כ כ"הדבר שקורה בין ההתרחשויות האמיתיות" ונוטים להיות "אפורים" וחסרי עניין" אומרים ברקול וסנטנדראו על החללים שמעצם מהותם והווייתם ממוקמים לרוב בין חללים אחרים ללא מגע ישיר עם החוץ ולעתים קרובות גם מקופחים מבחינת אור ואוורור, שכן הנטייה היא לא לבזבז עליהם שטח מעטפת יקר השמור לפונקציות "החשובות באמת". 

ברקול וסנטנדראו: "השאיפה שלנו היא תמיד לשוות לחללים מסוג זה עניין באמצעות חוויה ארכיטקטונית שאינה עומדת בסתירה לפונקציונאליות שלהם. להפוך אותם לחללים איכותיים בפני עצמם, אשר מעבר לפונקצית המעבר אף יתרמו לבית ממדים נוספים, כמו, למשל, החדרת אור יום טבעי, אוורור, עניין שונה או תחושת מרחב. בנוסף, חשוב לנו שהם ישמרו זיקה לחוץ, וככלל לא יהיו מנותקים מחיי הבית אלא שותפים פעילים למתרחש בתוכו ובסביבתו". נאה דורשים ונאה מקיימים.

בית בישוב אשבול שבנגב: מבואת הכניסה

מבואת הכניסה לבית מתפקדת כחלל ביניים שירותי המכיל פונקציות אחסון, ארון חשמל וכד', אשר סופו נתחם בחלון ענק החושף בריכת נוי ובחלקו העליון  נפרץ חלון שפונה לכיוון דרום. מראה בריכת הנוי הנגלית מהכניסה מייצר אפקט חוויתי-ויזואלי מרהיב, בפרט בשעות הבוקר כשקרני השמש משתקפות במימיה ומרצדות על התקרה, כאשר שילוב המים באזור זה מייצר מיקרו אקלים המצנן את האוויר.


באמצעות החלון העליון נהנה החלל מאור דרומי מרוכך למרות הבעייתיות הנובעת ממיקומו הגיאוגראפי של הבית בנגב, כמו גם מסירקולציה מוגברת של אוויר צח המפחיתה את הצורך להשתמש במזגן. "חריץ האור" של הסקיילייט מגדיר את החלל הציבורי ומייצר הבחנה ברורה ובעלת עניין בינו לבין המבואה ושאר אזורי הבית. 

בית בשומרת: גשר שמקשר בין אגף הילדים לאגף ההורים

בקומה העליונה צדו האחד של הגשר גובל בחלל כפול של הסלון, וצדו השני תחום בחלון סרט נמוך המאפשר תנועה חופשית "מצד לצד" ללא חשש להיחשף מבחוץ "רואים רק את הרגליים" לדברי האדריכלים.


מדף ספרים בגובה העיניים שמלווה את כל אורכו מעניק פתרון נדרש נוח ונגיש לאחסון ספרים, ו"על הדרך", תרתי משמע, מייצר עניין ומאציל על החלל תוכן נוסף. שורת חלונות עליונים מהווה מקור לשחרור חום ושיפור האוורור, כמו גם להחדרת אור במקביל לחדירתו דרך חלון הסרט הנמוך. 


בנוסף, הגשר והמדרגות המובילות אליו מקיפים את החלל הכפול ומאפשרים תקשורת ישירה בין הקומות תוך יצירת תחושת מרחב משמעותית במעברי הקומה העליונה.  

בית בלבון: פינת עבודה במעבר

אינטימיות והתנתקות מהמולת הבית מחד, ותחושת קשר מאידך, כערכים שמשתלבים בפינת עבודה החולקת מרחב משותף עם הסלון וממוקמת על גב קיר הטלוויזיה שבשטחו. 

