בית רחב ידיים

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

לדבריה "בבית גרים בני זוג ושני ילדים. עבור הילדים הגדולים תוכננה סוויטת אורחים במרתף,  עם פינת ישיבה מפנקת, יציאה לחצר אנגלית, שמשמשת אותם בעת ביקורם בבית".

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

בעת הכניסה לבית נגלית פינת האוכל הגדולה והמרשימה שממוקמת בחלל כפול. מראה מאוד סימבולי שמתאים לדיירי הבית, שהאירוח הוא סימן ההיכר שלהם. שולחן האוכל חריג במימדיו באורך 4 מ"ר, מפליז מושחר. הפינה נמצאת בתפר בין המטבח לבריכה, מה שיוצר תחושה מאוד מזמינה ונעימה.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

המטבח ממוקם משמאל לפינת האוכל . מטבח רחב ידיים, עם שפע מקומות אחסון, מוצרי חשמל ומשטחי עבודה, ולמרות זאת מראה  המטבח מינימליסטי ונקי, עם פרקט פישבון שמעניק לו עושר עיצובי. המטבח בגוון מונוכרומטי לבן, ללא ידיות חיצוניות או שקועות, כל הפתיחות נעשות במגע, ומוצרי החשמל מוחבאים עם תאורה מינימליסטית באמצעות פרופיל דק תלוי, על מנת לשמור על מראה נקי.    לדברי זלדמן "בעלת הבית אוהבת לבשל ולארח. המטבח הוא חלק פעיל ודומיננטי בבית. הוא קיבל חשיבות גדולה מבחינת הנפח וההשקעה. מטבח החוץ שממוקם בקרבתו, הוא למעשה מטבח גיבוי לפנים, כאשר שני המטבחים לעתים עובדים במקביל".

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

הסלון ממשיך עם הקונספט הנקי והקווים העיצוביים של המטבח, גם הוא עם פרקט פישבון ומערכות ישיבה בסגנון אחיד וגוון לבן, עם צורניות שונה בדמות ספות שזלונג, שרפרפים, והדומים, על מנת שכל אחד מבני הבית ימצא את מקומו. מהות הסלון הוא אירוח נטו. כאשר הסלון פונה כלפי חוץ,  עם מפתחים גדולים שמטשטשים בין הפנים לחוץ ויוצרים תחושה של חלל גדול ומרווח. "בני הזוג חובבי אמנות, לכן בחרנו בפינה אסטרטגית בסלון, בה מוקמה יצירת אמנות של האמנית הישראלית אורית פוקס, בצבעי לבן ואדום שמספקת הרבה עניין. היצירות שמפוזרות ברחבי הבית, "שוברות" את הלבן של הבית ומכניסות טוויסט עיצובי מרענן".

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

בסמוך למטבח, בצורה די נסתרת, ממוקם חדר משפחה, שם גם נמצאת הטלוויזיה. זהו המקום  בו מתכנסים בני המשפחה, שלו ושלה גם יחד. בניגוד ליתר חללי הבית, חדר זה תוכנן בגוונים כהים, עם ספת עור מפנקת, הדומים, מערכת אודיו מתקדמת.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

המדרגות מצופות עץ ותואמות לפרקט. הן ממשיכות את השפה העיצובית. המעקה מזכוכית, נתמך במחברים נסתרים, מחזק את השפה העיצובית ש LESS IS MORE.  בקומה העליונה, ממוקם גשר שצופה לקומה התחתונה ומפצל בין אגף ההורים ואגף הילדים.

הכניסה לסוויטת ההורים היא דרך מסדרון של ארונות. אלו מוסתרים על ידי חריטת נגרות ושם גם מוסתרת דלת הכניסה לחדר האמבטיה.  אותה נגרות של חזיתות מחורצות ממשיכה ומפארת את גב המיטה בשילוב גופי תאורה שמשתלשלים מהתקרה ומשמשים לקריאה. אותו חיפוי ממשיך כארון מצידה השני של המיטה. בכך נוצר מראה אחיד, עם שפע אחסון, שאינו בולט לעין.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

חדר הרחצה של בני הזוג גדול. הקונספט בו שונה. החלל חופה באריחים מדוקקים גדולים בגוון אפור כהה ואלמנטים שבולטים עליו הם אמבטיה פרי סטנדינג, מקלחון גדול, וארון בחיפוי גרניט.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

המרתף בן כ 120 מ"ר,  כולל חדר כושר מושקע, מטבחון קטן, סוויטת אורחים וסטודיו לאימונים. לדברי זלדמן " בכל הקשור לחדר הכושר המטרה היתה ליצור אווירה ספורטיבית, עם מכשור מתקדם. השקענו במערכת סאונד, מראה ענקית שמתפרסת לאורך חדר הכושר, רצפה-תקרה, טפט עם גרפיקה ייעודית שתוכננה במיוחד, וסאונה אינפרא אדומה".

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

במרתף תוכננה יחידת אורחים לטובת הילדים הגדולים שמתארחים מדי פעם. הסוויטה ממשיכה עם הסגנון של הבית, עם רצפת פרקט, פינת ישיבה, מיטה הצופה לחצר האנגלית, עם מסך טלוויזיה וחדר רחצה מפנק.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

הגינה מקיפה כמעט את כל הבית. בעת הכניסה למגרש דרך שערים אטומים ומינימליסטיים בדומה לשפה העיצובית של הבית, אנו פוגשים מדרכי בטון מוחלק במקצבים משתנים שמאפשרים לצמחייה לחדור לשביל הגישה ואלו מובילים לדלת כניסה שחורה וגדולה. ניתן להמשיך לצד החצר ולפגוש את הבריכה. חלק דומיננטי מהבריכה סופח לטובת שכשוכית עם מיטות שיזוף. הבריכה אינה גדולה ומטרתה  בעיקר לצורכי אירוח. משני צדי הבריכה תוכננו פינות ישיבה, אחת סלונית שממשיכה את הסלון הפנימי והפינה השנייה היא כמעין פינת אוכל שממשיכה את פינת האוכל הפנימית.

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

עוד מסבירה זלדמן, "המשפחה גרה בבית זה לפני השיפוץ. למרות העובדה שהם פרק ב' ההתייחסות של בני הזוג לכל הילדים, אלו שבבית, ואלו שמגיעים לעתים, היתה שווה ואחידה, בדיוק כמו משפחה גרעינית אחת. השיח על הילדים היה לאורך כל תהליך התכנון, עם חשיבות לצרכים של כל אחד מהם".

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן

צילום: שי גיל | תכנון ועיצוב: שלומית זלדמן