"כל אחד צריך לחוות מגורים בלופט פעם בחייו, אפילו רק לפרק זמן קצר" - הצהרה זו באה מפיו של אדריאנו פררו, מעצב פנים וחובב לופטים מושבע, שגם כילד בבית הוריו, הוא מספר, הצורך לנדוד מחדר לחדר נראה לו מגוחך. "לאכול בחלל אחד, לשחק בשני, לישון בשלישי. זה בזבוז שטח נוראי" גורס מי שמאז בגר נמנע ממגורים בדירות בעלות לייאאוט מסורתי. בקלן, בה התגורר שנתיים כשניהל חנות רהיטים, הוא גר בפנטהאוס לופט פתוח לחלוטין, כאשר רק קורות העץ של התקרה יצרו בו סוג כלשהו של הגדרת/הכוונת אזורים. פררו הרגיש בו נוח ביותר, וכך, כשעקר להמבורג דירת לופט הייתה אופציית המגורים היחידה מבחינתו, והוא פתח בחיפושים אחר דירה כזו. ההזדמנות נקרתה על דרכו כשחבר עזב חלל לופטי מסוג זה בבניין תעשייתי הממוקם בשכונת Schanzenviertel שבמרכז המבורג, ופררו לא היסס "לא יכולתי לדמיין מיקום טוב מזה" הוא אומר. "השכונה נחשבת לאחד האזורים האופנתיים של המבורג, ויחסית לאזורים אחרים בסביבה מחיריה סבירים ואפילו נמוכים". רחובותיה הקטנים שוקקים החיים, משופעים בחנויות, בבתי קפה ובמסעדות מסוגים שונים, ועבור מי שגדל בשקט פסטורלי של אזור כפרי, החיים באווירה רב תרבותית הם לדידו תענוג של ממש "כאן אני יכול להשביע תאווה לסושי גם באמצע הלילה".
הלופט בו הוא מתגורר משתרע על שטח של 140 מ"ר, ובעברו שימש כנגרייה ששכנה בקומה העליונה של בניין תעשייתי ישן בנוי לבנים. הבניין הינו חלק מקומפלקס שנבנה לפני כ-100 שנה וכולל מספר חצרות, וכיום מאכלסים את חלליו המרווחים משרדי אדריכלים, מעצבים גראפיים, סוכנויות פרסום וכיו"ב. מעלית משא הצמודה לאחד מקירותיו החיצוניים של הבניין מהווה עדות לעברו התעשייתי, אך בכל מקרה, כדי להגיע לדירתו שבקומה החמישית נאלץ פררו לטפס בגרם מדרגות ספירלי, אשר לצד קירות האבן העבים של הבניין וחלונותיו הישנים והמוזנחים שמשקיפים מטה אל החצרות, מזכיר מדרגות של טירה עתיקה. אחרי העלייה הנעדרת כל החן, הכניסה לדירתו של פררו כמוה כמפגש עם עולם אחר בתכלית. החלל שנפרש נכחה, על קורות העץ שבתקרתו וטורי החלונות התוחמים אותו משני עבריו, מאופיין בפתיחות האהובה על פררו, וכל כולו משדר מראה מודרני: קירות לבנים, רצפת עץ כהה ומבהיקה בה משתקפות יחידות המטבח הלבנות שניצבות במרכז החלל, ואת החלונות מעטרים וילונות לבנים דרכם חודר אור רך לכל רחבי החלל. קירות לבנים, מספר מדוד של פריטי ריהוט, ו"פה ושם" נקודת צבע, מרכיבים את נוסחת העיצוב של פררו, אשר בראשית דרכו בדירה נאלץ להיאבק עם הרצפה הישנה שהייתה האלמנט הראשון שחידש. המסמרים שהיו נעוצים בקורות העץ בעלות גון הדבש היו בלתי אפשריים לשפשוף, הוא מספר, ולכן החליט לצבוע את שטחה בלכה מבריקה. התהליך הכהה את פני הרצפה, אשר בגונה החדש משווה זוהר לחלל וההשתקפויות שמייצר הברק אף מעניק תחושת מרחב גדולה מזו שקיימת בו בפועל.
המטבח הלבן והעכשווי בעיצובו נרכש באיקאה, וחזותו שודרגה ע"י החלפת הידיות המקוריות לדיסקים מתכתיים.
אזור המגורים: פריטי ריהוט נדיבי מידות, נוחים ומפנקים. האימג'ים על המחיצה המפרידה בין אזור הסלון ואזור השינה הן משל אלכס קרנץ. כששואלים את פררו על המטבח הלבן והשיקי המעוצב כקוביות לבנות הוא מחייך ומפתיע- "איקאה, מתוכנן כהלכה". תשובה זו מגלמת את אמונתו במיקס של אלמנטים, יקרים וגם עממיים, כבסיס לעיצוב מוצלח. בדירת הלופט שלו, למשל, משתלבים לצד איקאה העממית גם פריטים של חברות יוקרתיות, דוגמת מינוטי, או כאלה עליהם חתומים מעצבי על כויקו מג'סטרטי או פיירו ליסוני. פריטי הריהוט העכשוויים מאופיינים במידות נדיבות ומכובדות, ואת העיצוב משלימים פריטים שנרכשו בשווקי פשפשים, לצד קלאסיקות איקוניות ופריטים שעיצב פררו עצמו, כמו, למשל, הספרייה המעוצבת כ"טורים" אנכיים של מדפים.
בלופט כמו בלופט הכול כאן פתוח, והחלל הסגור היחיד הוא חדר הרחצה. בצדו האחד ממוקמת הכניסה עם ארון וחללי אחסון, ובצדו השני אזור השינה, המופרד מאזור הסלון באמצעות מחיצה בתצורת האות U. "מגורים בלופט מחייבים שמירה על סדר וארגון כי הכול פתוח וחשוף לעין" אומר פררו ומוסיף " ככלל, קצב חיי היומיום משתנה גם חברתית, היות והחלל הפתוח נחשב אידיאלי לאירוח". עם כל אהבתו המוצהרת ללופט העירוני, הדבר היחיד שחסר לו, הוא גינה, ואת החוסר הזה, לדבריו, הוא מקווה להשלים יום אחד עם בית חוף כחלופה ראויה, ואולי כתוספת משלימה.
מתוך מגזין בית ונוי 119: "לגור בלופט"