התנועה סביבה מקשרת בין אגף החדרים, חדר קולנוע והסלון, והיא אף משמשת כמעבר בין גינה מערבית גדולה לבין חצר אינטימית הממוקמת בצדו השני של הבית. למרות מיקומו במרכז החלל ולא בצמוד למעטפת, תוכננה  מעל  שולחן העבודה ארובת אור המאירה אותו באור טבעי ממוקד, נעים לעין וחשוב לצרכי המשתמש/ים. 

בית בכפר יהושע: מסדרון בקומה העליונה

חלל המסדרון מאכלס לאורכו 4 חדרי שינה, 2 חדרי רחצה, חדר כביסה, פינת טלוויזיה ופינת משחקים, כאשר 3 פתחי סקיילייט ה"משובצים"  בתקרתו מהווים בארות אור טבעי, כמו גם אמצעי לשחרור חום והגברת סירקולציה של אוויר צח בחלל הקומה. 


פינות הטלוויזיה והמשחקים הן תוצר של הרחבות נקודתיות בציר המסדרון, אשר אגב כך יוצרות לאורכו התרחשויות ומרככות את הממד האורכי. 

בית במכמנים: מעבר מקשר בין אגפי הבית וקומותיו. 

המעבר מקשר בין הסלון, אגף הילדים וחדר ההורים כשהוא מקורה בסקיילייט, מלווה בספרייה, ותחום בין פינת משחקים פתוחה לחצר בצד אחד, לבין חלון המשמש כספסל קריאה מול הנוף בצד שני.


בתוך כך, כל מרחב המעבר שטוף אור יום טבעי שמשרטט על הקירות דיגומי אור המשתנים עם מהלך היממה, והפרספקטיבה משני עבריו מסתיימת בסיטואציה המתקשרת אל החוץ, מזמנת עניין שונה ומושכת את העין.


התנועה בבית נעה סביב הקיר/ספרייה ללא הגדרות קשיחות או "סוף" מוגדר, ונוכחות המדרגות המובילות לקומה התחתונה (שהשימוש בהן בחיי היומיום מועט מאד) מוצנעת.

בית במושב הבונים: מבואת הכניסה והמעבר המקשר בין האגף הציבורי והפרטי 

בקיר התוחם את מבואת הכניסה מותקן קמין, ומשני עברי חללה משתרעים האגף הציבורי והאגף הפרטי. 


המעבר ממנו מסתעפים חדרי השינה מלווה בחלונות סרט עליונים המחדירים פנימה אור יום נעים, אשר בשעות הערב "מוחלף" בתאורה רכה שמפיצה תאורה מלאכותית סמויה, ופתחים משני עבריו מזמנים קשר עם החוץ: נוף גינה בצד אחד ומבט לאופק בצד שני. 

עיצוב פנים: הילית קרש | צילום: עמית גירון

בית בפרדס חנה: מעבר גובל בפטיו

הבית תוכנן עם פטיו שקוף במרכזו, ובתוך כך מעבריו מלווים במראה החוץ ובתאורה טבעית רבה במיוחד. 


צללי האור וההשתקפויות שהוא מייצר חודרים לכל רחבי הבית תוך יצירת עניין דינאמי ומשתנה, וכך גם התנועה במעברים הפותחת קשת של מבטים מקרוב לרחוק ולכלל אזוריו. 

בית במשמרות: חלל מדרגות בבית דו משפחתי 

המדרגות הקלות שמקשרות בין שתי הקומות אינן צמודות לקיר: צדן האחד פתוח למעבר בין חללי שירות שונים, והשני תחום בספרייה דו כיוונית ושקופה למחצה שמשמשת גם כ"גב" לסלון ומייצרת עניין בזמן העלייה לקומה העליונה- אם באמצעות החדרת אור, אם באמצעות הספרים וחפצי הנוי שמדפיה מאכלסים, ואם באפשרות להציץ מטה לחללי הקומה התחתונה. מעל המדרגות קבוע פתח דרומי המלווה את כל מהלכן ומחדיר דרכן אור לחללי ה"ליבה" החשוכים ביותר של הבית.