אומרים שהסנדלר מעדיף לקחת מישהו אחר
שייעצב לו את הנעליים... כיצד התמודדת עם הקושי של האובייקטיביות, כלומר לתכנן
דירה עבורך ועבור בני משפחתך?
"בדיוק כפי שאני עובדת עם הלקוחות שלי; כתבתי רשימה מדויקת של
הצרכים ושל הרצונות שלנו ובניתי את התקציב. סגנון העיצוב הנבחר היה הסגנון המודרני
שאני אוהבת מאוד. שמתי דגש על עיצוב נקי, שלא מושפע מטרנד כזה או אחר, כדי שגם בעוד
כמה שנים נאהב את העיצוב."
מה היה האתגר הגדול ביותר מבחינתך?
"להתייחס לבעלי היקר כאל לקוח
לכל דבר ועניין. הוא היה שותף פעיל לאורך כל הדרך. החווייה הייתה מיוחדת ומאתגרת,
והיום שנינו מרוצים מהתוצאה."
איך היצירתיות שלך באה לידי ביטוי בעיצוב
הדירה?
"היות והדירה נרכשה על הנייר, יכולתי להתייחס לחלל כאל לוח קנבס.
מכיוון שהתחלתי את התכנון מאפס, יכולתי לחלק נכון את המרחב, להקדיש חלל גדול לסלון
ולמטבח, ולהפריד מהם את חדרי המגורים לשמירה על פרטיות.
על קיר אפור כהה, שממשיך לתוך הסלון, מרחף מזנון לבן עם גידים אפורים
שמוסיף לחלל הרגשה יוקרתית שאינה מנקרת עיניים. היות שכל בני המשפחה מבלים את רוב
זמנם בסלון, הוא תוכנן כחלל פתוח (אופן ספייס) רחב. כדי לא לשבור את התחושה
האוורירית, על קירות הסלון תלויות יצירות אמנות אמורפיות ממתכת. כורסאות בגוון
צהוב חרדל מרככות מעט את הנוכחות העזה של הבטון.
במטבח, השילוב בין הבטון לעץ אלון, יוצר אווירה חמימה. כדי להעניק
למטבח מראה נקי ומוקפד, כל מוצרי החשמל הוסתרו בתוך ארונות ייעודיים. "המרחב
הנהדר של המטבח אפשר לי ליצור אי בגודל של שלושה מטרים. לחיפוי משטח העבודה בחרתי
בדקטון בגוון של שיש לבן עם נימים אפורים, משום שמשטח העבודה משתלב בשלמות עם גווני
הבטון. מסביב לאי הוספתי ארבעה מקומות ישיבה. השילוב של הבטון שהוא חומר קר עם העץ
שמחמם את האווירה, הוא בעיניי אחד מהשילובים ההרמוניים ביותר. הדקטון הוא גם חומר פרקטי,
תכונה חשובה מאוד בבית עם ילדים קטנים."
ביחידת ההורים ובחדר
הרחצה, הגשימה מנטש את חלומה ליצור חלל מפנק שנראה כמו סוויטה במלון בוטיק. חלון בלגי
בגוון שחור דרמטי משמש דלת מעבר מחדר השינה לחדר הרחצה. אריחים כהים בגוון חלודה
משלימים את המראה היוקרתי.
בחדר הרחצה של הילדים, פרטי נגרות צבעוניים ואריחים מצוירים מעניקים תחושה
צעירה ונעימה שמתכתבת עם הצבעוניות של החדרים עצמם.
המגזין הנוכחי של בית ונוי עוסק ביצירתיות
וזו כמובן מילה גדולה מאוד... ובכל זאת, איך את מגדירה יצירתיות?
"יצירתיות בעיניי היא תשוקה
ששוברת מוסכמות. המעצב מתייחס לחלל כאל לוח קנבס ומעניק תשומת לב לכל נקודה ולכל פרט.
היצירתיות מתבטאת בגישה אחרת אל חומרים מוכרים, ובעיצובם מחדש ליצירה מעניינת
ומרגשת."
סיפרת לי שאת
עובדת על עשרות פרויקטים במקביל, כיצד את נמנעת משחיקה יצירתית?
"כדי לשמור על התשוקה היצירתית, אני נוסעת להרבה תערוכות בעולם
ואני גם מטיילת הרבה מאוד. ההשראה שלי מגיעה מחומרים מטריפים שאני פוגשת במהלך הטיולים שלי, משילוב
של ישן וחדש, מסיפור שנרקם תוך כדי תנועה... כך לדוגמה נולדו שני חיפויי קיר שמשלבים בין עץ לבטון. את החיפויים
המצאתי לגמרי מאפס, והיום הם נמכרים כיחידות נפרדות."
האם עם השנים את מצליחה לזהות את הרגע
היצירתי שבו נולד הפתרון החדש?
"אני מאמינה שאצל כל מעצב תהליך היצירה הוא שונה. אצלי הפתרונות
נולדים ברגע שאני רואה את הפרוגרמה, ממש כמו רופא שמסתכל על צילום רנטגן ומזהה את
הגורם לבעיה הרפואית. כל מה שאני צריכה הן התכניות והשיחות עם הלקוחות, ואלה
עוזרות לי להבין מה הם צריכים ומה הם אוהבים. גם כשאני מרגישה שאני יודעת בבירור
מה צריך להיות – אני לא כופה את הדעה שלי, אלא מנסה לשכנע.
אני מאמינה שההחלטה היא כולה של הלקוח. בסופו של דבר הלקוחות הם אלו
שיגורו בבית, ולכן הם אלו שצריכים ליהנות מהתוצאה."
האם לדעתך יצירתיות קיימת אצל כל אחד מאתנו,
ואם כן – כיצד אפשר לעודד אותה?
"אני חושבת שיצירתיות קיימת אצל כל אחד ובמיוחד אצל אנשים שבחרו
לעסוק בעיצוב, אבל כמו כל דבר אחר – צריך לטפח אותה. אם המעצב מגיע עם הרבה
מוטיבציה ועם חשק לטרוף את העולם – היצירתיות שלו תבער כל הזמן."
איזו מחשבה יצירתית הייתה לך שלא הצלחת
להוציא לפועל, בפרויקט הזה או בכלל?
"לפעמים התקציב מונע ממני להגשים חלק מהפנטזיות היצירתיות שלי
ולפעמים אני חולמת על משהו שעדיין אי אפשר לייצר אותו פיזית, אבל בדרך כלל כשאני
עובדת עם אנשי מקצוע טובים שאוהבים להתנסות בדברים חדשים, אני מוצאת דרך ליישם את
הרעיונות שלי."